יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.
| ליברפול | 3 | מאנה * 2, סלאח |
| ניוקאסל | 1 | וילמס |
טריילר:
יצאנו לשבועיים של פגרה,
אובלאק קיבל מזהבי פצצה,
סלאח ומאנה היו במנוחה,
האם כועסים או אמרו כבר סליחה?
לפני בערך שמונה חודשים,
נתנו למאגפייז ארבעה שערים,
השער האחרון ששאקירי כבש,
האם הוא יהיה על המגרש?
דבר הבמאי:
"הם התאמנו, הם תמיד מתאמנים, אבל הם לא חייבים להגיע לכאן בפגרה, מכיוון שבד"כ יש לנו רק שלושה שחקנים בפגרה. הפעם היו לנו חמישה שחקנים אבל עדיין לא היה היגיון להביא את סלאח ומאנה למתקן האימונים" (המאמן מסתבך בספירה פשוטה של שחקנים, ואני הייתי צריך לקרוא חמש פעמים כדי לנסות ולתרגם אותו).
credit to liverpool fc facebook page
סרט רץ:
משחק צהריים, הקהל מנומנם,
לבירה ראשונה זה די מוקדם,
קלופ ביקש מהקהל להתעורר,
לדחוף ת'קבוצה, לשיר, לזמר,
הדשא ירוק, השמש זורחת,
ניוקאסל מתגוננת, הפתיחה מעט צולעת…
צולעת זה תיאור עדין לפתיחה המנומנמת והמעט אדישה של ליברפול, שמקבלת צלצול השכמה בדקה השביעית.
מלכודת הנבדל נשברת בקלות, טרנט לא סוגר את זווית הבעיטה של וילמס, שמפציץ לפינה השמאלית העליונה של אדריאן, שלא מספיק לראות את הטיל אלא רק לחוש את הרוח. 1-0 די מפתיע לזברות.
סלאח, מאנה ואוריגי מחליפים מקומות בהתקפה, אבל הקבוצה מתקשה למצוא קצב ואיזון וההגנה של ניוקאסל מחזיקה מעמד בלי הרבה מאמץ. מתישהו באמצע המחצית החבר'ה מעלים הילוך, מתחילים להגיע לעמדות מסוכנות עד שרובו מנצל סגירה לקויה באגף, מוצא את מאנה ברחבה והוא מפציץ לפינה השמאלית העליונה. 1-1 משני שערים מרהיבים ודומים.
הלחץ יורד, הלב קצת נרגע,
יש אצלי קצת פחות דאגה,
אוריגי נפצע, פירמינו עולה,
תוך ארבע דקות ההבדל מתגלה,
פירמינו חוטף, אסיסט נהדר,
מאנה לוחץ, השוער טועה והבונקר נשבר.
כמו במשחקים הקודמים גם היום אנחנו יורדים להפסקה ביתרון בזכות משחק יעיל ולא משחק מרהיב. ניצול מושלם של שני מצבים ע"י מאנה, שנובעים בעיקר מהלחץ הבלתי פוסק על ההגנה, נותן יתרון 1-2 שבהחלט אמור להספיק.
credit to liverpool fc facebook page
סטיב ברוס מחליט שאפשר לקחת סיכון ומאפשר לשחקנים שלו לעבור את החצי והמשחק מקבל קצב שונה לחלוטין. שתי הקבוצות מגיעות להזדמנויות טובות, ויש לי תחושה שיהיו עוד שערים. אחרי רבע שעה ליברפול שוב מעלה הילוך, ומגיעה לשלוש הזדמנויות מעולות, שנבלמות אצל השוער דוברובקה.
עשרים דקות לסיום מגיע אחד המהלכים המבריקים ממוחו הקודח של החלוץ הברזילאי –
פירמינו עומד עם הגב לשוער,
מקבל כדור, רוקד ומוסר,
עם העקב, מאחורי הגב,
שם את סלאח מול השוער, לבד,
מוחמד שלנו, מדוייק, מבקיע,
ואומר תודה להוא ברקיע.
מכאן ועד לסיום שום דבר לא הטריד את ליברפול וקלופ, חוץ מהאופציה לשיפור הפרש השערים והשאלה האם שאקירי ולאלנה יזכו לראות דשא. התשובה, כן ולא.
