// מאת ראובן בורשטיין
אני אוהד מנצ'סטר יונייטד מאז שאני בן חמש. לאחרונה החלטתי להרחיב את האהדה שלי בכדורגל גם לליגה הספרדית, אבל הייתי צריך לבחור קבוצה. בטור זה אספר לכם איך בחרתי בקבוצתי מהלה ליגה ולמה.
בתור אוהד של קבוצה גדולה באנגליה תמיד קראו לי אוהד הצלחות שרואה רק תארים ולא באמת מרגיש. רציתי שינוי, קבוצה שהאהדה שלי אליה היא שונה. כזאת שתוציא ממני רגש גם כאשר השחקנים לא עומדים על במת חלוקת המדליות והגביעים.
אז ויתרתי על קבוצות שמתחרות כל שנה על תארים והסתכלתי על שאר הליגה. אחרי כמה ימים של קריאה וצפייה בסרטונים על חלק מהקבוצות האחרות, שמעתי את הסיפור של הקבוצה הקטנה ביותר בספרד, אס די אייבר. הסיפור הזה היה כל כך מעניין ומשמעותי מבחינתי שהחלטתי להעניק להם את אהדתי.
אייבר היא עיר בחבל הבסקי בספרד אשר חיים בה כ-27,000 אנשים. בשביל לתת קצת פרופורציות, כל העיר אייבר יכולה להיכנס לסנטיאגו ברנבאו שלוש פעמים. עוד דוגמא? בקריית שמונה מתגוררים כ-23,000 אנשים רק 4,000 פחות מאייבר. דמיינו את הפועל קריית שמונה בלה ליגה… טירוף!
הקבוצה נוסדה בשנת 1940. שישים העונות הראשונות של הקבוצה היו מלאות בעליות וירידות ומתוכן 18 היו בליגות אזוריות, 23 בליגה השלישית בספרד ו-19 בליגה השנייה. בשנת 2000 הקבוצה כבר מצאה את עצמה בליגה השנייה באופן קבוע וגם זה היה נחשב להישג. כפי שאמר נשיא הקבוצה לשעבר, אלכס ארנסבל, "המיקום ההגיוני של המועדון הוא בליגה השלישית". בשנת 2012 אייבר שוב ירדה לליגה השלישית וקפטן העבר גאיסקה גריטאנו מונה כמאמן הקבוצה. תחת גריטאנו, אייבר עלתה חזרה ואז בעונת 2013/14 הבטיחה לראשונה בתולדותיה עלייה ללה ליגה.
מיד עם השלמת העליה ההיסטורית עלו בעיות והקבוצה הייתה תחת איום ירידה חזרה מכיוון שלא היה למועדון הון מניות מספיק גבוה – ישנו חוק בספרד שקובע שכדי לשחק בלה ליגה, לכל קבוצה צריך להיות הון מניות השווה ל-25% ממוצע ההוצאות של שאר הקבוצות בליגה השנייה, לא כולל את השתיים עם ההוצאות הגבוהות ביותר והשתיים עם ההוצאות הנמוכות ביותר. בשביל להגיע לרף הרצוי, אייבר הייתה צריכה להעלות את הון המניות שלה בכמעט שני מיליון יורו לפני ה-6.8.2014. המועדון התחיל קמפיין בינלאומי הנקרא "defiende al eibar" ובעברית, "תגנו על אייבר". ב-15.7.2014 הודיע המועדון שהשיג את הכסף ואת המניות הדרושים להישאר בליגה וכך הבטיחה אייבר את מקומה בלה ליגה לראשונה בתולדותיה.
בעונה הראשונה שלה אייבר סיימה במקום ה-18 בליגה והייתה אמורה לרדת ליגה, עד שהאיחוד הספרדי החליט להוריד את אלצ'ה, שסיימה במקום ה-13, כעונש על כך שלא שילמו לשחקניהם. בעונה שלאחר מכן, תחת המאמן החדש חוסה לואיס מנדיליבר, אייבר סיימה במקום ה-14 ועונה אחרי סיימה במקום העשירי כשלאורך חלק ארוך מהעונה היא מתחרה על המקומות האירופיים. בעונה האחרונה, אייבר סיימה במקום התשיעי מעל הענקים הבאסקים, אתלטיק בילבאו וריאל סוסיאדד. אייבר ממשיכה להשתפר מעונה לעונה ועושה זאת כשהיא אחת מהקבוצות היחידות בליגה הספרדית ללא חובות.
אחרי ששמעתי את הסיפור המדהים של אייבר, הבנתי שזאת הקבוצה הספרדית שאני אוכל להתחבר אליה בצורה הטובה ביותר. מועדון קטן, עם סיפור אנדרדוג קלאסי, עם קהל נאמן, שבשבילו רק להיות בליגה הבכירה זו ברכה וכל מה שמתווסף הוא הדובדבן על הקצפת. סוף סוף אני יכול לשחרר את טאג אוהד ההצלחות שהולך איתי בתור אוהד יונייטד ולהיות, בנוסף על כך, גם כן אוהד צנוע של מועדון צנוע, שממשיך ומשתפר ומגיע להישגים שהם הרבה מעבר לצפויים.
