אל תיעלבי 2016, אבל הפעם זו לא אני, זו לגמרי את. בינינו, כמעט מהרגע הראשון היה ברור שזה פשוט לא זה, שאת לא הטיפוס לצהובים כמוני. ושלא תחשבי, ראיתי מהצד איך כולם משבחים אותך ומרעיפים מחמאות – על האליפות המרגשת של לסטר באנגליה, על הדמעות של לברון ג'יימס וקליבלנד, על המדליות והשיאים באולימפיאדה, על פורטוגל ביורו, על ההיסטוריה וההיסטריה שהבאת לבאר שבע, על האליפות הכתומה בכדורסל. "שנה של סינדרלות" הם קראו לך, אמרו שהיית סנסציונית. ואפילו כשכבר טרחו להעלות את הדברים הרעים, דיברו רק על המפורסמים שלקחת איתך ועל האסונות שחוללת. רק שכחו להזכיר את האנשים האומללים האלה שאת הורגת באיטיות וביסודיות כבר יותר מדי זמן: אותי, את כל אוהדי מכבי תל אביב. אז בבקשה אל תיעלבי, אבל עדיף שנחתוך את זה כאן.
מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL
תביני 2016, זה לא רק מה שעשית, זה איך שעשית את זה. בהתחלה עוד שמרתי בבטן, נתתי לך צ'אנס. ידעתי שלא כל מערכת יחסים יכולה להיראות כמו האקסית המיתולוגית 2014, זו עם הזכייה ביורוליג והאליפויות בכדורגל ובכדוריד. אז שתקתי, קיוויתי שאולי עוד תשתפרי. אבל את התעקשת להרוס הכל, לא הפסקת למתוח את החבל. את ההגמוניה בכדורגל נתת לאדומה אחת, את זו בכדורסל נתת לאדומה אחרת. ניפצת לי את הכל. אפילו את בלומפילד לקחת לי, וגם ואת זהבי הרחקת ממני. ויורוקאפ? בימי רביעי ב-19:00? בחיי שהגזמת. אז תארזי את החפצים שלך, 2016, ביחד עם הטראומה של זניט וההשפלה בבלגרד, קחי מפה את כל ה-0:0 המרגיזים שלך נגד אשקלון וההפסדים לגלבוע/גליל, תאספי את כל האורלנדו סה והארינזה אונוואקו שהבאת איתך, ופשוט תלכי. את ואני כבר לא.
זה לא שלא ניסית 2016, אני יודעת שניסית. אני מודה, אחרי ה-2:3 של זהבי נגד בית"ר באמת חשבתי לרגע שנוכל לצאת לדרך חדשה. ואת הדרבי של ה-0:5 לא אשכח לך לעולם, למרות שאפילו הוא יכל להיראות אחרת בבלומפילד ולא בנתניה. ובמחזור האחרון, כשלקחת לנו את האליפות והענקת אותה לבאר שבע, עוד ניסית להתנצל ולעשות עיניים עם ה-0:6 ההוא נגד חיפה. ובכדורסל היה גביע, והיו ניצחונות בדרבי, שלא תחשבי שלא שמתי לב. גם אני רציתי שזה יעבוד בינינו, באמת שרציתי. שכנעתי את עצמי שאולי בעונה החדשה ולקראת הסוף שלך נחזור לעצמנו, ושזו רק תקופה רעה. אבל את, 2016, התעקשת לאכזב אותי כל פעם מחדש.
אני יודעת, 2016, שעד הרגע האחרון התאמצת לשנות את דעתי. מה לא עשית כדי שאחזור בי? צמצמת קצת את הפער מבאר שבע רגע לפני שאת עוזבת, קרצת לי עם כל מיני דיבורים על רכש, נתת כמה ניצחונות מרשימים ביורוליג. אפילו את ברק יצחקי העלית מהאוב. וה"פירוק" של הפועל? באמת ניסיון יפה. אבל לשתינו ברור שזו בסה"כ אשליה, שבסוף את תחזרי לסורך ותחזירי אותי למציאות. אז אל תנסי שוב לשכנע אותי. ברור, אני יודעת שהשנה שתבוא אחריך אולי תהיה גרועה יותר, שאולי עוד אתגעגע ואכעס על עצמי שלא הערכתי אותך מספיק. אבל עכשיו הגיע הזמן להיפרד, ולתת ללב הצהוב השבור הזה קצת זמן להתאחות. אני אזכור לך כמה רגעים יפים, 2016, אבל היית רעה וטוב שנגמרת.
