הוא בנו של אבי תורת הכדורגל, הוא התאמן תחת המאמנים הגדולים בעולם, והוא הכיר את הקבוצה טוב יותר מכל אחד אחר.
אם כך, מהן הסיבות לכישלונו של ג'ורדי קרויף?
בתחילת הקיץ הודיעה מכבי תל אביב לאחר החלטה משותפת בין הבעלים, מיץ' גולדהאר, והמנהל הספורטיבי, ג'ורדי קרויף, שההולנדי יעזוב את תפקידו כמנהלה המקצועי של הקבוצה וימונה למאמנה החדש.
המעבר היה נראה טבעי ובלתי נמנע לאחר פיטוריהם של שוטה ארבלדזה וליטו וידיגאל (פיטורים ראשונים בעידן קרויף). בנוסף, הייתה הרגשה שג'ורדי מיצה את עצמו בתפקיד המנהל המקצועי, לאחר שהקבוצה במשך שנתיים לא הצליחה להתקדם ואף הלכה לאחור.
לאוהדים הצהובים היו סיבות רבות לאופטימיות. ראשית, הוא הכיר את המערכת ואת השחקנים אשר החתים בעצמו, מה שהיה אמור להבטיח התאקלמות חלקה בתפקיד, דבר שחשוב מאוד בהתחשב בכך שמכבי פתחה את הקמפיין האירופי שלה כבר בחודש יוני.
שנית, ג'ורדי זכה להתאמן תחת שניים מהמאמנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק, אני מדבר כמובן על סר אלכס פרגוסון ועל יוהאן קרויף ז"ל. בנוסף, מתוקף תפקידו כמנהלה המקצועי של מכבי ת"א, עבד באופן צמוד עם כמה מהמאמנים היותר גדולים שאימנו בישראל: אוסקר גארסיה, פאולו סוזה, פאקו אייסטרן, סלבישה יוקאנוביץ' וחברו הטוב, פטר בוס.
העובדה שג'ורדי הוא בנו של יוהאן קרויף הייתה סיבה מרכזית למינויו לתפקיד המנהל המקצועי ולאחר מכן לתפקיד המאמן.
כפי שמיץ' התבטא בעת מינויו של ג'ורדי לתפקיד המאמן: "אני יודע כי לג'ורדי יש תחושת אחריות רבה כאחד הנושא את השם קרויף, שם המהווה מילה נרדפת לכל כך הרבה הישגים בכדורגל."
בנוסף, את טבילת האש הראשונה על הקווים עשה ג'ורדי כבר במהלך העונה שעברה, לאחר פיטוריו של שוטה ארבלדזה.
קרויף קיבל קבוצה כבויה, שלמעשה יצאה ממאבק האליפות בשלב מוקדם של העונה, הצליח להפריח בה חיים, להחזיר אותה למסלול הניצחונות ולמאבק האליפות. ג'ורדי הספיק לעמוד על הקווים בתשעה משחקים בהם רשם אחוזי הצלחה יוצאי דופן של 93% עד לסיום תפקידו עם הגעתו של ליטו וידיגאל.
העונה האירופית של מכבי נפתחה כבר בחודש יוני, זכר להפסד של הצהובים בגמר הגביע בחודש מאי. מכבי פתחה את העונה בצורה טובה, כאשר רשמה שבעה ניצחונות רצופים במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, בהם ספגה הקבוצה שער אחד בלבד. הצהובים לא הציגו כדורגל גדול, מה שהיה נראה דיי טבעי בהתחשב בכך שהעונה רק החלה והסגל עדיין לא הושלם. אבל אז ג'ורדי קרויף קיבל את נורת האזהרה הראשונה שלו, כאשר הקבוצה הובסה בביתה 3-0 על ידי בית"ר ירושלים במחזור הפתיחה של הליגה.
אך הקבוצה הצליחה להתעשת, וארבעה ימים לאחר מכן סיימה בתיקו ביתי מול אלטאך, תוצאה אשר העלתה את הצהובים לשלב הבתים של הליגה האירופית, עונה שנייה ברציפות. נורת האזהרה השנייה הגיעה במחזור השמיני, כאשר סגנית האלופה הפסידה להפועל ב"ש (ששיחקה בעשרה שחקנים החל מהדקה ה-21). נורת האזהרה השלישית הגיעה שני מחזורים לאחר מכן. הצהובים אמנם הצליחו לגבור 1-0 על הפועל רעננה, אך זה היה אחד המשחקים הכי חלשים של הקבוצה בשש השנים האחרונות.
