הראיון בוצע במסגרת משימה במכללת ספורט פאנל

אוראל דגני כבר לא מביט לאחור. הוא אוהב את הקהל שאוהב אותו בחזרה, שמח שסומכים עליו ונשאר אופטימי כשהוא חושב על העתיד. "בקיץ הבא אהיה בן 30 , הסיכויים לא לטובתי ובכל זאת אני תמיד אופטימי".

בראיון למכללת ספורט פאנל השבוע, מספר אוראל דגני, קפטן הפועל ת"א שחוזרת העונה למקום מעט יותר מוכר, ליגת העל, על הנידוי במכבי חיפה, הקשר הסבוך ורב המהפכים עם הפועל ת"א, העונה החולפת בליגה הלאומית וכמובן מעניק לנו הצצה להפועל ת"א שאנו צפויים לראות השנה.

באוגוסט 2016 עשה אוראל דגני את הדרך, ולא בפעם הראשונה, מהצפון הירוק למרכז הארץ וחזר ללבוש את המדים האדומים של הפועל ת"א. על פניו, היינו מתארים אותו כשחקן שלא מהסס לעבור לקבוצה אחרת בשביל הכסף והנוחות, אבל מבט אחד על דגני מספיק בשביל להבין שכל מעבר גבה ממנו מחיר כבד. דגני הספיק בשנים האחרונות לעבור ממעמד של שחקן נבחרת ובלם עם פוטנציאל גדול לסטטוס של מנודה במכבי חיפה ומשם לחוסר וודאות כלכלית בהפועל תל אביב. ההידרדרות המשיכה עם ירידת הליגה והטלטלה הכבדה שחווה המועדון האדום, אבל כעת דגני סוף סוף יכול לנשום לרווחה. הוא הצעיד את הפועל ת"א בחזרה לליגת העל וזוכה לרוח גבית מהבעלים, מהמאמן ומאוהדי הקבוצה. השחקן, שחווה קרקע מאוד לא יציבה בשנים האחרונות, אומר "זה מה שאלוהים רצה עבורי ואני מאמין בזה".

ש: אוראל, באוגוסט 2011 חתמת במכבי חיפה, אחרי תקופה לא פשוטה בכרמל חזרת ביולי 2013 להפועל תל אביב, אוגוסט 2014 כבר היית שוב במדים הירוקים ואז חזרה לאדום בקיץ 2016. האם צפויה לנו הפתעה נוספת בקיץ הקרוב?
ת: לא. נראה לי שאני די נעול בהפועל תל אביב.

ש: במכבי חיפה היית בגדר מנודה תקופה לא מבוטלת, מהי דעתך על התופעה?
ת: תופעה לא נעימה, במיוחד לא לשחקן. הייתי הראשון מבין המנודים. זאת תופעה שלא צריכה להתקיים בכדורגל, אם לא רוצים שחקן מסויים, וקורה שמועדון לא מעוניין בשחקן, צריך לדעת לשחרר ולעבור הלאה.

ש: בוא נחזור לעונת 2014. שני דרבים בהפרש של חודש, סיפור הפרחים עם האוהדים הצהובים מצד אחד וגול במשחק שהיה אמור להיות משחק ההכתרה של מכבי תל אביב מצד שני. איך הרגשת כאדם וכספורטאי בשני אירועים כל כך משמעותיים?
ת: אם הייתי יכול למחוק משהו מהחיים שלי, אלה יהיו חמש הדקות האחרונות של אותו דרבי. עד אז היה לי משחק מצוין, עשיתי טעות וכמוני היו עוד שניים-שלושה חברים אחרים שטעו, אבל כל הפוקוס הלך אליי. לא יודע עד כמה זה השפיע עליי, לפחות במשחק אחרי זה עזרתי קצת.

