יום רביעי הגדול מגיש שורה של משחקים גדולים – אלופת הגדה המערבית יוצאת לאל-בירה, משחק ידידות לרגל 30 שנה למלחמת המפרץ, הוייצ'ני דרבי בקרואטיה, משחק העונה בליגת העל, וקרב קצוות בפרמיירליג
שבאב אל-בירה – מרכז שבאב בלאטה (15:00, פייסל אל-חוסייני)
הליגה של הגדה המערבית ברשות הפלסטינית, מחזור 12
בשנת 2003 עצר האוטובוס של קבוצת הכדורגל של מחנה הפליטים בלאטה שליד שכם במחסום. החיילים שעלו עליו היו ברורים – אין מעבר לגברים מגיל 18-36 הלאה. גביע פלסטין של 2003 בוטל בגלל אירוע זה. על הרקע הזה התקיימה מרכז שבאב בלאטה כמעט מיום הקמתה בידי פליטים ממישור החוף שהגיעו למחנה בלאטה אחרי מלחמת העצמאות. גם אחרי שזכתה בגביע הגדה המערבית בעונת 2018/19 בלאטה לא יכלה להתמודד על מקום במוקדמות ליגת האלופות של אסיה בגלל ששחקני רפיח שחיכו להם בגמר לא קיבלו אישור מעבר לגדה. רק בעונה שעברה הצליחה בלאטה לזכות סוף סוף באליפות הראשונה שלה, וגם את העונה הנוכחית היא פתחה טוב מאוד.
שווה לשים לב: מוסא טראבין (23, מרכז שבאב בלאטה) – החלוץ הערבי-ישראלי ששיחק בעונה שעברה בבני לוד גדל בהפועל באר שבע, אלא שמהר מאוד עבר לליגה הלאומית ממנה לא הצליח לעלות ונענה להצעה מפתה מאוד העונה מבלאטה.
עיראק – כווית (17:00, בצרה)
ידידות
מפגש ידידות בין שתי הנבחרות זאת דרך מוזרה מאוד לציין את מה שקרה בגבול ביניהן לפני 30 שנה בדיוק. סדאם חוסיין וצבאו פלשו לכווית כדי להשתלט על שדות הנפט שלה והציתו את מלחמת המפרץ הראשונה, שהכניסה לחיינו מסכות ובידוד עוד לפני שהיה נגיף באוויר. מאז פרצה כבר עוד מלחמת מפרץ, סדאם נתפס ונתלה ועיראק היא בלאגן מבעבע של פלנגות חמושות ואזרחים מבועתים. רק השבוע דעא"ש עשתה קאמבק בפיגוע בלב בגדד, ובעיר בצרה הדרומית הנבחרת העירקית תארח את הכווייתים שיחצו את הגבול הפעם לעיראק ולא ההפך. העיקר שיגמר בידידות.
שווה לשים לב: הומאם טאריק (24, עיראק) – בגיל 24 יש לקשר של איסמעיליה כבר יותר מ-65 משחקים במדי הנבחרת. הקשר ההתקפי הזה אמנם קצת איטי, אבל הכישרון ברגליים שלו והתספורת מפצים על הכול.
דינמו זאגרב – היידוק ספליט (18:05, מקסימיר)
הליגה הקרואטית, מחזור 13
הוייצ'ני דרבי של הכדורגל הקרואטי הפך בשנים האחרונות לאירוע עצוב במיוחד. דינמו זאגרב וראשיה השתלטו סופית על ההתאחדות הקרואטית, הבעלים האגדי והבעייתי מאוד שלה זבדקו מאמיץ' עדיין נמצא בבוסניה שמסרבת להסגיר אותו לקרואטיה למרות הסכם הסגרה בין שתי המדינות ולמרות שמאמיץ' עשוי לבלות שנים רבות בכלא. בזמן הזה היידוק ספליט לא זכתה בכלום בשבע השנים האחרונות ולא זכתה באליפות ב-15 השנים האלה. גם העונה דינמו זאגרב אוחזת במקום הראשון בזמן שהיריבה המרה מספליט בקושי במקום השישי ובפער של 16 נקודות. ועדיין, אין לליגה הקרואטית עוד קרב להציע כמו זה.
שווה לשים לב: מיו קקטאש (28, היידוק ספליט) – המעבר של הכישרון הזה לרובין קאזאן ב-2016 היה מבטיח, אלא שקקטאש שגדל בספליט לא הצליח להתאקלם בקור ובקצב של הליגה הרוסית ובחר ב-2018 לחזור ולכבוש בקבוצה בה גדל.
מכבי תל אביב – מכבי חיפה (20:45, בלומפילד)
ליגת העל, מחזור 17
כבר שלוש שנים שלא היה לנו משחק כזה בליגת העל. בשנתיים הקודמות הייתה רק קבוצה אחת שרצה לאליפות בליגה, ובשנה שלפני כל הקבוצות היו חלשות מאוד ואף משחק לא באמת היה כזה. שתי קבוצות חזקות, חכמות, נחושות, כל אחת עם אופי שונה ומוטיבציה שונה, אבל שתיהן יותר מראויות להניף את צלחת האליפות בסוף העונה. בכר הגיע הקיץ למכבי חיפה והפך אותה מקבוצה עם פוטנציאל טוב לפייבוריטית לאליפות בעידן מיטש גולדהאר, דבר שלא נעשה כמעט בעשור האחרון מלבד על ידי בכר עצמו בבאר שבע. מכבי תל אביב נראית יותר טוב מאז הפיטורין של דוניס, אבל לא בטוח שהנוסחא הזאת תשרוד גם את המשחק הזה.
שווה לשים לב: עומר אצילי (27, מכבי חיפה) – אלפי מילים נשפכו על אצילי בבמה זאת ואחרות במשך השבועות האחרונים, אבל אם נישאר רק בנושא המקצועי, אם אצילי ישחזר את היכולת שלו מהעונה הקודמת (רק על המגרש כמובן) הוא יהיה החותמת שתנעל את האליפות ההיסטורית למכבי חיפה.
מנצ'סטר יונייטד – שפילד יונייטד (22:15, אולד טראפורד)
הפרמיירליג, מחזור 20
בעונה שעברה משחק כזה היה מרתק. יונייטד שלא מפסיקה להתנדנד בין ניצחונות בינוניים להפסדים מביכים מול שפילד, העולה החדשה והמפתיעה שעוקצת את כולן. אבל העונה שפילד חזרה לגודל המקורי שלה, ואילו יונייטד לא נראתה כל כך טוב מאז שסקוטי נרגן וחם מזג עמד על הקווים שלה בפעם האחרונה. סולישאר הוא לגמרי לא פרגי, עדיין לא קרוב לפחות, אבל יונייטד שפתחה את העונה בצליעה נראית מדהימה וניצחה את ליברפול גם בגלל הבור הענק שיש לה בהגנה אבל בעיקר בזכות איכות מצויינת מקדימה.
שווה לשים לב: דיוויד מקגולדריק (33, שפילד יונייטד) – הוא לא החלוץ בפרופיל הכי גבוה בלשון המעטה בפרמיירליג, ועדיין מקגודריק כבש צמד מול יונייטד במפגש הקודם ביניהם (ששפילד הפסידה, בכל זאת). האירי הוא כמעט הברירה היחידה של שפילד באולד טראפורד.
