// מאת שחר גורן
אולי כדאי שנתחיל מהסוף הצפוי לנו עוד מספר שבועות, אולי אפילו ימים… "ראסל ווסטברוק ה-MVP מהעונה שעברה הגיע ל 100 טריפל דאבלים!!! הישג בלתי נתפס!!".
כל מדורי הספורט כבר היללו את השחקן ששבר את השיא של אוסקר רוברטסון עם 42 טריפל-דאבלים לעונה וקבע ממוצע של טריפל דאבל (31 נקודות, 10.4 אסיסטים, 10.7 ריבאונדים) וכל זה בעונה הרגילה 2016-2017. פשוט מדהים.
עכשיו בואו נחזור רגע לקרקע ונרגע לשניה וננסה להבין איך לעזאזל אדון ווסטברוק (PG – רכז) מצליח לקחת כל כך הרבה ריבאונדים למשחק, מחלק מתנות לחברים שלו ובאותו הזמן גם קולע כל כך הרבה.
ריבאונדים. אסביר מי יכול לקחת ריבאונד בהגנה.
אחרי שהיריב זורק לסל, השחקן מהקבוצה השניה שזוכה לקחת את הריבאונד צריך להיות או "לוחם", או אחד עם מזל, או מחושב, או חדור מטרה לקחת ריבאונד ולא משנה אם זה פוגע בקבוצה שלך. ומכיוון שהבנתם לאן נושבת הרוח, צר לי להרוס את החגיגה, אבל ראסל ווסטברוק הוא מהסוג האגואיסטי. רוצים הוכחה? קחו קטע וידיאו שיגרום לכם לא לשבת בנוח על הכיסא. תסתכלו כל הזמן על ווסטברוק. מדהים שגם השחקנים בקבוצה שלו נרתמים למען המטרה..
אסיסטים. הסבר קצר.
כאשר השחקן מוסר לחבר לקבוצה, שנמצא יותר פנוי ממנו, וקולע סל שדה. אסיסט, הנתון הסטטיסטי הזה הוא כמובן לטובת השחקן שמסר.
שחקן שמחלק הרבה אסיסטים בדרך כלל מראה על כוונה לעזור לחברים שלו להיכנס למשחק. לא במקרה של האדון הנכבד ווסטברוק. בקטע וידאו הקצר הבא, תשימו לב להפרש בין הקבוצות ותראו את הנחישות של ראסל למסור אסיסט כדי שיהיה לו טריפל דאבל. מדהים שלאחר המשחק, מספר שחקנים של פיניקס אמרו שהבינו בשלב כלשהו שווסטברוק מכריח אסיסטים אז כבר הפסיקו לשמור עליו כי ידעו שהוא לא יזרוק. דגש על המהלך האחרון בוידיאו..
נקודות.
10.2/24.0… זה הנתון הסטטיסטי מהעונה הקודמת של סלי שדה. 24 זריקות של חולצה מספר 0 שמתוכם נקלעו רק 10!! בכל קבוצה שפויה אחרת ששחקן היה חושב לבצע את זה, הוא ישר היה מסופסל. אבל אנחנו מדברים על ווסטברוק, והוא רצה לשבור שיא, אז הכל כשר. איך פטריק בברלי, שחקן הגנה מעולה, אמר במסיבת עיתונאים לאחר המשחק מול אוקלהומה: "ראס הביט למעלה ואמר, 'אף אחד לא יכול לשמור עליי, יש לי 40 נקודות'. חשבתי, 'נחמד, לקחת 34 זריקות כדי לעשות את זה'. גברים משקרים, נשים משקרות, אבל המספרים לא משקרים".
בנתיים בעונה הנוכחית (2017-2018), לא תאמינו, אבל בנתיים השחקן קולע 9.2 זריקות מתוך 21.1. כלומר, כנראה שהוא הבין שאפשר להפחית בכמות הזריקות, הרי בשביל טריפל דאבל צריך סהכ דאבל פיגרס (מינימום 10 נקודות).
עוד נתון מעניין, לווסטברוק יש 24.8 נקודות למשחק, אבל עם אחוזים איומים מהשדה שממקמים אותו ב- NBA במקום ה- 17 מה- PG. בדירוג של המערב הוא נמצא במקום ה-8 אחרי Yogi Ferrell מדאלאס. מי זה יוגי? זאת בדיוק הנקודה…
קבלו תגובה "משכנעת" שלו כאשר שבר שיא של טריפל דאבל בלי אף החטאה מהשדה ומהעונשין. כמה עונשין הוא זרק? 6 מתוך 6. כמה סלי שדה הוא זרק? 6 מתוך 6. רחוק שנות אור מהממוצע זריקות שלו. ואם יש תהייה, אז כמובן שהוא לא זרק מחוץ לקשת בפעם הראשונה בקריירה שלו. העיקר לשבור שיא.
