באפריל 2016 נקרא סימונה ״האח של״ אינזאגי, שהיה אז מאמן קבוצת הנוער (U19) של לאציו, לתפקיד זמני כמאמן הקבוצה הבוגרת לאחר פיטוריו של סטפנו פיולי. בעבור אינזאגי הצעיר, המזוהה כל כך עם המועדון התכול המשמש לו כבית החל מקיץ 1999 בסיומו של המילניום הקודם ועד היום (למעט צמד השאלות בנות שנה וחצי), זו הייתה התגשמות חלום, או במילותיו ״מימושה של אהבה ממבט ראשון״.
כמו אחיו הגדול פיליפו, גם סימונה שיחק כחלוץ ובילה 9 וחצי עונות כשחקן במדי הנשרים, כבש 55 שערים וזכה בשבעה תארים. כבר בעונתו הראשונה במועדון הוא כבש 19 שערים בכל המסגרות והפך לחלק משמעותי בסגל הנוצץ שזכה בדאבל יוקרתי ובלתי נשכח.
כולם עזבו לאורך השנים, אבל אינזאגי נשאר תכול. מיד לאחר שתלה את נעליו הוא הצטרף למחלקת הנוער של המועדון כמאמן קבוצות הילדים והנערים לפני שמונה למאמן קבוצת הנוער אותה הוביל לזכייה בשני גביעים ומשם כאמור לקבוצה הבוגרת. על אף שניצח בארבעה משבעת משחקיו על הקווים כמאמן זמני (מאזן טוב בהרבה מזה של הקבוצה טרם מינויו, 2 ניצחונות בלבד ב-10 משחקים בכל המסגרות), החליט הבעלים קלאודיו לוטיטו שהמועדון זקוק לאיש מקצוע מנוסה ונוצץ הרבה יותר.
בצעד מפתיע, מינה לוטיטו את מרסלו ביילסה הארגנטינאי למאמן הקבוצה, אך ״אל לוקו״ הצדיק את שמו ועזב את הקבוצה כעבור יומיים בלבד בטענה שמעולם לא חתם על חוזה סופי במועדון שלא עמד בהבטחות שנתן לו. אינזאגי התבשר על כך בטלפון בשעה שבילה עם משפחתו בחוף הים, הוא כמובן הסכים מיד לשוב לקבוצה. ״זה המועדון שאני הכי אוהב, אחד הדברים החשובים בחיי, לא חשבתי פעמיים״, הוא הצהיר כשהוצג כמאמן הראשי והקבוע של אהובתו.
מיד לאחר מכן הוא החל לעבוד ולהכין את הקבוצה לעונה שבפתח. בזה אחר זה הצטרפו צ׳ירו אימובילה, לואיס אלברטו, ג׳ורדן לוקאקו, לואיז פיליפה ובאסטוס – כולם מתאימים למערך וסגנון המשחק שילוו את הקבוצה בשנים הקרובות.
המערך שנבחר בקפידה ולאחר מחשבה רבה הוא 5-3-2 שממקסם את היכולות של כל אחד מהשחקנים ומביא למצב אידיאלי בו השלם גדול מסך חלקיו ונוצר תלכיד יעיל ומאוזן.
אז מה כל כך מיוחד במערך והשיטה המוצלחים שהנחיל המאמן בלאציו?
נתחיל מההתקפה. כבן למשפחת חלוצים, אינזאגי יודע כמה חשובה הרגל המסיימת ולכן התעקש על רכישתו של אימובילה שהפך במהרה לשחקן המשמעותי ביותר בהתקפת הקבוצה. החלוץ הלוהט באירופה כבש העונה 22 שערים בכל המסגרות (20 בליגה) והוסיף 5 בישולים ומוביל את דירוגי נעל הזהב הסטנדרטי והאלטרנטיבי. הוא מבצע תנועה בלתי פוסקת, מכסה שטחים רבים, מפעיל לחץ משמעותי על הגנת היריבה ומנצל את מצביו ביעילות רבה (כבש מעל שבעה שערים יותר משהיה אמור לפי מדד ה-xG). בנוסף, אחראי החלוץ האיטלקי ל-49% משערי הליגה של קבוצתו (כולל שלושה שערי ניצחון שנכבשו אחרי הדקה ה-89) ו-31% מהנקודות שצברה. ללא השערים שלו, הקבוצה של סימונה אינזאגי הייתה צונחת מהמקום השלישי עד לשישי.