ג'ורדי קרויף גילה שמה שהספיק למוקדמות הליגה האירופית רחוק מלהספיק לשלב הבתים. מכבי רשמה עונה אירופאית מאכזבת במיוחד, כאשר בחמשת המחזורים הראשונים הצליחה להשיג נקודה בודדת ולא הצליחה למצוא את הרשת. הקבוצה הייתה בדרכה להפוך לקבוצה היחידה בהיסטוריה של המפעל שמסיימת את ששת המשחקים של שלב הבתים ללא שער זכות.
אלא שאז הגיע המשחק שהוציא את הצהובים לדרך חדשה. מכבי התארחה אצל ויאריאל במשחקה האחרון בקמפיין. הצוללת הצהובה כבר הבטיחה את העלייה לשלב הבא ולכן הגיעה למשחק עם סגל חסר, דבר שהקל על מכבי שניצחה 1-0, והמתיקה במעט את הגלולה בכל הנוגע לעונה האירופאית המאכזבת למדיי. מי שלקח חלק במשחק ושולב כמחליף היה אלי דסה, שחזר לשחק לאחר היעדרות ארוכה מהמגרשים.
הניצחון התברר כחשוב יותר ממה שכולם חשבו. בזכות הדחיפה המוראלית שהצהובים קיבלו ויחד עם חזרתם של חלק מהשחקנים הפצועים, מכבי יצאה לרצף משחקים מרשים במיוחד שכלל תוצאת תיקו אחת ושמונה ניצחונות רצופים (כולל זכייה בגמר גביע הטוטו על חשבונה של הפועל ב"ש).
אך הרצף נעצר דווקא בשמינית גמר גביע המדינה, נגד מכבי חיפה. מכבי תל אביב הובסה 3-0 (כל השערים נכבשו לאחר פציעתו של אלי דסה).
מאז אותו המשחק מכבי חזרה לגמגם, ובכל פעם שחניכיו של ג'ורדי קיבלו הזדמנות לטפס אל המקום הראשון הם בעטו בדלי. את העונה הסדירה הצהובים סיימו במקום השלישי, מרחק שתי נקודות מהמקום הראשון.
הצהובים הגיעו אל הפלייאוף כאשר הם עדיין נמצאים חזק במאבק האליפות, אך עם תחילתו של הפלייאוף משהו קרה אצל סגנית האלופה שקרסה לחלוטין, ובמקום להיאבק עם ב"ש ובית"ר על תואר האליפות היא מצאה את עצמה נאבקת עם נתניה וחיפה על הכרטיס לאירופה.
יש הטוענים שהקריסה של הצהובים הגיעה בעקבות ההודעה (והתזמון שלה) בנוגע לפרידה של המועדון מג'ורדי קרויף. ההודעה ככל הנראה הזיקה לקבוצה, אך היא לא הסיבה המרכזית לכך שמכבי ת"א תסגור עונה שלישית ברציפות ללא תואר האליפות. כפי שכתבתי קודם, היו מספרי נורות אזהרה שהבהבו והתריעו במשך כל העונה.
אז מה הן הסיבות האמיתיות לכישלון של ג'ורדי קרויף ולקריסה של הצהובים?
- כישלון הרכש
מכבי תל אביב שחררה בקיץ מספר שחקנים משמעותיים, ביניהם: טל בן חיים שבארבעת העונות האחרונות שרף את אגף שמאל, רובן מיקאל שהגיע בינואר ומיד הפך לבעל הבית במרכז המגרש, אוסקר סקאריונה שידע לתת מספרים למרות הפציעות, גל אלברמן שהיה הגרזן של מכבי והיווה בורג משמעותי בעידן קרויף, יוסי בניון שהספיק לשחק רק עונה אחת אך תרם מהניסיון שלו ועומרי בן הרוש שלמרות הביקורות הרבות היה חלק בלתי נפרד מההישגים של הקבוצה.
בעקבות מגבלות הפייר פליי הפיננסי, מכבי הוציאה סכומי כסף קטנים יותר ביחס למה שהוציאה בשנתיים האחרונות, כאשר כל הזרים הגיעו בהשאלה, מלבד באטוקיו שהגיע בהעברה חופשית.
