בשבועות האחרונים נחשף בארה"ב כי ה- FBI עורך חקירה על פרשת שחיתות בה מעורבים מאמנים ועוזרי מאמנים בליגת המכללות, חברת ציוד ספורט גדולה ויועצים כלכליים. בין השמות הגדולים ששמם נקשר לפרשה אפשר למצוא את ריק פיטינו, מאמן מכללות מעוטר עם קריירת NBA מכובדת ובכירים באדידס. אבל לפני שניגע בפרשה עצמה, בואו נדבר על השיטה בעולם הכדורסל האמריקאי, אותה שיטה שיוצרת קרקע פוריה לפרשות שחיתות מסוג זה.
השיטה הנהוגה כיום היא שילד מוכשר שמסיים גיל תיכון מתחיל להיות מחוזר על ידי המכללות השונות. אותן מכללות, ישמחו מאוד לגייס פרוספקטים לאקדמיות הכדורסל המפורסמות שלהם.
אז מה ישפיע על הבחירה של אותו ילד מוכשר ללכת למכללה X ולא למכללה Y אתם שואלים?
שאלה טובה. התשובה אמורה להיות בוודאי יוקרת המכללה, ההיסטוריה בפיתוח שחקנים, מתקנים, קהל, צוות האימון. נוסיף גם רמה אקדמית. כל זה נכון, אבל האם אנחנו באמת כל כך תמימים?
בואו נעשה מעבר זריז לכדורגל. שחקן צעיר מתגלה כפוטנציאל אדיר כבר בגיל 14-15, אם לא קודם. מועדוני הפאר בעולם רודפים אחריו, הם מציעים לו ולמשפחתו הצעות מפתות, כספים, חוזה מקצועני כבר בגיל תיכון (… זיין את הצרפתים), למעט מגבלות שפיפא מטילה על קבוצות בנוגע להעברות שחקנים מחוץ למדינה (ראו את סנקציית העברות שהוטלה על ברצלונה וקבוצות נוספות). אין באותם תמריצים כספיים שום פסול (אם הם מדווחים על פי חוק למס ולעניין חוקי הפייר פליי, שמעת את זה אבא של ניימאר?). כדורגלן מוכשר יכול להיות מיליונר כבר בגיל צעיר ולא רק זאת, הוא יכול להיות הנהנה העיקרי מההצלחה שלו. בספורט האמריקאי זה שונה.
Credit to official NBA facebook page
כמה שונה?
שונה מאוד. אם בפוטבול לדוגמא יש קושי אמיתי לזהות מי יהיו הכוכבים הגדולים של המחר, בכדורסל הדבר פשוט הרבה יותר. כוכבים גדולים זוהרים על המגרש כבר בשלב מוקדם מאוד של הקריירה שלהם וצוברים עניין רב הרבה לפני שהם מגיעים לליגה הטובה בעולם.
האם הם זוכים גם להטבות הכלכליות הנובעות מאותה הצלחה עתידית צפויה?
התשובה היא לא. אסור להם. אחרת לא יוכלו לשחק במכללות. וגם במכללות אסור.
האם הם לא מנצלים את מעמדם לצורך הטבות כלכליות?
ברור שכן. תארו לעצמכם מה תהיה מוכנה לעשות חברת ציוד ספורט גדולה כמו אדידס, נייקי, אנדר ארמור, בשביל לגייס לשורותיה את לברון ג'יימס הבא. האם הסיכוי הזה לא מצדיק לבצע השקעות כעת באתלטים צעירים? ואם אסור? אז מה.
נחזור לפרשה הנוכחית. חברות ציוד הספורט הגדולות, אדידס במקרה הזה, נותנות חסויות למכללות השונות בארה"ב. אדידס מאוד רוצה שאותן מכללות יהנו מהשחקנים הטובים ביותר, יבנו אותם לקריירה המקצוענית ובבוא העת ישחררו אותם להיות הכוכבים הבאים ב-NBA. אותם ספורטאים, שנהנו כל אותם שנים מציוד של אדידס ומהטבות שונות, יהיו מחוייבים לחברה וכשהם יהפכו למובילי דעת קהל מתוקף כוכבותם, הם ישאו את המותג איתם. כולם מרוויחים. חוץ מהספורט כנראה. הפרשה כוללת גם יועצים כלכליים, שככל הנראה שילמו כסף לעוזרי מאמנים על מנת שאלה ישדכו להם את כוכבי העתיד.
במה זה שונה ממה שהיה עד היום?
נראה שלא הרבה. זה כנראה הליך מקובל כבר שנים רבות במכללות. אולי ההיקף גדל, בטח הסכומים. לצורך העניין, הפעם מדובר בהצעות של אדידס בגובה 100 ו-150 אלף דולר לספורטאים שונים על מנת שהצטרפו למכללת לואיוויל רק שעכשיו, לעומת פעמים קודמות, ישנן הקלטות שמסגירות את אותן הצעות לא חוקיות.
אז מה עושים?
החקירה עדיין בעיצומה, אבל יותר מתמיד ברור לכולם שיהיה קשה מאוד לשנות את הנוהג הזה. כולם אוהבים כסף, ואותם ספורטאים שיש להם את הפוטנציאל לעורך קריירה די קצרה לעשות כסף גדול, מעוניינים למקסם את זה. לא רחוק היום שאותם ספורטאים יוותרו על המכללות וילכו לכסף הגדול של סין כבר בגיל מוקדם. בארה"ב מבינים את זה ואת העובדה שדרוש שינוי. רעיונות רבים נזרקים לאוויר, ביניהם לאפשר לכל מכללה או גורם מסחרי פשוט לשלם בשקיפות מלאה לספורטאים מה שהם חושבים שמגיע להם על פי חוקי ההיצע והביקוש. מדובר בשינוי תפיסה דרמטי שבטח ייקח עוד שנים עד, אם בכלל, שייושם, אבל הזרעים לשינוי מתחילים כבר להיות מפוזרים לכל עבר.
