פותחים את השבוע עם חמש המלצות חדשות – מפגש ענקיות במפעל הכדורגל העתיק בעולם, ליגת העל חוזרת עם מפגש תחתית, שתי הטוענות לכתר ביוון נפגשות, הדרבי של פורטו אלגרה ואתלטיקו מדריד לא עוצרת
מנצ'סטר יונייטד – ליברפול (19:00, אולד טראפורד)
הגביע האנגלי, הסיבוב הרביעי
בכל שנה יש מפגש אחד או יותר גדולים כבר בשלבים הראשונים של הגביע האנגלי. הגביע האנגלי (או בשמו הרשמי גביע FA) הוא מפעל הכדורגל הוותיק ביותר בעולם, וככזה הוא כבר ראה הכל, מהפסדים מפתיעים במיוחד, מניפות גביע היסטוריות ומשחקי ענק. המשחק שמפגיש את שתי הגדולות של הכדורגל האנגלי מלא בכל זה. הקבוצות נפגשו לפני שבוע במשחק קצבי שלא הניב שערים, אבל מאז יונייטד התעלתה במשחק לא פשוט מול פולהאם ואילו ליברפול הפסידה בבית לברנלי החלשה. בגביע הכל יכול להיות, אבל המומנטום בידיים של חניכיו של סולישאר.
שווה לשים לב: מוחמד סלאח (28, ליברפול) – לא שמים לב לזה בגלל הציפיות הגדולות ממנו, אבל לסלאח עד כה יש עונה לא רעה עם 13 שערים בליגה (במקום הראשון). הפלירט הנצחי שלו עם ריאל מגיע עכשיו לנקודת קצה, וייתכן שבקיץ הוא כבר יילבש לבן.
בני יהודה – הפועל כפר סבא (19:00, בלומפילד)
ליגת העל, מחזור 16
אחרי שבשעה טובה הכדורגל הישראלי חזר (כלומר רק ליגת העל, למה יש כדורגל אחר בישראל, עוד מאה ומשהו מועדונים? רק מה שמשודר בטלוויזיה חשוב) חוזרות בני יהודה והפועל כפר סבא לקרבות התחתית של ליגת העל. עם ההתחזקות בחלון האחרון של הפועל תל אביב יש חמש קבוצות במירוץ הירידה מליגת העל ושתי אלה שיפגשו היום בבלומפילד לא ממש נראות החזקות שבהן. בני יהודה עדיין ללא מאמן בעוד ביריבתה הפועל כפר סבא לא באמת משנה מי מאמן, כשיצחק שום מפטר על ימין ושמאל. ניצחון פה ייתן רוח גבית לאחת הקבוצות, הפסד ידרדר אותן עמוק יותר לכיוון הקו האדום.
שווה לשים לב: מוחמד גאדיר (30, בני יהודה) – גאדיר היה אחד השחקנים הכי כישרוניים שצמחו בישראל בשנתון 91. אלא שכמויות של החלטות רעות, יחסי אנוש קצת בעייתיים וחוסר מזל הובילו אותו לספסל של בני יהודה. העונה הוא עם שלושה שערים וקבוע בהרכב, אולי יש לו עוד סיכוי לשנות את נתיב הקריירה.
פאוק סלוניקי – א.א.ק. אתונה (19:30, טומבה)
הליגה היוונית, מחזור 18
הצמרת ביוון יחסית צפופה, אבל רק אחרי אולימפיאקוס. בשלוש השנים האחרונות היה נדמה ששלטון היחיד של המועדון האדום מתחיל להיחלש, אבל הזכייה שלהם באליפות האחרונה ופתיחת העונה המצויינת משאירה את המתנגדות במצב לא פשוט. שתי האלופות היחידות בעשור האחרון מלבד אולימפיאקוס, פאוק סלוניקי וא.א.ק. אתונה, נמצאות צמודות במקומות 2-4 (כשביניהן אריס סלוניקי). שני המועדונים מגיעים בפורמה טובה למשחק בטומבה, אבל הן יצטרכו להתעלות במיוחד גם העונה כדי לדגדג את אולימפיאקוס בניסיון לקחת מהם עוד אליפות. כרגיל כל מפגש בין קבוצה מאתונה לפאוק, גם בלי אוהדים, מבטיח קודם כל חווית משחק מעולה.
שווה לשים לב: ליוואי גארסיה (23, א.א.ק. אתונה) – אחרי שעזב בעונה שעברה את איצטדיון טדי, ונחשב למאכזב במדים של בית"ר, גארסיה עושה חיל במדי הצהוב שחור גם ביוון ונחשב לבאנקר בהרכב של מאנולו חימנז
אינטרנאסיונאל – גרמיו (21:00, באירה ריו)
הליגה הברזילאית, מחזור 32
הכדורגל הברזילאי מביא לנו דרמה גדולה לעיתים תכופות, והפעם מביא לנו דרמה לקראת סיום העונה הכי מוזרה בהיסטוריה של ברזיל. סאו פאולו הובילה את הליגה כל העונה אבל הוסבה 5-1 בביתה על ידי אינטרנאסיונאל מפורטו אלגרה שנמצאת בכושר בלתי נתפס וכבשה תשעה שערים בשלושה ימים בשבוע הבא. עכשיו היא מארחת את היריבה העירונית גרמיו לדרבי חשוב במיוחד עבורם. היריבה ניצחה רק משחק אחד מאז תחילת ינואר, אבל היא לא הפסידה לפחות עם 3 משחקי תיקו רצופים. גרמיו במקום השישי אבל רק עם תשע נקודות מהיריבה העירונית. בברזיל הכל יכול לקרות.
שווה לשים לב: דייגו סוזה (35, גרמיו) – החלוץ הפותח של גרמיו חתם בה בתחילת 2020 לאחר עשור בו עבר בין תשע קבוצות שלפניהן הושאל לגרמיו מבנפיקה. כל ניסיון שלו לצאת החוצה מברזיל נגמר במפח נפש אבל מאז שחזר לגרמיו הוא כבר על שיא שערים לעונה.
אתלטיקו מדריד – ולנסיה (22:00, וונדה מטרופוליטנו)
לה ליגה, מחזור 20
במחזור הקודם בו המלצנו עם משחק של אתלטיקו דיברנו בעיקר על יריבתה. אז אחרי שהיא הוכיחה שהיא לא רק טובה מאוד אלא גם שיש לה הרבה מאוד מזל עם שער בפנדל בדקה ה-89, היא חוזרת הביתה כדי לפגוש את ולנסיה. מאז ה-12 בדצמבר, עם ההפסד בדרבי לריאל, אתלטיקו מדריד לא הפסיקה לנצח בליגה ואין סיבה שהיא לא תעשה את זה גם מול ולנסיה. העטלפים אמנם לא הפסידו בשלושת המשחקים האחרונים בליגה אבל ניצחו רק אחד מהם, וכשהם מדשדשים במרכז הטבלה הם לא באמת יכולים להתמודד עם ההתקפה המסחררת של אתלטיקו.
שווה לשים לב: יונוס מוסא (18, ולנסיה) – כישרון התקפי נהדר שעדיין לא הראה את כל יכולותיו בספרד אבל כבר השיג מקום של קבע בהרכב העטלפים. נולד בניו יורק (ומייצג את נבחרת ארצות הברית) למשפחה גנאית ועבר כילד לאיטליה ובגיל 9 כבר חתם בארסנל, משם המשיך לנוער של ולנסיה והעונה קיבל את הקפיצה לסגל הבוגר ולהרכב.
