אפתח ואגיד את זה ככה: מכבי ת"א סיימה את חלקה במירוץ האליפות.
אני יודע, אני יודע בדיוק מה תגידו עכשיו: חלקכם יגיד "נו, הוא בסערת רגשות של אחרי המשחק", חלק יגיד "סתם מגזים, היה להם חוסר מזל, הם עוד חזק בעניינים" והשאר סביר להניח שיגיד משהו בסגנון "אוהד הצלחות עלוב, אחרי כל הנצחונות הפסד אחד והוא מתהפך על הקבוצה שלו כמו ילד קטן". אז נכון, מה שראיתי עכשיו עדיין טרי, ונכון שבמחצית השניה היה גם הרבה חוסר מזל עם ההחמצות. עכשיו אני רוצה להתייחס לחלק השלישי.
כשקבוצה רצה בהצלחה מרובה במשך תקופה ונעצרת אחרי 14 משחקים ללא הפסד, ההיגיון אומר שלא צריך לקחת את ההפסד קשה מדי ובטח שלא להתחרע ולקטול את הקבוצה שבמשך שבועות רק פרגנת לה. אבל יש דברים שאי-אפשר לקבל. יש מצבים שבהם אין שום דרך אחרת להגיב. מה שקרה למכבי ת"א הוא ביזיון ענק. עצום. מכל ההפסדים של מכבי בעידן ג'ורדי קרויף, זה אולי הכי מביש.
אחרי המשחק מול עכו נשמתי לרווחה ואמרתי לעצמי שאפשר לסלוח על המשחק החלש כי הם ניצחו, מה גם שאחרי הניצחון מול ב"ש כנראה היתה נחיתה קשה לקרקע. אז לא. מסתבר שזה לא מקרי. משהו בקבוצה השתבש, בלי שום סיבה נראית לעין. מכבי של החודשיים האחרונים היתה קבוצה עם סבלנות, עם שיטה ועם דרך. קבוצה שידעה להכתיב את הקצב, להגביר את הלחץ כשצריך ולהיות קצת יותר חדה ומסוכנת בדיוק ברגעים הנכונים. והנה, בתוך שבוע אחד, שתי קבוצות תחתית עושות למכבי בית-ספר. הייתי בטוח שרעננה תבוא להתבנקר בגדול מהתחלה, במקום זה קורצקי יצא גדול כשעשה שח-מט. הוא ראה את עכו נגד מכבי ופשוט העתיק אחד לאחד את צורת המשחק שלה. השחקנים שלו לחצו את מכבי מהפתיחה, הצהובים לא ידעו איך להגיב לזה ונכנסו לפאניקה ורעננה שלטה באופן כמעט אבסולוטי במחצית הראשונה.
ההגנה של מכבי, שבשבועות האחרונים הלכה והשתפרה, היתה הפעם מחפירה. איבודי כדור על ימין ועל שמאל, אין כיסוי על שחקני החוד של רעננה, ראיקוביץ' משחק באש ברחבה. וכשמכבי כבר יצאה קדימה, לא היה לה מה לעשות עם זה, כי המערך פשוט לא עבד, מה שמוביל אותי לאשם המרכזי: ג'ורדי. כן, שוב ג'ורדי. אחרי שכבר רצינו לראות אותו הולך הביתה, הוא הפשיל שרוולים והתחיל לשנות. הוא הצליח לייצב את מכבי ולהפוך אותה לקבוצה לוחמת עם אופי וביטחון. היום הוא העלה מערך מוזר מאד שגרם לכך שבמחצית הראשונה למכבי פשוט לא היה קישור. המחצית הראשונה היתה הגרועה ביותר של מכבי העונה, ביי פאר. היסטריה, לחץ ומעט מאד שליטה בכדור. בדקות מסוימות הם נראו כמו בני ממב"ע שמשחקים מול באיירן מינכן. והדבר שהכי מדהים הוא שג'ורדי ראה את זה – ולא עשה שום דבר. למה לעזאזל הוא חיכה עם החילוף הראשון לדקה ה-60? את שני החילופים הראשונים שהוא עשה הוא היה צריך לעשות כבר בהפסקה.