בעונת הירידה חוותה הפועל תל אביב את אחת העונות הקשות בתולדותיה. טלטלות כספיות שכללו החלפת בעלים והחלפת מאמנים עשו את שלהן ונראה היה שהפועל תל אביב זקוקה לזמן בשביל להחלים מהפצעים, להתחבר מחדש ולאסוף את השברים. זה עבד. לאחר עונה אחת בלבד בליגה הלאומית, היא הוכיחה לעצמה ולכל מי שפיקפק בכך, שמקומה בליגת העל. מבחינת דגני והקבוצה לא היו ספקות. בעונה החולפת היתה רק מטרה אחת, לחזור לליגת העל. שום תרחיש אחר לא היה מתקבל על הדעת. למרות הטלטלות הרבות בקבוצה וביחסים בין דגני לקבוצה, הוא נשאר יציב, והעובדה שהרגיש רצוי עזרה לו מאוד בכך. התעקשות המאמן והבעלים על הישארותו בקבוצה, לא הותירו לדגני ספק, הפועל תל אביב בונה עליו.

ש: העונה התחלתם עם מוטי איווניר ואחרי תקופה פחות טובה ופיטורי איווניר, המשכתם עם קובי רפואה. במה התבטא השינוי בין שני המאמנים?
ת: מוטי בחר בחמישה בלמים, סגנון שלא התאים לנו. קבוצות חיכו לנו וציפו שהפועל תל אביב תתקוף ותדרוס בכל משחק. זה גם פחות התאים לסגל השחקנים שהיה לנו. שינוי המאמן עשה את שלו, אין מה להגיד.

ש: פורסם שהפועל תל אביב תבעה ממך 170 אלף שקל ששולמו לך כחלק מזכויותיך על כרטיס השחקן שלך. איך למרות זאת חתמת בקבוצה לעוד ארבע וחצי שנים?
ת: הגעתי להפועל ת"א לפני שנתיים, לפני תום החוזה שלי במכבי חיפה ונשארה לי עוד עונה. חיפה החליטו שהם לא רוצים לקיים את החוזה. עברתי להפועל ת"א וחתמתי לשלוש עונות. לאחר עונה המועדון התפרק, וקרו עוד מיליון דברים במועדון כמו בעלים שהתחלפו ומאמנים שעזבו. סיימנו את העונה כשאני מבין שיש שחקנים שהחליטו לממש איתם את החוזה והבעלים התעקשו שאשאר. העונה התחילה ופתאום בעיות כספיות, לא רוצים לשלם. הייתה לי התלבטות האם זה המועדון שכדאי לי להישאר בו. ישבתי על העניין עם המשפחה ועם אשתי. והחלטתי להישאר.

ש: העניין לא היה התנהלות כספית, הפועל תל אביב תבעה ממך להחזיר כסף ששולם לך.
ת: נכון, אבל זה חלק מהתנהלות כספית רעועה, המועדון רוצה לחסוך כסף אז הוא בא אליך בסוג של משא ומתן, תבעו ממני 170 אלף שקל שהם נתנו לי בעונה הקודמת ומפה כבר הייתה השתלשלות אירועים ארוכה. בסוף זה הסתיים והכול בסדר.

ש: כמה קרדיט יש לקובי רפואה בהישארות שלך בהפועל תל אביב?
ת: חלק חשוב. אני מעריך אותו מאוד. את העונה האחרונה התחלתי בהפועל כסוג של מנודה, לא יצאתי למחנה האימונים. זה אף פעם לא נעים לא להיות חלק מהקבוצה. אבל זה עבר. קובי רפואה נתן את הפוש האחרון בכל הנוגע לסאגת החוזה. לא יודע כמה בדיוק החלק שלו, אבל הוא עזר.

ש: לאחרונה עולים דיווחים שקובי רפואה לא מרוצה מתוכנית הרכש ועשוי לעזוב. איך זה גורם לך להרגיש?
ת: הוא פועל נכון. הוא מפעיל קצת לחץ על הבעלים. מאז שהוא אמר שהוא לא מרוצה החתימו כבר שחקן אחד. אני לא מאמין שהוא יעזוב, אני מאמין שהוא ישאר, הוא רוצה להישאר, הוא העלה את הפועל תל אביב ליגה. אלא אם תגיע לו הצעה אסטרונומית מבחינה כספית, הוא יהיה בהפועל תל אביב. זה הכדורגל, לפעמים אנשים עוזבים בשביל כסף.