מעט מאחוריו משחק חואקין קוראה שכבש 7 שערים והוסיף 2 בישולים בכל המסגרות, אך תרומתו גדולה בהרבה מהמספרים היבשים הללו – הוא מוביל את שחקני קבוצתו בדריבלים (2.4 מוצלחים למשחק, 62% הצלחה), סחיטות עבירות (49) ופנדלים (3) ומייצר מסירות מפתח רבות (34). במשחקו האחרון לפני הפציעה בו רשמה הקבוצה ניצחון חוץ בברשיה הוא אף פתח בחוליית הקישור במקום לואיס אלברטו הנפלא שהושעה בשל צבירת כרטיסים צהובים והציג את סט היכולות המגוון שלו – שליטה בכדור, יצירת מצבים ואחוזי הצלחה גבוהים במאבקים על הכדור. הוא מספיק ניצוצות של קסם ומשדרג את יכולותיהם של יתר חבריו, נכס לכל מאמן.
מחליפו הקבוע הוא פליפה קאייסדו האקוודורי שהספיק לתרום ארבעה שערים, בישול והרבה מאוד עבודה שחורה.
נעבור לחוליית הקישור אשר מורכבת משני חלקים עיקריים, הראשון הוא המרכז שמאוייש על ידי סרגיי מילינקוביץ׳-סאביץ׳, לואיס אלברטו ולוקאס לייבה.
השניים הראשונים מהווים חלק משמעותי בארסנל ההתקפי של אינזאגי, על אף שהם משחקים בעמדות דומות התפקוד שלהם שונה ובכך נוצר איזון וגיוון במרכז השדה של התכולים. הנשק המרכזי של אלברטו הוא המסירות הנהדרות שלו – קצרות או ארוכות, לעומק או לרוחב, במצבים נייחים או במשחק פעיל – 60 מסירות מפתח (היוצרות מצב כיבוש ממשי ו/או חותכות את קווי הקישור וההגנה של היריבה) שיצרו 12 בישולים – 20% הצלחה, יחס המרה פנטסטי. נוסף על כך, מצטרף הקשר הספרדי להתקפות בשליש האחרון בתנועות עומק חכמות ומרבה לאיים על השער (43 פעמים, שני בקבוצה רק לאימובילה), אחראי על ניהול המשחק של הנשרים במרכז השדה (53 מסירות מדוייקות למשחק, יותר מכל שחקן אחר בקבוצה) ומרווח את המשחק באמצעות דריבלים רבים (2.2 מוצלחים למשחק). אחד השחקנים הראשונים שהחתים אינזאגי כמאמנה הקבוע של הקבוצה מעיר הנצח הוא ללא ספק המגוון ביותר שעומד לרשותו ואחד המשמעותיים ביותר בתלכיד שבנה.
מילינקוביץ׳-סאביץ׳ מנגד ידוע בעיקר בזכות הממדים הפיזיים המאפיינים אותו (1.91 מ׳). הוא חזק ועוצמתי, גובר על מרבית שחקני ההגנה שמנסים לעצור אותו, מהווה נשק משמעותי במצבים נייחים ומאיים מחוץ לרחבה. בדומה לחברו הספרדי גם הוא אמון על בניית ההתקפות ויוצר מצבים רבים בכדורים ארוכים מדוייקים. השילוב בניהם בא לידי ביטוי במהלכים רבים בהם הם מחליפים מסירות (הכי הרבה בקבוצה פרט לשלושת הבלמים אחד עם השני) או מנצלים האחד את היתרונות של חברו בדרך לשער.
אבל כאמור, המערך של אינזאגי מתבסס על איזון ולכן, מאחוריהם משחק הקשר האחורי הברזילאי לוקאס לייבה (שודאי זכור לכם מתקופתו בליברפול) שמשמש כ״בלם של הקישור״ ויש לו תפקיד מרכזי אחד – לחפות על הקשרים המצטרפים להתקפה ולמנוע בכל דרך אפשרית את מעבר היריבים דרך חוליית הקישור אל ההגנה והשער של קבוצתו, בין אם זה באמצעות תיקולים, חטיפות כדורים ויירוטי מסירות בדרכן אל היעד – בכל אחד מהפרמטרים הללו הוא מוביל את חבריו לקבוצה.
