יומן האליפות של ליברקלופ: מושכים בחולצה

יורגן קלופ הוא הבמאי והמפיק, והלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.

טריילר:
שתיים משש הגדולות נפגשות,
שתי היחידות עם שש נקודות,
אוקס נגד קבוצתו לשעבר,
יש פוטנציאל לסיפורי VAR,
קלופ מגרמניה, השוער מספרד,
אצלם זה הפוך, אחד לאחד.

גירסת הבמאי:
"קבוצות מתכוננות ומשחקות מולנו באופן שונה ממה שהן עושות נגד שאר היריבות, ולכן קשה מאוד לחזות ולנתח, ביחוד בפתיחת העונה".

סרט רץ:
האדומים לוחצים בטירוף מהפתיחה,
הכדור מגיע שוב ושוב לרחבה,
אלא שהאורחים כמעט כובשים ראשונים,
כשוירג'יל והשוער ביניהם מתבלבלים.

ליברפול בשליטה מוחלטת ברבע הראשון של המשחק, אלא שהשבלוניות המסויימת של ההתקפה שמנסה כל הזמן לייצר כדורי רוחב מסוכנים, ללא בעיטות מרחוק, מקלה על ההגנה של ארסנל.

הקצב האדום נרגע ודווקא פפה הוא זה שכמעט כובש עם בעיטה מסובבת בשמאל. ליברפול שולטת ודווקא ארסנל מגיעה בקלות רבה לרחבה האדומה ונראית יותר מסוכנת.

הקפטן שלנו מאבד כדור,
פפה כמעט נותן לנו שיעור,
מה למדנו בעונה שעברה?
מצב נייח, מאטיפ בנגיחה!

אחרי השער נראה שמשהו השתחרר אצל השלישייה הקדמית שהצליחה לייצר מהלכים קסומים שכמעט הביאו את השער השני.
מחצית ראשונה קצבית ומעניינת טקטית עם מעט מצבים. 0-1 קטן וחשוב חשוב.

שלוש דקות בתוך המחצית השניה מגיע עוד רגע קסום –
פירמינו לסלאח, מסירה גאונית,
דויד לואיז, בשטות אופיינית,
מושך למו בחולצה האדומה,
הפנדל שלו לפינה הגבוהה.

ואם חשבנו שהשער השני היה קסום, אז קיבלנו שלישי עוד יותר. פאביניו במסירה נהדרת על חצי מגרש לשטח ריק, וסלאח עובר בקלות את לואיז, שמפחד מאדום, ומסובב בשמאל לפינה הימנית, והפעם הנמוכה. 0-3 מרהיב.

ליברפול יושבת על היתרון, מורידה קצב, מקטינה את הלחץ ומאפשרת לארסנל להניע ולהחזיק בכדור ואפילו להתקרב לרחבה, וגם להבקיע אחרי הרחקה לא טובה של טרנט, שחשפה את ההגנה. 1-3.

שחקן ראשי – פירמינו:
קוסם רב דימיון.
את הטאץ' שיש לו ברגליים והדימיון שיש לו בין האוזניים, אין להרבה שחקנים. כל נגיעה שלו בכדור היום היתה מלאה מחשבה ומבט קדימה. קצת יותר תיאום בין השחקנים והמסירות והתנועה שלו יהפכו לשערים.
ההקפצה שלו מעל שחקן ארסנל כהכנה לבעיטה היתה קסומה והמסירה הקטנה לסלאח בדרך לפנדל היתה מבריקה.
אחר כך הוא פשוט נהנה להמשיך ולרקוד על המגרש. פתיחת עונה נפלאה והרבה הרבה יותר טובה מהעונה הקודמת (כנראה שהזכייה בקופה אמריקה עשתה לו טוב).

שחקן משנה – וירג'יל:
עמד בהצלחה בפני אתגר משמעותי ראשון העונה, כשנאלץ לרדוף ולסגור את פפה, חלוץ מהיר ובעל שליטה מעולה בכדור. כמעט ולא טעה והצליח לסגור מצויין בזכות המיקום, המהירות והבנת המשחק.
אבל האמת היא שהוא זוכה בפרס בזכות שני אירועים אחרים ויוצאי דופן.
וירג'יל היה היחיד בקבוצה שלא היו לו גרביים לבנות, ויהיה מעניין לבדוק מדוע.
בנוסף, הוא היה היחיד באיצטדיון שלא שם לב שמאטיפ כבש את הראשון, מכיוון שהוא ניסה לשכנע את השופט שמשכו לו בחולצה.

דבר המבקר:
ניצחון במשחק שהיה בו את רוב מה שמאפיין את העונה הנוכחית – לחץ גבוה ואגרסיבי, שער קריטי לקראת ההפסקה, הגנה שנראית מעט פגיעה, שער ממצב נייח, שוער שגם מציל וגם טועה ודקות של שליטה וכדורגל סוחף ומלהיב לצד דקות של שבלוניות וחוסר מחץ.
בסופו של דבר המשחק הוכרע על ידי שתי משיכות חולצה. בשער הראשון גנדוזי תפס את וירג'יל ומאטיפ ניצל את השטח הפנוי כדי לנגוח לרשת, ובשער השני לואיז תפס את סלאח ממש מול השופט.

קלופ אמר שלראשונה היה לו שבוע מלא לאימונים ואכן ראינו שיפור במשחק הלחץ באיזור רחבת היריב, שהמטרה העיקרית שלו היא לדחוף את היריב לכיוון פינת הקרן, על מנת לצמצם את מרחב הפעולה שלו ולהגדיל את מרחב הטעות שלו. ברוב המקרים ארסנל הצליחה לחלץ את הכדור מהפינה, אולם ההשפעה המצטברת של הלחץ המתמיד, גובה מחיר בטעויות במקומות אחרים ובמשחק התקפה מיקרי ולא מסודר.

אדריאן היה במקום כשפפה הגיע מולו אחד על אחד, אבל גם כמעט בישל שער לאובמיאנג אחרי אי הבנה עם וירג'יל. הוא לא אליסון וכל ניצחון איתו הוא מתנה.
טרנט ורוברטסון בילו המון ליד רחבת ארסנל, אלא שרוב הקרוסים שלהם לא היו מדוייקים, וזה בהחלט נושא לתירגול נוסף. טרנט בישל את הראשון והתחיל את המהלך בדרך לשני.
ארסנל ניסתה לעקוף את ההגנה והקישור במסירות ארוכות, אלא שהסגירה היום היתה הרבה יותר טובה מהמשחקים הקודמים.

הקישור סגר לחלוטין את הקוים והשטחים ומנע מארסנל הנעת כדור מסוכנת, אולם חוסר היצירתיות והאיום מרחוק בלט מאוד במחצית הראשונה.
אם סלאח כובש שניים ועדיין אינו המצטיין, אז זה אומר הכל על הציפיות ממנו ומההתקפה.
הפער בשערים צפויים (XG) מספר את כל הסיפור: 2.5 – 0.8 לטובת האדומים.

כותרות סיום:
במחצית הראשונה זה הלך קשה ובשניה הכל נראה פשוט וקל.
תריסר ניצחונות ברציפות בליגה.

הפסימיסט יגיד: היינו עלולים לספוג שניים עד ההפסקה.
האופטימיסט יענה: מאזן מושלם.
הפסימיסט יציין: הקישור חסר דימיון.
האופטימיסט יאמר: פתיחה אופטימלית.