ועוד היד נטויה.
חשוב לציין שמבחינת performance ראסל ווסטברוק מדהים. הוא אתלט יוצא דופן שלפעמים מציג הטבעות מאוד מרשימות וזה בהחלט חוויה לראות אותו. אבל אנחנו לא במופע של הארלם גלובטרוטרס! ובהחלט, אם הוא רוצה לקחת אליפות מתישהו, זאת לא הדרך. הדרך היא לשחק קבוצתי, לגרום לשחקנים בקבוצה שלך להיות יותר טובים כשאתה נמצא על המגרש.
חלק ממספר לא מבוטל של שחקנים מוכרים כבר הבין זאת. לא סתם הרבה מאוד פרחו אחרי שנפרדו ממנו והלכו לשחק בקבוצות אחרות. אפרט בקצרה על השחקנים.
ג'יימס הארדן, ממוצעים למשחק באולהומה: 12.7 נקודות, 2.5 אסיסטים, 3.4 ריבאונדים.
ממוצעם למשחק ביוסטון: 27.8 נקודות, 7.7 אסיסטים, 5.8 ריבאונדים.
סרג' איבקה, עבר לאורלנדו והעמיד שם ממוצעים של 15.1 נקודות למשחק לעומת 11.6 באוקלהומה. לאחר מכן, עבר לטורונטו ועוזר להם בצורה יעילה, כבר 2 עונות, להיות במקום ה-2 במזרח.
קווין דוראנט בגולדן סטייט. יש שייטענו שעבר לשם רק בשביל לקחת אליפות, והם גם צודקים. דוראנט הבין שעם ווסטברוק, זה פשוט לא יכול לקרות ועבר לווריירס, שם זכה בטבעת אליפות וגם נבחר ל MVP של סדרת הגמר.
ויקטור אולדיפו (ביחד עם דומנטאס סבוניס וארסן איליאסובה), הגיע ל- OKC בטרייד עבור סרג' איבקה. בעונתו הראשונה באוקלהומה, וגם האחרונה, העמיד למשחק ממוצעים של 15.9 נקודות, 2.6 אסיסטים, 4.3 ריבאונדים. לאחר שנמאס לו ועבר לאינדיאנה בעונה שאחרי, הוא העמיד ממוצעים של 24.1 נקודות למשחק, 4.1 אסיסטים, 5.2 ריבאנדים. מה שזיכה אותו בהשתתפות באולסטאר (!!). מי בכלל חשב עליו בעונה ששיחק באוקלהומה.
נלך קצת לשחקנים בהווה.
פול ג'ורג' וכרמלו אנתוני, כרגע משחקים את עונתם הראשונה בת'אנדר. לכאורה, לפי פרשנים רבים, זה היה צריך להיות שילוב קטלני מאוד עם ווסטברוק. אבל התוצאה רחוקה שנות אור ממה שניבאו לה. ווסטברוק ימשיך בשלו "לפמפם" סטטיסטיקה, כרמלו ימשיך להמטיר זריקות ופול ג'ורג', שהיה כבר 4 פעמים באולסטאר (2013-2017, להוציא את 2015 שנפצע בצורה מחרידה), לא העלה בדעתו שיצליח להיכנס לאולסטאר העונה הזאת רק בגלל שדימרקוס קאזינס נפצע.
ועכשיו להיסטוריה עניינית והכרחית.
לשם השוואה, אוסקר רוברטסון הגיע בשנת 1961/1962 לממוצעים של 30.8 נקודות , 11.4 אסיסטים ו- 12.5 ריבאונדים למשחק. הוא לא שבר שום שיא כי אז לא עסקו בתופעה היומיומית הזאת של שבירת שיאים. הוא עשה את העונה המשוגעת שלו של 41 טריפל דאבלים לא בשביל עצמו, אלא בשביל הקבוצה שלו. "Big O" גם לא נבחר ל MVP, מי שנבחר היה ביל ראסל בגלל שהריץ את הקבוצה שלו (בוסטון) לאליפות עם הישג של 60 ניצחונות בעונה וגם בגלל עוד נתון שולי – ההגנה שלו. כמו כן, הממוצעים שלו היו 18.9 נקודות ו- 23.9 ריבאונדים למשחק.
דרך אגב, באותה עונה היה גם את ווילט צ'מברליין שקלע 100 נקודות במשחק בודד והיו לו ממוצעים מפחידים של 50.4 נקודות למשחק (!!!). מוזר שגם הוא לא זכה בתואר הנכסף? אז זהו, שלא.. כי פעם לא היו מסתכלים על הסטטיסטיקה, היו מסתכלים על השורה התחתונה – לאן הגיעה הקבוצה שלך באותה עונה ואיך תרמת להצלחת הקבוצה ולא על הצלחתך האישית.