כמדי עונה, גם הפעם הרכש נעשה בשלב מאוחר. מכבי הצליחה לרשום את באבין לאירופה ברגע האחרון, אך ההחתמה של רודריגז נעשתה לאחר תאריך הרישום, מה שמנע ממנו לקחת חלק במפעל.
רודריגז שגדל במחלקת הנוער של ריאל מדריד, הגיע כהבטחה גדולה ואמור היה להיות זה שמנהל את המשחק של הצהובים. באטוקיו וסושיץ' בעלי אופי התקפי יותר, והיו אמורים לאיים על השער מרחוק ולהשתתף במלאכת כיבוש השערים.
קרויף ידע שהוא הולך לשחק חלק גדול מהזמן במערך של שלושה בלמים, לכן תמוה מאוד שהוא לא הנחית עוד שחקן אגף שיכול לשחק על הקו ועוד בלם טכני עם רגל שמאל. במקום זאת, ג'ורדי בחר להחתים את באבין, בלם איטי ולא טכני בעל רגל ימין דומיננטית, ואת מתן בלטקסה חסר הניסיון. ג'ורדי נאלץ לשחק עם שפונגין כבלם שמאלי, ועם דור מיכה (ואפילו שרן ייני) באחד האגפים, ואף לזנוח את מערך שלושת הבלמים למשך תקופה בעקבות מכת פציעות בסגל.
התקופה הכי חלשה של מכבי (בתחילת העונה ובסופה) הייתה כששיחקה במערך של 4-3-3. הסיבה היא שבעקבות עזיבתו של בן חיים, שהיה משמעותי מאוד בשנים האחרונות, אין למכבי אף שחקן כנף קלאסי, במיוחד לא באגף שמאל. הרכש הכי חשוב של מכבי העונה היה אמור להיות המחליף של טב"ח, אלא שבמקום לנסות לצרף זר איכותי ומהיר לעמדה הזאת, מכבי בחרה באופציה הישנה והמוכרת, בדמותו של אלירן עטר, למרות שהוא רחוק משיאו.
עוד עמדה משמעותית שדרשה חיזוק הייתה עמדת הקשר האחורי, אותה אייש עד העונה גל אלברמן שהחזיק את הקישור של מכבי והיה מנהיג בחדר ההלבשה. את תפקידו של אלברמן על המגרש ומחוצה לו ייעד קרויף לייני, שהוכיח שהוא רך מדי ולא מספיק יצירתי על מנת למלא את החלל.
למרות חלון העברות לא מספיק טוב של הצהובים בקיץ, הייתה להם הזדמנות לתקן את הליקויים בחלון העברות של ינואר. אך במקום להביא שחקנים משמעותיים שיכלו להכריע את הכף במאבק האליפות, כפי שב"ש ובית"ר עשו, מכבי בחרה להתחזק דווקא בעמדה שבה היא הייתה צריכה הכי פחות חיזוק. מכבי החתימה את גידי קאניוק בהשאלה (גם ההחתמה הזאת הייתה רגע לפני סגירת החלון) שהגיע אחרי שלושה חודשים בלי לשחק, ולכן לא יכל לתרום לקבוצה באופן מיידי.
- ניהול הסגל
- כל שחקן כדורגל חייב ביטחון עצמי גבוה על מנת להביא את היכולות שלו לידי ביטוי במגרש. ביטחון עצמי נבנה באמצעות קבלת אמון מהמאמן, שצריך לתת לשחקן המשכיות בהרכב. בתחילת העונה באטוקיו היה שחקן הרכב חשוב אצל ג'ורדי קרויף, אלא שביום בהיר אחד מעמדו בקבוצה השתנה, והארגנטינאי הקטן הפך משחקן הרכב לשחקן מחליף. באטוקיו לא לבד. רודריגז ועטר שהגיעו בקיץ בקול תרועה רמה לא הצליחו לזכות באמונו של המאמן. רודריגז פתח את העונה כשחקן הרכב עד שנפצע בברכו, וכשהחלים מהפציעה מצא את עצמו הקשר הספרדי על הספסל של הצהובים. גם הופעה מצוינת של רודריגז נגד הפועל חיפה שכללה צמד שערים של הקשר הצעיר לא גרמה לג'ורדי לתת לו את הקרדיט לו הוא ראוי.אצל עטר האכזבה היא הגדולה ביותר. השחקן שחשב שיזכה באמונו של המאמן התאכזב ממנו מאוד, כאשר בכל פעם המאמן קטע את המומנטום של החלוץ ומנע ממנו ליצור המשכיות ולצבור ביטחון. גם בן חיים סבל מחוסר היציבות בבחירת ההרכבים של ג'ורדי קרויף. הבלם הוותיק היה שחקן ההגנה המוביל של הצהובים בתחילת העונה, עד שלפתע הודח מההרכב ולא שותף כלל בשישה משחקי ליגה רצופים, אך בסוף העונה חזר להרכב על חשבונו של איתן טיבי, שמאז נעלם מהרוטציה.
