ליגת העל שלנו חוזרת וכדי להכין אתכם לעונת 2018-2019, הבלוגרים שלנו סוקרים את הקבוצות השונות. והפעם, דרור נוה על הזהובים של בני יהודה.
אחת הקבוצות שעלו הכי מעט לכותרות במהלך עונת המלפפונים היא בני יהודה. קיץ רגוע יחסית, וזאת למרות עזיבה של לא מעט שחקנים. על הנייר זה אמור לשחק לטובתם של הכתומים, שבעונה שעברה היו אחת ההפתעות הנעימות של הליגה. בפועל, בני יהודה היא מסוג הקבוצות שקשה לנבא איך תיראה העונה שלהן. אחד מסימני השאלה הגדולים לקראת העונה הקרובה.
צריך לזכור שבני יהודה התחילה את העונה שעברה במוקדמות הליגה האירופית לאחר הזכיה הסנסציונית בגביע המדינה. אמנם הקבוצה הודחה כבר בסיבוב המוקדמות השלישי, אבל לא לפני שרשמה ניצחון לא פחות סנסציוני, 0:1 בחוץ על זניט סנט פטרבורג, שלא הספיק לה לעבור שלב, אבל בהחלט חשף את הפוטנציאל שיש לסגל הצנוע של יוסי אבוקסיס. בליגה ההתחלה היתה קשה, אבל לקראת סוף הסיבוב הראשון החלה הקבוצה להתייצב והתוצאות לא איחרו לבוא. לראשונה מאז חזרה לליגת העל ב-2015 הצליחה בני יהודה להתברג בפלייאוף העליון ולסיים את העונה במקום השישי, כשבדרך היא משחקת בלא מעט משחקים כדורגל אטרקטיבי ומעורר כבוד.
כמובן שאחרי עונה כזו, שבהחלט יכולה להיחשב כהצלחה, הציפיה היא תמיד לשאוף להשתפר ולהתקדם, אבל לא בטוח שמה שעבד טוב בעונה שעברה יעבוד בהכרח גם העונה. קודם כל צריך לזכור שמספר שחקנים משמעותיים עזבו. יונתן כהן ומתן חוזז המושאלים ממכבי ת"א חזרו לקרית שלום ואיתם עבר גם מאור קנדיל המוכשר. השחקנים המשמעותיים ביותר שעזבו הם רועי גורדנה, שנתן עונה טובה אצל הכתומים ועבר לליגה הקרואטית ונריוס ואלסקיס המצוין שהגיע דווקא לליגה התאילנדית.
אז מי בכל זאת נשאר? קודם כל יוסי אבוקסיס, אולי האיש הכי חשוב של בני יהודה. לטעמי, אבוקסיס הוא אחד המאמנים הטובים בארץ בשנים האחרונות. אחרי שנתיים קשות במהלכן פוטר מהפועל ת"א והחליף את דרור קשטן בבני יהודה, אך לא הצליח למנוע את הירידה ללאומית, התחילה הנסיקה. את בני יהודה הוא החזיר לליגת העל תוך עונה אחת בלבד, לאחר מכן עשה שנתיים נהדרות בסכנין כשלקח קבוצה צנועה ונטולת ציפיות לשתי הופעות רצופות בפלייאוף העליון ובתחילת העונה שעברה חזר לבני יהודה ועשה את אותו הדבר. אבוקסיס הוא מסוג המאמנים שיודעים לעבוד עם המגבלות של הסגל שלהם ולהוציא את המקסימום מהשחקנים שלהם. גם סכנין וגם בני יהודה בהדרכתו היו קבוצות חכמות ואמיצות, שידעו לשחק גם כדורגל טקטי ואגרסיבי כשהיה צריך וגם כדורגל פתוח ומהנה כשהיה אפשרי. אני מאמין שזו שאלה של זמן עד שיקבל הזדמנות נוספת באחת הקבוצות הגדולות.
ובחזרה לסגל השחקנים. אמיליוס זובאס נשאר בשער, אחרי שתי עונות מוצלחות. גם בן תורג'מן ודן מורי ממשיכים לקבל את הקרדיט בחלק האחורי, אבל האיש החשוב ביותר בחוליה האחורית, ולמעשה בקבוצה כולה הוא כמובן איציק עזוז. בשקט בשקט, בלי שנשים לב, הקפטן בן ה-32 מתחיל את עונתו ה-16 ברציפות במועדון. אחד השחקנים היציבים והשקטים בליגה, שהפך עם השנים לבורג חשוב ואחד מהשחקנים הבודדים בכדורגל של ימינו שאפשר לקרוא לו "סמל".
בקישור יובל אשכנזי ימשיך לקבל את הקרדיט, יחד עם דולב חזיזה שחזר מהשאלה וסתיו פיניש המצוין, כשעל החלק ההתקפי יהיה אחראי מאוויס צ'יבוטה, שמשום מה מכבי ת"א שהחזיקה בכרטיס השחקן שלו ויתרה עליו כחלק מעסקת קנדיל למרות היכולת הנהדרת. גם חוליית ההתקפה תתבסס על שחקנים שמגיעים ממכבי ת"א – שגיב יחזקאל שלא מצא את עצמו אצל ג'ורדי קרויף ודור ג'אן שאחרי השאלה מקבוצה לקבוצה בגיל 23 ינסה סוף סוף לפרוץ לקדמת הבמה.
אם לא תהיינה הפתעות של הרגע האחרון בחלון ההעברות, בני יהודה תצטרך להסתדר לפחות בחצי הראשון של העונה עם סגל שעל הנייר נחלש קצת מהעונה שעברה. מצד שני, בית"ר ירושלים (לפחות נכון לשבוע שעבר) והפועל חיפה נחלשו גם הן, וקבוצות נוספות שמכוונות למעלה כמו מכבי חיפה ומכבי נתניה לא התחזקו יותר מדי, בבני יהודה יכולים לשאוף גבוה. אם לוקחים בחשבון שהפועל ב"ש ומכבי ת"א מעל כל היתר, נשארו 4 מקומות בפלייאוף העליון והמאבק עליהם השנה יהיה ככל הנראה צפוף וצמוד יותר מתמיד. להערכתי יש 7 או 8 קבוצות שיכולות להיאבק על המקומות האלה, בני יהודה אחת מהן. הרבה תלוי ביציבות ובאופי של הקבוצה, שהיו מאד משמעותיים בעונה שעברה. אז מה באמת יהיה?
תסריט אופטימי: הותיקים ממשיכים ביכולתם היציבה, החדשים מתאקלמים כמו שצריך, צ'יבוטה ויחזקאל קורעים רשתות, זובאס ממשיך להתעופף ולהביא נקודות. בני יהודה עושה קפיצת מדרגה ומסיימת במקום החמישי כשעל הדרך היא מנצחת בדרבי גם את מכבי וגם את הפועל.
תסריט פסימי: הרכש הדל לא מספיק, הסגל הקצר מקשה על אבוקסיס, הקבוצה לא מתחברת ולקהל נגמרת הסבלנות. בני יהודה מובסת בדרבי גם מול מכבי וגם מול הפועל, נאלצת לחזור לדשדש בפלייאוף התחתון ומסיימת במקום העשירי.