במחצית השניה זה כבר היה מבוא להתקף לב. כמה החמצות. אז מילא, יש ימים כאלה של חסר מזל ששום דבר לא מתלבש, אבל מה שהכי מדהים הוא האיטיות הנוראית של הקבוצה הזאת. בדקה ה-85 שחקנים התמסרו ביניהם במרכז המגרש בקו האחורי כאילו זו דקה 20 ולא קרה כלום. כל החוליים של מכבי של סוף הסיבוב הראשון, חזרו בבת אחת בתוך פחות משבוע. הגנה מבולבלת, קישור לא קיים, התקפה אנמית, אפס קבלת החלטות ואיטיות מטריפת דעת. מותר להפסיד אחרי 14 מחזורים, אפילו לקבוצת תחתית, אבל אסור להיראות ככה. פשוט אסור.
עכשיו תחזרו ותתעקשו: אבל יש עוד המון מחזורים, מה פתאום אתה סוגר את הסיפור? כן, זה סגור. זה הפסד שאני פשוט לא רואה איך הקבוצה יכולה להתאושש ממנו. שורות אלה נכתבות לפני המשחק של ב"ש מול מכבי פ"ת. בהנחה שב"ש אכן תנצח ותחזור למקום הראשון, זו תהיה עבורה דחיפה מורלית עצומה, ולא סביר שהיא תסתבך שוב. בית"ר יכולה גם היא לעבור את מכבי ביום שני, מה שאומר שמכבי צריכה לרדוף אחרי שתי יריבות חזקות, וביכולת של שני המשחקים האחרונים אין לה שום סיכוי לעשות את זה.
מכבי סיימה את חלקה במירוץ האליפות, כי רצף הנצחונות המדהים הזה לא שווה שום דבר כשקבוצה ממרתף הטבלה מצליחה להשפיל אותך בצורה כזו. צריך גם לזכור שעם כל הכבוד לרצף הנצחונות, אם נרענן את הזכרון, נגלה שמכבי כבר איבדה העונה 11 נקודות מול קבוצות פלייאוף תחתון. זה הרבה יותר מדי. מכבי סיימה את חלקה במירוץ האליפות כי במשחק בו היתה לה הזדמנות לסמן עוד "וי" ולהניח את כל הלחץ על הכתפיים של יריבותיה, היא נתנה להן מתנה ושמה את עצמה במצב כמעט בלתי-אפשרי. מכבי סיימה את חלקה במירוץ האליפות, כי גם אם יבוא ניצחון במחזור הבא (חחחח תשכחו מזה, מול הפועל חיפה) ההפסד הזה לרעננה יישאר חקוק עמוק בזיכרון, הוא יישב לכולם בראש ויהיה שם עד סוף העונה, וזה לחץ שמכבי הנוכחית לא תהיה מסוגלת להתמודד איתו.
הלוואי שאני טועה. הלוואי שמכבי תקום מהקרשים, תמשיך לרוץ קדימה ותוכיח לי שאין לי מושג. הלוואי שבסוף העונה ההפסד הזה יהיה סתם אנקדוטה כמו ה-0:4 של קרית גת בקרית-אליעזר על מכבי חיפה ב-2002, שמיד אחריו החיפאים דרסו את כל מה שבא מולם בדרך לאליפות. אבל מכבי של השנתיים וחצי האחרונות היא קבוצה עם סף שבירה נמוך. היא קבוצה שגם בעונה שעברה נתנה סיבוב שני מרשים וצימקה את הפער מול ב"ש, עד שבפלייאוף הגיעה הקריסה. ועכשיו זה. משהו בקבוצה הזאת עבד יפה במשך 8 מחזורים בדיוק, וזהו. בשני המשחקים האחרונים מכבי עושה רושם שבמשך חודשיים היא פשוט עבדה על כולנו בעיניים. או שסתם פירקה את כל התחמושת וגמרה לעצמה את האנרגיות. בשורה התחתונה, קבוצה שמפסידה בבית לרעננה לא יכולה לדבר על אליפות. ושוב, הלוואי שאני טועה.
