לפני 3 חודשים, רגע לפני שסגרו פה את הספורט, היתה תחושה שאנחנו בדרך למאבק אליפות צמוד ומרתק. לעולם לא נדע מה היה קורה אלמלא פגרה כפויה, באיזה מומנטום היו באות הקבוצות למשחקים ומי היתה מנצחת, אבל תחילת הפלייאוף הזה חיסלה את התקוות של כל אוהד ירוק (או נייטרלי) למאבק אמיתי. חשבנו שנקבל משחק עונה, אבל מאז תחילת הפלייאוף מכבי חיפה אינה עונה. הצלחת תישאר, גם השנה, בקרית שלום – ובצדק.
עוד לפני משחק ה-3:4 הבלתי נשכח, וגם אחריו, היו כאלה שטענו שמכבי חיפה של השנה קבוצה טובה יותר ממכבי ת"א, יותר מוכשרת, יותר מלהיבה ויכולה לקחת אליפות. ככל שהתקדמה העונה היה נראה שהטיעונים האלה פחות ופחות מתכתבים עם המציאות ועכשיו, עם או בלי קורונה, מכבי ת"א סיפקה תשובה חד משמעית לכל המקטרגים. מדובר באופן חד-משמעי בקבוצה הכי חזקה, הכי איכותית והכי מאומנת בליגה.
מכבי ת"א של השנה אינה קבוצה מלהיבה או אטרקטיבית במיוחד. כלומר, יש לה כישרון בהתקפה ויש לה את היכולות לבצע מהלכי כדורגל שובי עין, אבל היא לא עושה אותם הרבה פעמים במשחק, כי מכבי מודל 2019/20 היא קודם כל הגנה וחוכמת משחק. מבחן התוצאה. אם בעונה שעברה, בגלל חולשת היריבות, מכבי גם הצליחה בלא מעט מקרים לדרוס ולכבוש בצרורות, השנה הקבוצה התחילה לא טוב את העונה וגם היתה לה יריבה שנתנה לה פייט ממושך בצמרת. היכולת ההתקפית היתה ועודנה בינונית למדי, בטח בסטנדרטים של מועדון בסדר גודל של מכבי ת"א, אבל כל מה שקורה מהקישור ומטה פשוט מדהים ולא משנה בכלל מה רמת הליגה. איביץ' הפך את מכבי ת"א לקבוצה שסוגרת את היריבות שלה בצורה מעוררת השתאות. אם קבוצה כמו מכבי חיפה, שבעונה הסדירה כבשה 10 שערים יותר ממנה, בקושי מצליחה לייצר מצב טוב אחד במשך 90 דקות, אז זו ממש לא רק חולשת היריבה, אלא עבודה הגנתית גדולה.
הכל מתחיל מדן גלזר. המשחק שלו לאורך כל העונה הולך ומשתפר והפעם זו היתה הופעה פשוט פנומנלית. כל נגיעה בכדור זהב. כל תיקול נקי ומצוחצח, כל חילוץ בתזמון המושלם, לא ספרתי כמה מהם הובילו למתפרצות ולהזדמנות להבקעת שער, אבל היו לא מעט כאלה. בעונה שעברה דור פרץ היה זה שהחזיק את הקישור האחורי, העונה גלזר קיבל את המפתחות בגלל הפציעה של פרץ. איביץ' האמין בו ובנה לו את הביטחון וגלזר החזיר בריבית דריבית. פשוט תענוג לראות את הבחור הזה שרק הולך ומשתבח.
כשיש לך קשר אחורי כזה, מה הפלא שגם הבלמים משחקים עם שקט וביטחון? ז'איר אמאדור נתן עוד משחק נטול טעויות, שרן ייני עשה את העבודה (הוא פחות טוב מטיבי, אבל עדיין נותן את כל מה שיש לו, וזה לא מעט) וגם המגנים ג'ראלדש וסבוריט ממשיכים להיות יציבים ויעילים מאד. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, מכבי ת"א בדרך לשבור את שיא כל הזמנים של מיעוט ספיגות בעונה. הבעיה היתה ונשארה הפער בין הליגה לאירופה. מכבי של איביץ' נכשלה שנתיים ברציפות באירופה, בעיקר בגלל הגנה לא טובה. כדי שבעונה הבאה זה ייראה אחרת, הדבר הטוב ביותר שאיביץ' יכול לעשות (בין אם יישאר ובין אם לא) זה לעבוד קשה עם כל שחקני החלק האחורי על כושר גופני ואתלטיות. התיאום ביניהם כבר עובד מצוין, אם הם יצליחו להעלות את רמת הפיזיות שלהם בהתאם למכבי יהיה סיכוי הרבה יותר גבוה להגיע בעונה הבאה לשלב הבתים, לפחות של הליגה האירופית.
ומילה לסיום בנושא אחר: לא אהבתי את ההתנהגות של אצילי ומיכה. בלי קשר להפרת ההנחיות מצד האוהדים שבפני עצמה היא לא לעניין, אם הם כבר שם ואתם רוצים לחגוג איתם, עדיף לעשות את זה בצורה יותר מכובדת. לשיר שירי נאצה לקבוצות אחרות זה דבר שכדורגלנים לא אמורים לעשות. לא מעניין אותי שבעשרות קבוצות בארץ ובעולם היו שחקנים שעשו את זה קודם. בקבוצה שלי אני מעדיף לא לראות דברים כאלה. יש מספיק שירי עידוד לקבוצה שאפשר לשיר יחד עם האוהדים, עם הנאצות אין צורך לשתף פעולה. חוץ מזה, מישהו צריך לתת את הדעת על ההתקהלויות המיותרות האלה שרק יעכבו את חזרת הקהל למגרשים.
עוד לא גמור, הפועל ת"א תנצח עד הסיום ותיקח אליפות סנסציונית