// מאת רועי אורן
בשנים האחרונות מתחולל ויכוח מהי הליגה הטובה העולם – הפרמיירליג האנגלית ,או הלה ליגה הספרדית. אני לא מתכוון להיכנס לעובי הדיון הזה, אך דבר אחד ניתן לראות בוודאות – בעוד בליגה האנגלית מובקעים שערים רבים, בליגה הספרדית נראה שיש בצורת שערים.
הנתונים מראים כי בעונת הקורונה האחרונה, הובקעו בליגה הבכירה בספרד בממוצע 2.43 שערים למשחק. מדובר בנתון נמוך ביחס לכמות השערים שהובקעו בארבעת הליגות הבכירות. בנוסף, נכון לעכשיו הובקעו בליגה הספרדית רק 114 שערים ב-53 משחקים ששוחקו עד-כה בליגה (2.15 שערים בלבד). אם מסתכלים על הנתונים בספרד ביחס למדינות כדורגל מובילות כמו אנגליה וגרמניה רואים שבעוד הפרמיירליג רשמה את הממוצע הגבוה ביותר מאז 1930: 3.72 למשחק ואילו בבונדסליגה הגרמנית כמות השערים הממוצעת עומדת על 3.08 – הרבה מעל האחות מספרד.
נשאלת השאלה מה הסיבות לכמות השערים הנמוכה, דווקא בליגה שמסורתית נחשבה ככזאת עם פערים גדולים בין קבוצות הצמרת לבין קבוצות התחתית, מה שהיה גורר תוצאות גבוהות ושחקני על עם מספרים מפלצתיים בכל שנה. עושה רושם שהתשובה לשאלה הזאת כוללת שילוב של מספר גורמים – חלקם ייחודיים לליגה הספרדית, אך חלקם זהים לקשיים שחווים בכל היבשת, אך עושה רושם שהקבוצות הספרדיות לא השכילו להתאקלם למצב החדש באווירת הקורונה נטולת האוהדים.
נקודה בולטת היא היעדר שחקני התקפה איכותיים צעירים. הנתונים מראים שבין 15 הכובשים המובילים בליגה בעונת 2019-2020, תשעה חצו את גיל 30 ואין אפילו שחקן אחד שצעיר מ25. שחקנים צעירים יכולים להתאושש מהר יותר מעומס משחקים או מהכנה קצרה יותר שנכפתה על הליגות האירופאיות, אבל בספרד הם לא חלק משמעותי ממשחק ההתקפה. בהיעדר שחקני התקפה בכושר מוצלח, הקבוצות מתרכזות בחיזוק ההגנה ובמשחק טקטי זהיר יותר. כזכור, ריאל מדריד זכתה באליפות בשנה שעברה כאשר היא כובשת 70 שערים וסופגת 14 שערים בלבד (הנתון הנמוך ביותר מבין קבוצות הצמרת בארבעת הליגות הבכירות). גם קבוצות אחרות גילו לאחרונה את משחק ההגנה כמו סביליה, גרנדה, חטאפה, ויאריאל וכמובן אתלטיקו מדריד, אותה עיצב המאמן דייגו סימונה כיחידה לוחמת עם דגש על משחק הגנה דומיננטי.
נקודה נוספת היא העובדה שאותה ריאל, טרם התאוששה התקפית מעזיבתו של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס לפני שנתיים. שחקנים שונים ניסו להיכנס לנעלי הענק של מלך השערים של ריאל בכל הזמנים, אבל אף אחד אפילו לא מתקרב לנתונים השנתיים של מספר 7 לשעבר בלבן. העובדה שקבוצה כל כך דומיננטית אינה כובשת את אותן הכמויות כמובן משפיעה על הסהכ הכללי. בכלל, יש להדגיש את חולשתן היחסית בתקופה האחרונה של שתי המובילות הספרדיות ברצלונה וריאל. בתחילת המאה ה-21 היו שתי שושלות בשתי הקבוצות הגדולות – שלישיית BBC (בייל, בנזמה ורונאלדו) בריאל מדריד ושלישיית MSN (ניימאר, מסי, וסוארז) בברצלונה. שתי השלישיות התפרקו ברבות השנים ושתי הקבוצות הגדולות לא השכילו להביא שחקנים התקפיים שייתנו חלק מהתפוקה של השלישיות הללו מה שמוביל לכך ששתי הקבוצות מתקשות ליצור מצבי הבקעה ליד שער היריב.
סיבה אפשרית נוספת היא הטראומה שעברה ספרד, לצד איטליה, כאחת מהמדינות שספגו את המכה הקשה ביותר בגל הראשון של הקורונה. ההשפעות הפסיכולוגיות והמנטליות עוד יחקרו בעתיד, אבל סביר שההשפעה קיימת.
הליגה הספרדית עדיין משמעותית מאוד באירופה – הכוכבים, השמות, הדומיננטיות במפעלים האירופאים והאל קלאסיקו קובעים כי הלה ליגה תישאר בטופ האירופאי. אבל בסופו של דבר, כדורגל זה משחק של שערים וזה, כרגע, קצת חסר בספרד.