- רבים הרימו גבה כאשר מכבי הכריזה על על מינויו של סטיב מקלארן כיועץ לצוות האימון. רבים חשבו שמקלארן הונחת על ג'ורדי על ידי מיץ' גולדהאר שלא סמך על המאמן חסר הניסיון, אך ג'ורדי לו הייתה היכרות עם המאמן האנגלי הוותיק מהקדנציה המשותפת של השניים במנצ'סטר יונייטד, עמד על כך שהוא ביקש לצרפו. הסיבה שג'ורדי כל כך התעקש עליו היא שלטענתו מקלארן תמיד ידע לשמור על שחקני הספסל רעבים. קרויף שבעצמו היה שחקן ספסל באי הבריטי, הבין את החשיבות לכך טוב יותר מכולם.
מקלארן עזב באמצע העונה, וניתן לראות שאכן הייתה ירידת מתח אצל שחקני הספסל. כולם זוכרים את התקרית המפורסמת של ג'ורדי וטיבי, שקיבל את ההוראה להיכנס כמחליף ועשה זאת בחוסר חשק. משהו קרה גם עם עטר, שכמות שהדקות שלו פחתה ובהתאם לכך כמות הפרצופים על הספסל עלתה.
משהו קרה גם עם דור מיכה. מי שהיה השחקן הכי חשוב של מכבי ברוב שלבי העונה לא נספר בחודש האחרון. במחצית המשחק במחזור האחרון כל שחקני הספסל של מכבי עלו לחימום שגרתי עם מאמן הכושר, חואן טוריחו, שהופתע לגלות ששני שחקנים חסרים, הלא הם מיכה וטיבי, שהגיעו רק לאחר מכן.
- ניהול משחק לקוי
- היו למכבי לא מעט משחקים לא טובים העונה, כאלה שבהם היא לא הייתה מספיק דומיננטית, ההרכב לא היה מספיק טוב, והיה נראה שהגול של היריבה מרחף באוויר. אך בזמן שצוות השידור והצופים באצטדיון זועקים לחילוף כל כך מתבקש, ג'ורדי תמיד העדיף לחכות, ובדרך כלל כשההולנדי התעורר זה כבר היה מאוחר מדי. ג'ורדי ערך את החילוף הראשון שלו בממוצע העונה בדקה ה-63. מדובר ב-4 דקות מאוחר יותר מברק בכר.בנוסף, ג'ורדי ביצע רק 3 חילופים במחצית המשחק או בשלב מוקדם יותר, לעומת 10 חילופים כאלה של בכר.
לא רק זאת, 9 פעמים העונה מכבי נקלעה ראשונה לפיגור, בהם השיגה הקבוצה 8 נקודות. ב"ש נקלעה לפיגור מוקדם 12 פעמים, אך בזכות חילופים מהירים והתאמות מהירות שביצעה הקבוצה, היא השיגה 18 נקודות.
- אז דיברנו על תיזמון החילופים, אבל מה לגבי האיכות שלהם?
בפתיחת הכתבה דיברתי על המאמנים איתם עבד ההולנדי. המאמן שזכור בצורה הטובה ביותר ככזה שידע לשנות משחקים בעזרת חילוף נכון היה פאולו סוזה. אך עושה רושם שג'ורדי לא למד דבר מעמיתו הפורטוגלי; אם כבר החילופים שלו מזכירים את אלו של ארבלדזה. חילופים קבועים ולא מפתיעים, שבדרך כלל רק פגעו בקבוצה במקום לעזור לה.
שימו לב לטבלה הבאה (קרדיט לניצן ליבנה):
מכבי ת״א היא הקבוצה היחידה בליגה שלא השיגה העונה נקודות בדקה ה-80 והלאה #קלאץ׳ pic.twitter.com/yLP5Wb9iAi
— Nitzan Livneh (@livnitzan) May 1, 2018
מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה בליגה שלא השיגה אף נקודה החל מהדקה ה-80, וגרוע מכך הפסידה חמש נקודות.
