כשהאדומה שלי משחקת בליגה הלאומית, אני יכול לגשת באובייקטיביות לסיכום העונה הסדירה בליגת העל שהייתה בעיניי מרתקת ואחת המהנות ביותר לצפייה בשנים האחרונות (אולי כי הקבוצה שלי לא מפסידה דרבים ללא הרף).
משחק העונה הסדירה – בית"ר ירושלים – הפועל באר שבע
נתחיל במשחק הכי טוב, שהפגיש בשלהי נובמבר באצטדיון טדי לעיניי כ-23,000 צופים את בית"ר ירושלים והפועל ב"ש וענה על כל הציפיות. כצופה נייטרלי זכיתי לראות ארבעה שערים מרהיבים ששניים מהם (של וואקמה וסאבו) מתחרים ראויים על שער העונה הסדירה, מהפך גדול של האדומים, לחץ גדול שלהם לאחר שבית"ר ספגה כרטיס אדום, ופינאלה אדיר עם שער שיוויון גדול של אריק סאבו מחוץ לרחבה. 2-2 ענק בסיום שהזכיר לי למה אני כל כך אוהב את הכדורגל הישראלי.
מאמן העונה הסדירה – סלובודן דראפיץ' ושי ברדה
שני מאמנים שהם בעצם אחד: סלובודן דראפיץ' ושי ברדה או בקיצור, "ברדראפיץ'". השניים העלו יחד את היהלומים מנתניה לליגת העל בעונה שעברה לאחר שפירקו כל דבר שזז בליגה הלאומית והמשיכו את תהליך ההתפתחות של הקבוצה כשהם ממוקמים במקום החמישי בפתיחת הפלייאוף העליון. אני מציע שתסתכלו על השמות – דיא סבע, ניקו אולסק, עלי מוחמד, דן גלזר ועוד ועוד – לא הרבה האמינו בתחילת העונה שהחבורה הזו תהיה במקום בו היא נמצאת.
תגלית העונה הסדירה – אנתוני וארן
לפרס תגלית העונה יש מועמדים רבים – רוסלן ברסקי, עלי מוחמד או יובל אשכנזי ששיחקו בליגה השנייה אשתקד והפכו לחלק משמעותי בקבוצות פלייאוף עליון. אבל אנתוני וארן הוא לחלוטין מעל כולם. החלוץ הצרפתי-יהודי שכבש בעונה שעברה שלושה שערים בלבד במדי הפועל ירושלים חצה את הכביש לאחר הימור סופר-מוצלח של "הסקאוט המוצלח ביותר בליגה" – אלי טביב. העונה הוא כבר כבש שמונה שערי ליגה להם הוסיף שני בישולים וחמישה שערים במפעל גביע המדינה בו הוא הוביל את הקבוצה לשלב חצי הגמר. במידה והקבוצה מהבירה תפתיע את כולנו ותזכה באליפות אני חושב שהוא בהחלט ראוי לזכות בפרס. מצד שני, הסירטון שנחשף יכולה לטרפד לו לו ולבית"ר את הסיום של העונה הזו.
שערוריית העונה הסדירה – מאמן על חוט
ועכשיו לתואר הכי ישראלי. אם בקטגורייה הקודמת אלי טביב הוזכר כסקאוט מדופלם עכשיו נתמקד ביכולות האימון שלו. לא פעם נצפה בעלי בית"ר ירושלים מוסר דרך מספר גורמים בקבוצה ב"טלפון שבור חדשני" את החילופים ש"מאמן" הקבוצה בני בן-זקן צריך לבצע. אני חושב שלא צריך להסביר את רמת האבסורד, כשהמאמן לא בוחר את החילופים והבעלים, שבכלל אמור להיות מושעה מהתעסקות בכדורגל, מחזיק בובה על חוט שמבצע כל דבר שנאמר לו. הקטעים שמציגים את השתלשלות האירועים בהם טביב מכתיב את החילופים שיבוצעו הפכו לויראליים גם מחוץ לישראל ומהווים תעודת עניות לכדורגל הישראלי.
