משחק רביעי ברציפות ללא נצחון בבית. משהו רע עובר על הפועל ב"ש במשחקי הבית. הקהל הולך ומשתפר בתצוגות העידוד, אך הקבוצה לא מרימה את רמת המשחק הבינונית. בשבת ראינו קבוצה ששולטת אבסולוטית במרכז המגרש עם שלושה קשרים חזקים באמצע אוגו, וובה בראון ואובידיו הובאן שמוסיף ערך מוסף בהצטרפות שלו מאחור למשחק ההתקפה, אך ללא הגעה להזדמנויות ממשיות.
במחצית השנייה החליט ברק בכר לשנות את השיטה ולהוציא את הובאן הפצוע לטובת וואקמה, אלא שאת וואקמה הציב בכר במרכז המגרש ובכך נטרל את היתרונות היחסיים שיש לו על פני שחקני היריב. את מרבית התפוקה והשערים נתן וואקמה כששיחק באגף וכעת באמצע הוא לא מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי. השינוי של בכר במחצית השנייה יצר שינוי מגמה במשחק וחיפה, שעד המחצית השנייה כלל לא סיכנה את שער ב"ש, החלה לשלוט במרכז המגרש ולנצל את המהירות שלה בהתקפה.
בכר עבר לשיטת שלושה בלמים. בראון יחד עם צדק וטהאא ובעצם העלה את דווידזדה וביטון לשחק כקיצוניים. הבעיה היא שכמו כמעט כל העונה צמד המגנים הזה מוכיח שהוא לא מתאים לרמות של קבוצה אלופה. לדווידזאדה למשל אין לדעתי ולו בישול אחד מתחילת העונה. הוא אמנם שיפר משמעותית את האספקט ההגנתי במשחקו והתחזק, אך התקפית התרומה שלו היא אפסית ובכדורגל המודרני מגן שלא מוסיף להתקפה הוא בינוני מאוד. בן ביטון דווקא פתח את העונה טוב והיה אחראי לכמה בישולים, כולל מול מכבי חיפה בסמי עופר ב-1:1 של בוזגלו, אך מאז גם הוא בירידה תלולה ביכולת הגנתית והתקפית. אתמול טוואטחה לקח אותו לטיולים פעם אחר פעם באגף וגם השער של עטר הגיע מהאגף שלו.
מהצד השני, רוני לוי הפתיע ועשה עבודה טובה עבור מכבי חיפה. הכנסתו של אלירן עטר למשחק תרמה רבות לירוקים משום שעטר הוא שחקן שניזון משטחים וכאשר בכר דילל את האמצע של ב"ש והפך את המשחק למשחק של הגנה מול התקפה, לעטר היה הרבה מקום להביא את יכולותיו לידי ביטוי. הרי אצל עטר אנחנו יודעים, היכולת קיימת זה הראש הבעייתי.
נחזור לבאר שבע. השער שספגה המוליכה הוא שער שכולו דודו גורש, אך בל נאשים אותו בשער. בכר הפקיר את מרכז המגרש ואוגו לבד, טוב ככל שיהיה, לא יכול היה להתמודד עם שלישיית מרכז המגרש של חיפה בניצוחם של מויאל, נטע לביא ואוברניאק. נקודה מעניינת נוספת היתה הכנסתו של מליקסון שהוכיחה שוב כמה חשובה היצירתיות שלו במגרש.
במשחק הבא על באר שבע לעשות שינוי, אחרת ביכולת הזו אין מה לבנות על ניצחונות. בן שהר הוכיח שמקומו בהרכב וברדה אתמול לא בא לידי ביטוי במשחק. זה השלב להוציא את ברדה, לתת לשהר לפתוח כחלוץ איפה שהוא אוהב לשחק ולהחזיר את וואקמה לאגף ימין ואם יש מישהו אחד שראוי למחמאות על תצוגה ענקית אתמול זה הקהל של שתי הקבוצות שנהג בספורטיביות ראויה לציון ונתן הצגה, בעיקר במחצית הראשונה. חבל רק שאחרי כל ההשקעה הלב האדום נותר שבור ומאוכזב.