שימו לב איך הייתה נראית טבלת הליגה אם המשחקים היו נגמרים בדקה ה-80:
הטבלה מצביעה בין היתר על יכולת ניהול המשחק של המאמנים, ומראה כיצד יכלה להיראות העונה של הצהובים עם מאמן מנוסה וטוב יותר על הקווים.
- חולשה טקטית
- מצבים נייחים – 216 קרנות נשרקו לזכותה של מכבי ת"א העונה במסגרת ליגת העל.
כמה שערים כבשה הקבוצה כתוצאה מאותם קרנות? שער אחד בלבד. אם נתלה באילנות גבוהים, מנצ'סטר סיטי כבשה העונה עשרה שערים. הסיבה היא פשוטה, למנצ'סטר סיטי יש ארסנל שלם של תרגילי קרנות, כולל תרגילים מתוכננים מראש שתפקידים לבודד שחקנים לנגיחה או לבעיטה נוחה מחוץ לרחבה. בעוד שהצהובים חסרי תחכום, מאוד צפויים ולא יעילים. סיבה נוספת היא העדר מרימים איכותיים, למכבי תל אביב היה בעונה שעברה את האריס מדוניאנין, שניחן ביכולת דיוק יוצאת מן הכלל. אך העונה עושה רושם שג'ורדי לא לקח בחשבון את האספקט החשוב הזה כאשר בחר את שחקני הרכש ומכבי נותרה ללא אף שחקן שמתקרב ליכולותיו של הקשר הבוסני. כדורי קרן חלשים שלא מצליחים לעבור את הקורה הקרובה לא היו מחזה נדיר העונה באצטדיון בנתניה.
- יוהאן קרויף אמר פעם: "כשהכדור אצלך אתה חייב להגדיל את המגרש ככל האפשר, וכשהכדור אצל היריבה אתה חייב להקטין את המגרש ככל האפשר".
בחלק גדול מהעונה ג'ורדי שיחק במערך של שלושה בלמים, כאשר מיכה מוצב באגף שמאל (או ימין כשדסה נעדר). הבעיה היא שמיכה הרבה להיכנס למרכז ולמכבי למעשה לא היה אף שחקן באגף שירווח את המגרש.
שימו לב לתמונה הבאה שלקוחה מהמשחק נגד בני סכנין בסיבוב השני של הליגה:
כל שחקני מכבי נמצאים בחצי הימני של המגרש, מה שמקטין את השטח עליו בני סכנין אמורה להגן. רחוק מאוד מהחזון של יוהאן קרויף.
דווקא בחלק ההגנתי מכבי הגדילה את המגרש במקום להקטין אותו:
- לא פעם בחירת ההרכבים של ג'ורדי התבררה כשגויה.
במשחק הראשון של מכבי בשלב הבתים של הליגה האירופית היא יצאה למשחק חוץ בפראג. למשחק הזה ג'ורדי עלה עם שלישית בלמים איטית מאוד שהורכבה מפיליפנקה (שהספיק לעזוב בינואר לאשדוד), בן חיים ובאבין. במרכז השדה שיחקו באטוקיו וסושיץ' (שהספיק גם הוא לעזוב בינואר) הרכים. בכנף ימין שיחק לא אחר משרן ייני כווינגבק, כשעל היכולות הפיזיות והטכניות שלו אין הרבה מה להרחיב. ההרכב כמובן לא צלח, פיליפנקה ובאבין הוחלפו ומכבי נחלה את הפסדה הראשון (ולא האחרון) באירופה. אחת הבעיות של ג'ורדי היא שהוא לא השכיל להפיק לקחים בזמן. במחזור ה-12 מכבי אירחה את אשדוד, כאשר בחלק ההתקפי של הצהובים פתחו וידאר, בלקמן ועטר. לא הייתה כימיה בין השלישיה, כאשר כל שחקן ניסה לסדר מצבים לעצמו במקום לחבריו. מכבי סיימה את המשחק בתיקו מאכזב. 11 מחזורים עברו וג'ורדי חזר שוב פעם על אותה הטעות, כאשר שוב פתח עם אותה השלישיה נגד הפועל רעננה. הפעם זה נראה רע עוד יותר, מכבי לא הצליחה לכבוש והפסידה את המשחק. מאז אותו הפסד השלישיה ההתקפית לא פתחה יחד. קרויף אומנם הפיק לקחים בסופו של דבר, אבל הטעויות שלו הספיקו לעלות למכבי בחמש נקודות יקרות דווקא מול שתי קבוצות תחתית. אם מדברים על טעויות והפקת לקחים אי אפשר שלא להזכיר את דור פרץ. לג'ורדי קרויף לקח כמעט חצי עונה בשביל להבין שמקומו של פרץ הוא בהרכב של מכבי, בעמדת הקשר האחורי. בתחילת העונה הקשר הצעיר התנדנד בין הספסל להרכב, אך ששיחק זה היה בדרך כלל בעמדת הקשר 50/50, עמדה אשר עשתה לו עוול. כזכור בתחילת העונה ג'ורדי העדיף לפתוח בעמדת הקשר האחורי עם ייני, בטוקיו ורודריגז, להם אין את העוצמות שיש לפרץ.