שחקן ראשי:
פירמינו.
שישים דקות של שיכרון חושים.
קונצרט של סולן ותזמורת.
סולן שעשה כמעט הכל – חטיפות, אסיסטים, איומים על השער והכי חשוב, הוא העלה חיוך על פנינו, בסידרה של מהלכים שההגדרה המילונית שלהם היא מבריקים ומלאי דימיון.
כששחקן בייסבול חובט לפחות ארבע פעמים במשחק, זה נקרא "סייקל" ומגיע כל פעם לבסיס אחר. חוץ מלהבקיע שער, פירמינו עשה היום הכל. הוא עשה את ה"סייקל".
מהרגע שהוא עלה לדשא אפשר היה לראות את ההשפעה שלו ואת השינוי העצום בקבוצה.
פתיחת עונה מושלמת עבורו. וגם עבורינו.
שחקן משנה:
מאנה.
גולים זה מה שאנחנו רוצים מהחלוצים שלנו, ואם אפשר שיהיו מרהיבים, וזה מה שמאנה נתן היום. גול אחד בסטייל והשני בנחישות, וכל זה עם תרומה גם בהגנה ובהנעת הכדור.
דבר המבקר:
התחלנו סידרה של שבעה משחקים בשלושה שבועות,
פתחנו עם שלוש נקודות,
יום שלישי, נאפולי ובחירות,
חברים, תלכו בבקשה לקלפיות.
ניצחון שהוא שילוב של יעילות, הברקות, תנועה בלתי פוסקת, נחישות והרתעה.
הפתיחה שהיתה מגומגמת, עייפה ומבולבלת עלתה לנו בשער פיגור, שכנראה היה בדיוק השעון המעורר שלא היה לקבוצה לפני המשחק. זה והכניסה של פירמינו שהטיס את הקבוצה למעלה בדיוק כמו הטילים של וילמס ומאנה בשני השערים הראשונים.
ההגנה היתה בסדר, ורוב הזמן בילתה בחצי המגרש השני. היה לה חלק בשער שספגנו, אולם אחר כך החבר'ה התיישרו, אם כי נראה שהתיאום עדיין אינו מושלם כמו בעונה הקודמת. מאטיפ ניסה לייצר התקפות בתנועה קדימה, אבל בעיקר איבד והסתבך, ורובו תרם את הבישול ההגנתי הקבוע. שני המגינים הגיעו להזדמנויות מעולות ברחבה שהסתיימו בהצלות של השוער.
הקישור היה היה סולידי והשתלט על המגרש ככל שהמשחק התקדם, אם כי מספר איבודי כדור יכלו לעלות ביוקר אם היריב היה יותר איכותי. אפילו זכינו לניסיון וירטואוזי של וינאלדום לכבוש בבעיטה מהאוויר.
את פירמינו ומאנה כבר שיבחנו, ועל סלאח נאמר שהיה פעיל, כבש ולא היו לו הזדמנויות לא למסור למאנה.
גם הסטטיסטיקה היתה הפעם בכיוון האדום עם יתרון משמעותי בשערים צפויים, 2.9 – 0.3, ובבעיטות למסגרת, 9 – 1.
כותרות סיום:
ניצחון מרשים לפי המתכונת המקובלת מתחילת העונה, שכוללת פתיחה עם מהמורות, ניצול מצבים מושלם ושיוט לשריקת הסיום בחלק האחרון של המשחק.
כשאתה משיג 14 ניצחונות ליגה רצופים ולא מפסיד בבית 43 משחקים ברציפות, אתה חייב להיות מרוצה.
בעונה שעברה כשניצחנו בבית את הזברות, סיטי הפסידה. נקווה לסרט המשך דומה.
הפסימיסט יגיד: עד השער הראשון זה היה ממש קשה.
האופטימיסט יענה: גם השבוע מאזן מושלם.
הפסימיסט יציין: קלופ עדיין לא נותן הזדמנות לשחקני המשנה.
האופטימיסט יאמר: פירמינו, פירמינו, פירמינו.
credit to liverpool fc facebook page
ובכן, סיטי הפסידו
אכן.
מסתבר שהברק יכול להכות פעמיים…