החלק השני של הקישור התכול הוא האגפים בהם משחקים הקפטן הבוסני סנאד לוליץ׳ בשמאל ומנואל לזארי האיטלקי בימין שנרכש בקיץ מספאל תמורת 11 מיליון יורו. השניים מתפקדים בצורה דומה מאוד, כל אחד באגף שלו – מסייעים בבניית ההתקפות על ידי ריווח המשחק ויוצרים מצבים בכדורי רוחב חדים ומדוייקים. הם שורפים את הקווים, נלחמים על כל כדור ומספקים תרומה משמעותית גם במשחק ההגנה.
החולייה האחרונה היא כמובן ההגנה המורכבת במרבית המקרים מלואיז פיליפה הברזילאי הצעיר שהצטרף יחד עם אלברטו ואימובילה בקיץ 2016, סטפן ראדו הרומני שמשחק בקבוצה מ-2008 ופרנצ׳סקו אצ׳רבי שהצטרף בקיץ שעבר כמחליפו של סטפן דה פריי שעבר באותו הקיץ בהעברה חופשית לאינטר. אינזאגי הביו שעליו לצרף שחקן נוסף למרכז ההגנה, שימלא את הנעליים הגדולות שהותיר דה פריי בתור הבלם המרכזי (תרתי משמע) בשלישייה וינהיג את חוליית ההגנה.
למשבצת הזו נכנס אצ׳רבי הנהדר שנרכש באותו הקיץ מססואולו ומיד תפס מקום משמעותי במערך של התכולים – הוא שיחק 98% (!) מסך הדקות של הקבוצה בכל המסגרות (הפסיד רק 20 דקות מול נאפולי ומשחק מלא מול יובה בשל כרטיס אדום, בשניהם הקבוצה הפסידה) והוביל את שחקני הקבוצה במסירות מדוייקות (1,541), כדורים ארוכים מדוייקים (137), יירוטים (59) והרחקות כדור (163) שגם העונה מוביל בקבוצה במרבית הפרמטרים המגוונים הללו המאפשרים למאמנו לנהל את המשחק בדרכים שונות בהתאם לצורך המשחק הנדרשת. בעקבות הופעותיו המרשימות בלאציו הוא תפס מקום משמעותי גם בחוליית ההגנה של נבחרת איטליה וצפוי לשחק במדיה באליפות אירופה הקרובה.
שני הבלמים המשחקים בצדדיו נעים לאגפים בכדי לחפות על הקשרים המשחקים באגף שלהם שעולים למעלה לתמוך בהתקפה. באסטוס האנגולי שהצטרף אף הוא בקיץ 2016 ודניס ואברו הסלובקי שנרכש מקופנהגן בקיץ האחרון הם המחליפים של אינזאגי בעמדות הללו.
בין הקורות של הנשרים ניצב תומאס סטראקושה האלבני שהצטרף למחלקת הנוער של הקבוצה כבר בגיל 16, הוא שמר על רשת נקייה ביותר מרבע מהמשחקים בהם השתתף (6/23) ועצר 74 איומים לעבר שערו (3.2 למשחק) ב-75% הצלחה.
בשבועות האחרונים כוחה של לאציו נגלה לעיני העולם כולו. הקבוצה הלוחמת של אינזאגי ניפצה את שיא הניצחונות ההיסטורי שלה והעמידה אותו על עשרה משחקים, שישה מהם משערי ניצחון שנכבשו לאחר הדקה ה-82. בנוסף, היא הקבוצה היחידה באירופה שניצחה את יובנטוס העונה (פעמיים), זכתה בסופרקאפ האיטלקי ורחוקה רק 6 נקודות (ומשחק חסר) מפסגת הסרייה א׳. החיבור מלא התשוקה של אינזאגי עם המועדון והסגל המאוזן והיציב שנלחם למענו ונותן הכל בעבור הסמל יוצר את אחת הקבוצות הלוהטות באירופה בכלל ובאירופה בפרט.
הגיע הזמן של הנשרים לפרוש כנפיים.
