לאחר ניצחון 1-2 על יפן בגמר משחקי אסיה, התבשר העולם כולו שיונג מין סון, כוכבה של דרום קוריאה וטוטנהאם, קיבל פטור משירות חובה של 21 חודשים בצבא הדרום-קוריאני ויוכל להמשיך את הקריירה המוצלחת שלו ללא הפרעות ועיכובים. כזכור, כל גבר קוריאני מחויב לשרת בצבא למשך תקופה של 21 חודשים, אלא אם הוא רושם ״הישג יוצא דופן בתחום הספורטיבי״ – זכייה במדליית זהב באליפות אסיה, זכייה במשחקי אסיה, העפלה לחצי גמר המונדיאל וזכייה במדליה אולימפית. הקוריאנים הציבו רף מדיד ומוגדר לספורטאים המצטיינים שיזכו בפטור מהשירות הצבאי, והם לא התגמשו גם בשביל כוכב הכדורגל הגדול במדינה.
שחקן ההתקפה המוכשר יכל לזכות בפטור המיוחל כבר באולימפיאדת לונדון 2012, שבה נבחרתו זכתה במדליית הארד וכל שחקניה קיבלו את הפטור המדובר, אבל הוא לא השתתף בטורניר. במקום זאת, הוא בחר להתרכז בקריירת המועדונים שלו ולהמשיך להתפתח במדי המבורג. שנתיים לאחר מכן הוא כבר שיחק בבאייר לברקוזן שסירבה לשחרר אותו לייצג את הנבחרת באליפות אסיה. הנבחרת זכתה בטורניר ושוב כל השחקנים קיבלו את הפטור המדובר. סון המשיך להתקדם בקריירת המועדונים שלו ועבר לטוטנהאם, כשחרב הגיוס תלויה מעל ראשו.
למרות שהדרום קוריאנים הפתיעו את גרמניה במונדיאל האחרון, ציפיות לחצי גמר היו בגדר הזייה, ואכן לא התממשו. את כל מאמציו ומחשבותיו כיוון סון כבר מסיום העונה שעברה לזכייה המיוחלת במשחקי אסיה עד גיל 23 באינדונזיה שבהם הוא נרשם כחריג גיל. הוא הגיע לטורניר במוטיבצית שיא בכדי להציל את הקריירה המקצוענית שלו. הכשרון הרב שלו אכן השפיע על הדרך של הדרום קוריאנים במהלך הטורניר כשהוא תורם שער וארבעה בישולים לאורך המשחקים, כולל שני הבישולים שהכריעו את הגמר הגדול.
הקשר הישראלי
אז איך זה בכלל קשור אלינו אתם שואלים? ובכן, גם בישראל קיים מעמד של ״ספורטאים מצטיינים״ שמקבלים הטבות נרחבות במהלך השירות הצבאי, כשבין היתר הם יכולים לצאת לאימונים ותחרויות גם מחוץ לישראל. במדינה משרתים כיום כ-520 ספורטאים מצטיינים במגוון ענפים – מכדורגל וכדורסל דרך שחייה ועד אתלטיקה. בשונה מהמצב בדרום קוריאה, אצלנו אין מדד ספציפי שקובע קריטריונים מדוייקים לקבלת פטור צבאי והנושא מאוד מעורפל.
אני חושב שכדאי לקחת השראה מהרעיון המעניין של הדרום קוריאנים, שמעודד את השחקנים ללחימה בעבור הסמל והמדינה ומפתח אצל השחקנים מחויבות ומסירות הכרחית להצלחה לאומית. גם אצלנו חייבים להיות קריטריונים ברורים שאלמלא שחקן ישראלי משיג אותם, הוא חייב לעצור את מהלך הקריירה המקצוענית שלו ולשרת בצבא.
תחשבו על מצב שבו ערן זהבי עלול לחזור מסין ולאבד עשרות מיליוני שקלים; סיטואציה בה יוסי בניון או אייל ברקוביץ׳ היו צריכים להתגייס כשחקני הרכב משמעותיים בפרמיירליג, או שדודו אוואט היה צריך לעזוב את ספרד. כל אחד מהשחקנים הללו, וכמובן גם מאות נוספים, היו מוכנים להילחם בשיניים בכדי למנוע את עצירת את הקריירה המוצלחת והמתפתחת שלהם. אנחנו היינו מרוויחים מכך מוטיבציית שיא בקרב הסגל הישראלי שיעלה לכל משחק עם אש אמיתית בעיניים כשהשחקנים יודעים שהם לא מייצגים רק את המדינה והסמל שהם כל כך אוהבים, אלא גם את ההמשך הפעיל של הקריירה המקצוענית שלהם. אני סמוך ובטוח שהשחקנים הישראלים היו מבינים את המשמעות של כל מסירה ותיקול ונותנים הכל על המגרש כחבורה מגובשת ומלוכדת עם לא מעט מטרות משותפות.
אם נסתכל על טור ההישגים של הנבחרת הדרום קוריאנית נוכל להבחין בעשר העפלות למונדיאל, כשבאחד מהם היא רושמת סנסציה היסטורית ומעפילה לחצי גמר הטורניר. גם בטורנירים היבשתיים הנבחרת לרוב מרשימה, כולל זכיות רצופות במשחקי אסיה.
תכירו, ככה נראית שאיפה למצוינות, בקרוב אצלנו?