שחקן העונה הסדירה – דיא סבע
מהשערוריות והשפל נעבור לפסגה. הוא רושם מספרים נהדרים – שער/בישול בכל 95 דקות (18 שערים ו-6 בישולים ב-26 מחזורים) בדרך למלכות השערים של הליגה. 4.9 דריבלים מוצלחים למשחק, שער בכל 2.4 בעיטות למסגרת, ועוד. כשהמספרים המרשימים האלה מצטרפים לתנועה הנהדרת ללא כדור שלו, לבעיטה העוצמתית ולשיתוף הפעולה העיוור עם ערן לוי, אין ספק שהוא ראוי מאוד גם לזימון בכורה לנבחרת בדרך להמשך הנסיקה בקריירה. באליפות הוא כנראה לא יזכה ואולי גם לא בתואר שחקן העונה מגורמים "רשמיים", אך בהחלט מגיע לו הקרדיט על 26 מחזורים מעולים בהם הוא היה מעל כולם והוליך את קבוצתו למקום החמישי בליגה. שלא ייגמר לעולם.
שחקן נוסף שראוי לציון לשבח הוא זר העונה הסדירה – קלאודמיר פריירה. הברזילאי שמשחק בישראל זו העונה הרביעית נחשב כבר שנים לאחד הברומטרים המשמעותיים בקבוצה מהבירה. העונה הוא רושם את העונה הטובה ביותר שלו בישראל, כשב-3 העונות הקודמות בבית"ר הוא כבש חמישה שערים סה"כ. העונה הוא כבש כבר תשעה ומדורג במקום הרביעי בטבלת מלך השערים. חמישה שערים בבעיטות חופשיות, שלושה בפנדלים ושער אחד מסובב היישר מנקודת הקרן בנוסף לחמישה בישולים ומסירת מפתח למשחק הפכו אותו לשחקן המהנה ביותר לצפייה בליגה לאחר תחרות קשה עם ערן לוי, שגם זכה בתואר …
שער העונה הסדירה – ערן לוי מול בית"ר ירושלים
בעיטה עוצמתית ברגל שמאל תוך כדי תנועה מ-30 מטר לשחקן עם השמאלית הכי טובה בכדורגל הישראלי (החל מ1:12 בסרטון המצורף)
אכזבת העונה הסדירה
המאכזבת היא כמובן מכבי חיפה. פלייאוף תחתון לראשונה מאז חזרת הפורמט, 2 הפסדי ליגה ליריבה העירונית שגם הדיחה אותה ברבע גמר הגביע, 2 הפסדים להפועל עכו שנמצאת עמוק בתחתית הליגה, ניצחון אחד בלבד על קבוצה ששיחקה 90 דקות ב-11 שחקנים, אכזבה רבה מהזרים, תסכול רב אצל האוהדים הירוקים שמרגישים חשש אמיתי מירידת ליגה. וזה רק תקציר.
נבחרת העונה הסדירה (מערך של 4-4-2 יהלום): שטקוס; קנדיל, תמאש, טאהא, שיימן; קלאודמיר, ממן, ריקן, סבע; שכטר ובלקמן.
וכמה מילים לסיום: האליפות תוכרע לדעתי דווקא על ידי השחקנים שכנראה לא ישחקו. אלי דסה במכבי, ויטור בב"ש ו עידן ורד בבית"ר הם השחקנים המשמעותיים ביותר העונה בקבוצותיהם וגם אלה ששיחקו הכי מעט דקות בקבוצה. אני מאמין שהקבוצה שתזכה להתאוששות המשמעותית והמהירה ביותר של השחקן הבכיר שלה היא זו שתזכה באליפות. אני מהמר שזו תהיה מכבי ת"א (אחת הפעמים הראשונות בחיי שאני מייחל לטעות)
אשמח לשמוע מה דעתכם ולשמוע אם אתם מסכימים עם הבחירות,
מאחל לכולנו פלייאוף מרתק ושהטובה ביותר תנצח.