ש: איפה אתה רואה את הפועל תל אביב בעונה הקרובה?
ת: אני חושב שאם לא נהיה בפלייאוף העליון השנה, זאת לא תהיה עונה מוצלחת. אני מסתכל על השחקנים שהגיעו, קשר אחורי וזיקרי וזאת התחלה טובה.

ש: באיזה עמדות הפועל תל אביב צריכה להתחזק?
ת: התקפיות, חלק קדמי, אמצע. זה מה שחסר כרגע לקבוצה.

ש: ההתקפה שהספיקה בליגה הלאומית לא תספיק לליגת העל לדעתך?
ת: יש הבדל משמעותי בין הליגה הלאומית לליגת העל.

ש: מה דעתך על פייסל מוליץ', החלוץ שהגיע במהלך העונה שעברה?
ת: הוא עדיין לא הוכיח את עצמו בליגת העל. הוא כבש גול יפה נגד מכבי חיפה, אבל בכל זאת הוא עזב את הפועל עכו כי הוא לא שיחק. בליגה הלאומית הוא עשה עונה מצוינת.

ש: הוא מתאים לליגת העל?
ת: יכול להיות שכן. הוא צריך להוכיח את עצמו, אי אפשר לדעת. ללא קשר צריך חיזוק נוסף.

ש: איזה אוראל דגני הפועל ת"א תקבל העונה? דגני של עונת הירידה או דגני של עונת העלייה? מה לקחת מהליגה הלאומית?
ת: הדבר החזק ביותר זה שאני לא רוצה לשחק שם יותר, זה מה שלקחתי. זה תפס אותי כשאני מרגיש בשיא שלי וירידה לליגה הלאומית זה בדיוק ההיפך ממה שהייתי צריך, הייתי כמובן מעדיף לשחק באירופה ולא בלאומית. אני כל הזמן חושב גבוה וזה קצת הוריד אותי למטה, סיטואציה לא נוחה. הבלגן עם הפועל ת"א על החוזה שלי וגם ירידת ליגה עם המועדון שחשוב לי לא הוסיפו. בסוף נשארתי, עלינו ליגה ומבחינת אוראל דגני זה אותו אוראל דגני, תמיד שואף למצוינות, תמיד שואף להיות הכי טוב שאפשר. אני מקווה שגם השנה אני אמשיך ככה.

ש: בוא נדבר על הקהל של הפועל ת"א שבעיני רבים נחשב לקהל פנאטי. איך אתה, בתור קפטן, מרגיש כלפיהם ואיך אתה חושב שהם מרגישים כלפיך?
ת: אני חושב שהקהל של הפועל ת"א הוא הקהל הכי טוב בארץ ואני מרגיש מוערך. מבחינת עידוד, אף מועדון בליגה הלאומית לא הביא את כמות האוהדים שהפועל תל אביב הביאה.

בין המאבקים האישיים והמקצועיים, המעברים הרבים, בתוך כל הבלאגן נראה שאוראל דגני מצא את עצמו. הוא מפוכח יותר, לקחי העבר נלמדו ואין ספק שהוא בשל עכשיו למה שיכולה להיות משימת חייו, ייצוב ההגנה, הנהגת חדר ההלבשה ולקיחת חלק פעיל בחזרה לחיים של מועדון גדול. זאת בוודאי לא ההרגשה של משחק במפעל אירופאי, אבל זה אחד הרגעים היפים ששחקני הקבוצה, שלקחו חלק בעליית הליגה, יזכרו לכל החיים, ביניהם גם אוראל דגני שבחר, למרות הכול, להמשיך להביט קדימה, להתמיד ולחזור לקדמת הבמה.