// מאת אלון ארד

הפתעה היא מצב הנוצר בעקבות אירוע שהוא בלתי צפוי מבחינת המקום, הזמן או האופן בו הוא התרחש. בשל כך, לתופעת ההפתעה, יסביר לכם כל גנרל או מנהל או פוליטיקאי, יש כוח אדיר. יש בה כוח להטות מערכה, יש בה כוח להפיל את היריב ולזעזע את שיווי משקלו, יש בה כוח לייצר יתרון ולהעביר את היוזמה למחולל ההפתעה. לכן, לא סתם כתב קלאוזוביץ' (מחשובי הוגי הדעות העוסקים במלחמה) ש"ההפתעה […] יש לראותה כעיקרון מהותי בפני עצמו" בבואנו לנהל מערכה. לכן גם, יעדיפו מנהלים או גנרלים או פוליטיקאים להפתיע את יריביהם בהחלטות טקטיות או אסטרטגיות שיעניקו להם יתרון, ולו רגעי, במערכה אותה הם מקיימים.

גם בכדורגל הפתעה יכולה לייצר יתרון. שינוי שיטת משחק, מערך, הרכב או תפקוד שחקנים מפתיעים יכולים לייצר יתרונות במשחק נתון ואפילו בסדרת משחקים. הפתעות אסטרטגיות בזירה המקומית ראינו בשינוי הכיוון של מיץ' גולדהאר בעונת 2012/13 עם שינוי הכיוון והבחירה בצוות מקצועי זר (בפעם הראשונה), הפתעה שהובילה ל-3 אליפויות, גביע, 2 גביעי טוטו והשתתפות ב-4 קמפיינים אירופיים. הפתעות טקטיות על המגרש זכינו לראות לא פעם מברק בכר שהוביל את קבוצתו ל-3 אליפויות ו-2 קמפיינים אירופיים, ועכשיו גם מולדימיר איביץ'. בכל המקרים ההפתעות הטו את הכף, פעם למכבי ת"א ופעם להפועל ב"ש ולקח ליריבותיהן זמן לעכל, להבין ולהתמודד עם ההפתעות. אבל בבואנו לבחון את ה"הפתעה" של ירדן שועה צריך לראות גם מעבר ל"הפתעה" עצמה.

אתמול מכבי חיפה יצאה ב"הפתעה" שכיסתה את כל עמודי תקשורת הספורט  – העברת ירדן שועה למכבי חיפה. אך אל לנו להתבלבל ולראות בהפתעה זו יותר ממיסוך עשן. לא צריך לחקור את פעולתם של רימוני עשן יותר מדי כדי להבין שאחרי התפזרות העשן, מתגלה תמונת המציאות. לרוב, אותה מציאות שהייתה שם גם לפניו. הליגה אותה ליגה ומכבי חיפה היא אותה מכבי חיפה והעשן הזמני הזה, שיופיע בתקשורת בימים הקרובים, לא ישנה אותה. מכבי חיפה הנחיתה, לא בהפתעה או בהפתעה קטנה יותר, עשרות שחקנים (אם לא מאות) בשנים האחרונות. חלקם שחקנים צעירים וחלקם מנוסים, אך רובם מוכשרים עם יכולות מוכחות, ועדיין הקבוצה לא הביאה תוצאות משמעותיות.

אז מדוע מצפים ומנסים למכור לאוהדי הכדורגל ש"הפתעה" זו מעידה על משהו משמעותי יותר במכבי חיפה? מה היתרון הטמון בהפתעה זו? האם החתמת ירדן שועה לאחר חרושת שמועות הייתה שונה מהותית? האם בהפתעה זו טמון יתרון משמעותי לקבוצה? לא!

מכבי חיפה אולי הצליחה להפתיע עם רכש את האוהדים, העיתונאים, המועדונים ועסקני כדורגל, אך בכך מסתכם מהלך "מרהיב" זה. כמו מסיבת הפתעה שהצליחה להפתיע את חתן השמחה, אך נגמרה מיד אחרי צעקת "ההפתעה", מכבי חיפה היא עדיין כישלון מקצועי, עדיין חסרת אסטרטגיית משחק, עדיין חסרת אימון ברמה גבוהה, עדיין חסרת שדרת ניהול מקצועי יציבה ועדיין חסרת ד.נ.א קבוצתי. רכישת ירדן שועה (בסכום מופרך לדעתי) אינה אלא מסך עשן, ספין, שאולי יעזור לה למכור עוד כמה כרטיסים לחצי העונה שנותרה במקרה הטוב, אך ללא שינוי תפישתי ואסטרטגי מהותי במועדון בעונה הבאה, דינו של שועה להמשיך את רצף הכישלונות המקצועיים של מכבי חיפה.

יעקב שחר ממשיך להתנהל כחובבן אל מול קבלת ההחלטות הניהוליות והמקצועיות במכבי ת"א ובהפועל ב"ש, שמצליחות להפתיע, באמת, את הליגה וליצר עבורן יתרונות אסטרטגיים, אך גם טקטיים. הוא ממשיך למסך בעשן את אוהדי מכבי חיפה עם "הפתעות" כירדן שועה בתקווה שהן יחפו על כישלון ניהולו המתמשך. "הפתעה" זו אינה בכוחה להטות את מאזן הליגה (במקרה הרע אולי תפגע בקבוצה המפתיעה של אבוקסיס), כפי שקורה עם רוב השחקנים שעוברים בחלון העברות בינואר. היא לא "עליית השחר" כפי שנכתב ב-ONE וממש לא "טריפת הקלפים" או "חזרה למגרש של הגדולים" כמו שציינו ב-WALLA. היא גם לא "מסר" לשאר הליגה או ניצחון ב"מבצע צבאי" כמו שהגדירו בספורט 5. ה"הפתעה" בסך הכל עזרה לשחר לחסוך כמה גרושים לו היה נאלץ להתמודד במו"מ חשוף לתקשורת מול קבוצות נוספות, כל השאר שטויות.

אם פתחתי בדבריו של קלאוזוביץ', גם נסיים: "כרעיון, מבטיחה ההפתעה גדולות ונצורות. בביצועה […] רק לעיתים רחוקות תזכה ההפתעה בהצלחה מרשימה" (שני הציטוטים מתוך: קלאוזוביץ, "על המלחמה" כרך ג' ע"מ: 117)