- קרויף התברר כחסיד של מערכים אי סימטריים, מה שגרם למכבי לחוסר איזון. רוב ההתקפות של מכבי העונה הגיעו מהאגף הימני, האגף בו משחק דסה. אך גם בהעדרו של דסה מכבי התעקשה לשחק דרך צד ימין, כמו במשחק הבית נגד אסטנה, כשמחצית מההתקפות של הצהובים הגיעו דרך האגף הימני.
אמנם גם בעונה שעברה האגף הימני היה האגף הדומיננטי של הקבוצה, אלא שאז ג'ורדי הצליח לבנות משולש קסמים באגף ימין שהורכב מדסה, מיכה ויצחקי, ששיתוף הפעולה וחילופי המקום ביניהם היו יוצאים מן הכלל. בנוסף, היה למכבי את טב"ח באגף הנגדי שאיזן את המערך.
העונה ג'ורדי לא הצליח לייצר קומבינציה דומה, ולאחר עזיבתו של בן חיים אגף שמאל נותר שומם.
- אם נשווה את העונה של מכבי לעונה שעברה נגלה שהעונה הקבוצה אומנם בעטה 57 בעיטות יותר מאשר בעונה שעברה, אך כבשה שער אחד פחות ויחס האיומים לגול שלה עלה מ 1-9 ל 1-10. אחת הסיבות לכך היא שמכבי התבססה העונה על בעיטות מחוץ לרחבה. כמעט כל השחקנים שמכבי החתימה העונה היו ידועים בכך שהם מרבים לבעוט ממרחק, וניכר שזה היה שיקול מרכזי בבחירתם. כתוצאה מכך מספר השערים של מכבי מחוץ לרחבה זינק מ-5 בעונה שעברה ל-13 העונה.
כמו כן, העונה מכבי מסרה כ-10% פחות מסירות מאשר בעונה שעברה, ויש לכך סיבה. העונה מכבי לא בחרה להתמסר בכל מחיר, מה שהקל על היריבות ללחוץ אותה. במקום לנסות לפתור את הבעיה על ידי הנעת כדור בחלק האחורי והשתחררות מלחץ, דבר אשר דורש הרבה אימון, ג'ורדי בחר בפתרון הקל והנחה את שחקני ההגנה והשוער להעיף את הכדור קדימה ולא להסתבך מאחור. בכל פעם ששחקני החלק ההתקפי של היריבה לחצו את שחקני ההגנה של מכבי, זה נגמר במסירה אחורנית לראיקוביץ', שמיד העיף את הכדור קדימה, הישר אל שחקני היריבה.
התייחסתי קודם לכן למשמעות עזיבתו של בן חיים והחוסר במחליף איכותי בעל פרופיל דומה, חיסרון שבא לידי ביטוי גם בסטטיסטיקה. המאפיינים הבולטים במשחק של בן חיים היו הדריבלים, כדורי הרוב ומסירות המפתח שלו (כן, למרות מה שכולם חושבים הוא היה מייצר המון מצבים לחבריו לקבוצה). מכבי ביצעה העונה 228 דריבלים פחות מאשר בעונה שעברה (ירידה של כ-20%), כאשר גם אחוז ההצלחה ירד בכ-5%. כמו כן, נרשמה גם ירידה קלה במספר כדורי הרוחב (38) ובמספר מסירות המפתח (47). אך מנגד, כמות איבוד הכדור של הקבוצה ירדה בכ-30%.
