גמר ליגת האלופות השנה בקייב בין ריאל מדריד לבין ליברפול, יהיה בעבורי אחד המרגשים. שתי הקבוצות שאותם אני אוהד, ייפגשו ראש בראש בקרב על התואר הנכסף ולי זה מרגיש כמו לבחור את מי אני אוהב יותר – את אמא או את אבא.
ובהשוואה הזאת בשבילי ריאל מדריד היא האבא. היא קבוצה חזקה, שמבוססת על עוצמה, היא אצילית, היא רעה כלפי יריבותיה, ולא מרחמת על אף אחד, הכל כדי להיות הכי טובה. מגיעים אליה השחקנים הכי טובים בעולם, וכולם רוצים להיות כמוה, קבוצה עם מסורת אדירה במדינה שלה עם 33 אליפויות בליגה הספרדית (שיא), וליגת האלופות היא המפעל בו זכתה יותר מכולם עם 12 זכיות(שיא). ריאל מדריד היא האבא שעובד קשה, וחוזר הביתה מותש אחרי שהצליח בעוד משימה קשה, והכל במטרה שהקבוצה תזכה בכל התארים, כמו אבא בלונה פארק שמנסה לזכות בעבור ילדיו בעוד דובי ענקי.
אבל אבא לפעמים גם מתעייף ולא תמיד מצליח להתעלות על עצמו בליגה המקומית למשל, אבל את אבא אוהבים בכל מצב בטוב וגם ברע, למרות שלפעמים קצת קשה, תמיד לקבוצה הזאת יש את "הרוח של חואניטו" שמציג אופי בלתי מתפשר ומחוייבות אדירה. כאן באה לידי ביטוי הגאווה של "הבלאנקוס" (הלבנים) שמנצחים בכל מצב ומדריד היא מעל הכל, או כמו שההמנון מציין – "קדימה מדריד ולא צריך יותר" (HALA MADRID, Y NADA MAS).
ליברפול בשבילי מסמנת את האמא. הקבוצה הזאת נכנסה ללב של המון אנשים ברחבי העולם, וזאת קבוצה שהאוהדים הנייטרלים פשוט לא יכולים לשנוא. הקבוצה תמיד משחקת עם המון רגש ותחושת מחויבות למועדון הענק הזה, שתמיד יודע לצאת מתקופות קשות, כמו אסון הילסבורו בו נהרגו 96 אוהדים. ליברפול יכולה, בזכות רוח המועדון, לחזור ולנצח משחקים שנראים אבודים, כמו גמר ליגת האלופות ב-2005 באיסטנבול, בו ליברפול הייתה בפיגור 3-0 כבר במחצית מול מילאן הגדולה, והחבורה הלוחמת של סטיבן ג'רארד יצאה מחדר ההלבשה למשחק של חייה, וכמו לביאה שמגוננת על גוריה, הצליחה להשוות ואפילו לנצח את הגמר הבלתי נשכח הזה בפנדלים.
ליברפול היא האמא שמחבקת ומנחמת אותך גם כאשר הקפטן שלה מחליק בדקה קריטית עם הכדור, מה שמוביל לשער והפסד אליפות כואב, לליברפול יש בנוסף את הקהל הענק של המועדון שמלווה את הקבוצה בשירה האדירה והמצמררת של YOU WILL NEVER WALK ALONE המפורסם. הקסם של אוהדי ליברפול מתחיל עוד בפאבים האדומים של עיר הנמל, והולכים ומתעצמים ככל שמתקרבים לאיצטדיון, ההתרגשות עולה ועולה לקראת המפגש עם הקבוצה האהודה.
לסיכום, במוצאי שבת ה26.5 ליבי יהיה חצוי בין שתי קבוצות כדורגל שהן האהודות ביותר בחיי. שתי קבוצות שכשהן עולות על המגרש הן מצליחות לרגש אותי ועוד כמה מיליוני אוהדים ברחבי העולם.
ואם תשאלו אותי מי אני מעדיף שתנצח בגמר? אז את התשובה אני אשאיר לעצמי, כי בסופו של דבר, אי אפשר באמת לבחור בין אבא לאמא.
