מכבי תל אביב מזכירה לי את ברצלונה.
אוקיי, זה הזמן שלכם להתגלגל קצת מצחוק על הרצפה. סיימתם? מצוין. כי אני באמת מרגיש שסגנון המשחק של מכבי, לפחות בשני משחקי הליגה האחרונים, מזכיר את הסגנון של ברצלונה.
מכבי תל אביב של שוטא ארבלדזה משחקת מאוד יפה, אבל פשוט מנסה להגיע עד קו השער של היריבה. כמו איזה ילד מעצבן בשכונה שרוצה לשים את הכדור על קו השער ואז לדחוק אותו בנגיחה, ככה מכבי ממשיכה לתת פסים, עקבים, צ'יפים והקפצות תוך כדי התקדמות כל שחקני השדה לעבר שער היריבה.
הבעיה היחידה, אותה כולנו יודעים, היא שהשחקנים של מכבי הם לא השחקנים של ברצלונה. מדוניאנין לא מוסר כמו צ'אבי; ההסתננויות של איגיבור לא מסוכנות כמו אלה של אינייסטה; וסקאריונה הוא אמנם ארגנטינאי, אבל בטח לא מסי. אה כן, ויש גם את הקטע הזה שטיבי ואלברמן, שדאגו להציל אותנו בשנים האחרונות, הפסיקו עם זה והתחילו לעשות שטויות בעצמם. לו רק היו מביאים את מסצ'ראנו…
אז מכבי שולטת ושולטת, אבל אף אחד לא בועט לשער. וכשכבר מגיע מצב בעיטה הגנת היריבה מספיקה לסגור, כי כמה כבר אפשר להתמסר לה בתוך הרחבה. הבינוניות הזאת הספיקה נגד כפ"ס, אשדוד, רעננה, סכנין והפועל ת"א. אבל לחיפה וב"ש יש שחקנים, ובעיקר מאמנים, שיודעים איך להתמודד עם קבוצה כזאת, שמחזיקה בכדור כל הזמן בלי לעשות איתו יותר מדי. וברגע אחד של חוסר ריכוז – הופס, גול.
אני בטוח שבאר שבע הייתה יכולה לשלוט במשחק, או לפחות לנסות. אבל לדעתי ברק בכר פשוט לא רצה, היה לו ברור שאין לו שום סיבה טובה לעשות את זה לפני שהוביל 2-0. ואני מודה, היו רגעים שגם אני רציתי להרים טלפון לשוטא ולהגיד לו "שוטא, מיי פרינד, טל דה פליירז טו גיב דה בול טו באר שבע. ווי וויל האב בטר צ'אנסס לייק דיס, איים טלינג יו". הרי לזניט שמנו שלוש כשהם ניסו לשלוט (לא מדברים על מה שקרה בסוף) וגם את אלקמאר מכבי ניצחה כשהחזקת הכדור לא הייתה לטובתה.
אני באמת לא יודע מה מצפה למכבי תל אביב בשבוע הבא במשחק נגד מכבי פתח תקווה, כנראה שמשהו דומה לשאר משחקי הליגה. אבל כולי תקווה שלפחות החלום שלי ושל כל אוהד מכבי יתגשם – איגיבור החוצה, סקאריונה קשר ובהתקפה מיכה, טב"ח וקיארטנסון. אם אפשר לכבוש שער, זה בכלל יהיה נהדר. רצוי לפני שאיזה גידי קניוק עוקץ בדקה ה-34. תודה.