עוד אספקט שנפגע העונה הוא משחק הלחץ של הקבוצה. מכבי רשמה רק 308 חילוצי כדור בחצי של היריבה, שמהווים 17% מסך החילוצים של הקבוצה. מדובר בירידה של כ-16% לעומת העונה שעברה, אז חילצה 365 חילוצים בחצי של היריבה, שהיוו 20% מסך החילוצים של הקבוצה. חוסר היכולת לצאת ולהפעיל לחץ על שחקני ההתקפה של היריבה גרם לכך שהקבוצה ספגה כמות כפולה של שערים מבעיטות מחוץ לרחבה בהשוואה לעונה שעברה.
- השוואה סטטיסטית של מכבי ת"א נגד יריבות הפלייאוף העליון בעונה הסדירה לעומת שלב הפלייאוף:
אבל למרות הכל, יכול להיות שג'ורדי כלל לא אשם, ושיש הסבר לחולשה הטקטית שלו מלבד חוסר הניסיון בתפקיד המאמן. ג'ורדי התבטא בעבר על הדרך בה הוא בוחר מאמנים: "יש לי תיאוריה לפיה כל המאמנים הגדולים הם כאלה שהיו קשרים אחוריים, ביניהם פפ גווארדיולה, אוסקר גרסיה, המאמן הנוכחי שלנו פאולו סוזה וגם רוברטו מרטינס."
ג'ורדי כאמור שיחק בתפקיד קדמי יותר במהלך הקריירה שלו, ולא מן הנמנע שג'ורדי המנהל המקצועי לא היה בוחר בג'ורדי המאמן לתפקיד.
מה צופן העתיד?
מכבי תצא בעונה הבאה לדרך חדשה, ולראשונה מזה שש שנים זה יקרה ללא ג'ורדי קרויף. כרגע רב הנסתר על הגלוי, ומכבי הודיעה שכל הצוות המקצועי יעזוב יחד עם האיש אשר הביא אותם לישראל. בנוסף, בימים האחרונים הקבוצה הודיעה על עזיבתם של מספר שחקנים בכירים. בגזרת הזרים באטוקיו כזכור נפצע בסיום העונה ונותח בברכו, והוא לא צפוי לחזור למגרשים לפני פגרת החורף. גם עתידם של ראיקוביץ' וקיארטנסון אינו ברור. מכבי בנו על כך שהם ישחקו במונדיאל הקרוב וכך החשיפה שלהם תגדל והערך שלהם יעלה, אך החלוץ האיסלנדי לא זומן לסגל הסופי והשוער הצעיר צפוי לשבת על הספסל, שם יהיה לו קשה להציג את יכולותיו.
מדובר במכה לא פשוטה למועדון. גולדהאר כבר הודיע שיקצץ בתקציב הקבוצה עקב מגבלות הפייר פליי הפיננסי. בנוסף לכל הצרות, השיפוץ של בלומפילד נראה רחוק מסיום, ועושה רושם שהאוהדים הצהובים יאלצו לבלות עונה נוספת באיצטדיון בנתניה.
מכבי מבינה שהיא חייבת להתחזק, ולהבדיל מהעונות האחרונות עושה רושם שהעונה הדברים נעשים מהר יותר. מכבי הודיעה ביום חמישי על החתמתו של איתי שכטר, כאשר על פי דיווחים בתקשורת גם ולדימיר איביץ', שאימן בעבר את פאוק סלוניקי, כבר סיכם את תנאיו במועדון. אם הצהובים בראשותו של המנכ"ל בן מנספורד ישכילו לסיים לבנות את הסגל בשלב מוקדם, זה ייתן להם דחיפה רצינית לקראת פתיחת העונה וקמפיין מוקדמות הליגה האירופית שיחל כבר בחודש יולי.
לגבי ג'ורדי קרויף, לא ברור האם יבחר להמשיך בקריירת האימון לאחר עונת הבכורה המאכזבת או שמא יבחר לחזור לעמדת המנהל המקצועי, בה רשם הצלחה עם א.א.ק. לרנקה ועם מכבי תל אביב. המאמן ההולנדי אישר לאחרונה שדחה בעבר הצעה מברצלונה, אך לא מן הנמנע שיקבל החלטה שונה אם יקבל הצעה נוספת. מה שבטוח זה שאחרי שש שנים רוויות הצלחה, תארים, וגם אכזבות ורגעים קשים (גם בפן האישי), ג'ורדי זקוק דבר ראשון לדבר אחד, מנוחה.