למי מכם שלא עקב – פתחתי בפינה חדשה בשם "המפורקות", בה אסקור קבוצות מוכרות שידעו ימים יפים יותר. בפעם הקודמת הכרנו את דנייפרו דנייפרופטרובסק האוקראינית (ליתר דיוק, את שלושתן), והבטחתי אז להתמקד ב"מטאליסט חרקוב". ובכן, הבטחות צריך לקיים. נשמו עמוק ותתכוננו – גם הפעם קבוצה אחת הפכה לשלוש, רק שהפעם העניינים פשוטים יותר.
העלייה עם מירון
נתחיל מהסוף – הצלע הרביעית (יש שיגידו השלישית) בקוורטט ליגת העל האוקראינית לא קיימת יותר. עם פרוץ העימות במזרח המדינה, נמלט בעלי הקבוצה, האוליגרך סרגיי קורצ'נקו, לרוסיה. עוד לפני כן, כמיטב המסורת, היה חייב קורצ'נקו כספים לשחקנים ואנשי מקצוע, ולאחר בריחתו הועברה הקבוצה לבעלות העירייה המקומית, במה שהיה למעשה לחותמת הסופית להתפרקותה.
למרות שמעולם לא זכתה באליפות או הייתה מועדון מוביל של ממש באוקראינה, בעשור שלפני ההתפרקות חוותה מטאליסט נסיקה חדה, בעיקר תודות להגעתו של המאמן מירון מארקביץ'. בעונתו הראשונה בתפקיד הביא את המועדון למקום ה-5, מיקום השיא עד אז, ובחמש השנים הבאות סיימה מטאליסט במקום השלישי – כאשר שחטאר דונייצק ודינמו קייב היו במירוץ דו-ראשי קבוע. בהדרגה החלה מטאליסט להשתתף במסגרות היבשתיות, ואף הגיעה לשמינית גמר גביע אופ"א 2008-09. אגב, אני נוהג לקרוא לו "גביע אופ"א האוקראיני" – מטאליסט הודחה על-ידי דינמו קייב, שהודחה בעצמה בחצי הגמר על-ידי הזוכה העתידית, שחטאר.
כך או כך, מטאליסט ביססה עצמה כמועדון השלישי בטיבו במדינה – הישג מרשים, בטח בהתחשב בסדר הגודל של המועדון. דרום אמריקאים רבים עיטרו את הסגל, הבולט שבהם היה טייסון (כיום מנהיג שחטאר), וכל משחק שלה גרם לחגיגה בעיר. אבל יש סיבה לכך שאומרים שמאושר הוא מי ששמח בחלקו. ומטאליסט לא שמחה בחלקה.
ב-2012 נמכרה הקבוצה במפתיע לקורצ'נקו, שיצא במיידי לתקשורת בהצהרה כי הגיע הזמן של הקבוצה להפסיק לראות את גבן של שחטאר ודינמו תוך הסתפקות במקום השלישי. "אני רוצה לשמוע את המנון ליגת האלופות באצטדיון. תוך שלוש שנים נזכה באליפות, ותוך חמש שנים נביא תואר אירופאי לחרקוב", הבטיח. אם היה יודע היכן תימצא הקבוצה שלוש שנים מאותו היום, כנראה שהיה הראשון לצחוק על דבריו. אין כל פסול בשאיפות גבוהות – בתנאי שהרגליים נשארות על הקרקע. העניין לא היה טמון בהווה הבעייתי – אלא בעבר. ומי שלא למד את עברו והשלים איתו, עתידו לחוות אותו שוב.
מהליגה האירופית – להעלמות טוטאלית
באפריל 2008 שיחקה מטאליסט במסגרת הליגה נגד קארפטי לבוב, וניצחה בתוצאה 4:0. המשחק העלה חשדות בדבר תקינותו, ולבסוף אכן הוכרז כמכור. רק כעבור שנתיים וחצי, בסתיו 2010, נגזר על מטאליסט קנס כספי לצד הפחתת 9 נקודות ליגה מהעונה שלאחר מכן, והרחקת סגן מנהל המועדון מכדורגל לחמש שנים. בנוסף, נשללה ממנה מדלית הארד, בה זכתה בעונה המדוברת. זוכרים שדיברנו על אושר? ובכן, מטאליסט החליטה שלא לקבל את העונש וערערה לבית הדין בשוויץ, בדרישה לבטל את כלל העונשים שספגה.
הדיונים לקחו לא מעט זמן, ולאחר שלוש שנים נוספות, בקיץ 2013, נתקבלה ההחלטה – למטאליסט אמנם הוחזרו הנקודות המופחתות, אולם יתר העונשים לא השתנו מהותית. מה הבעיה? אופ"א החליטה לבחון בעצמה את ארועי המשחק המכור בעקבות חזרתם לכותרות. ההמשך זכור בעיקר לאוהדי מכבי תל-אביב, שנהנתה מן ההפקר. נקבע כי מטאליסט מורחקת מאירופה, ימים ספורים אחרי שהדיחה את פאוק סלוניקי, והיוונים המשיכו לצמד משחקים נגד שאלקה על חשבון האוקראינים. עבור קבוצה ששרויה במצב כלכלי לא מזהיר, אובדן הכספים הללו היה מכריע.
זו הייתה עונת ההתפרקות של הקבוצה, וכמו אצל דנייפרו, עניינים מקצועיים לא היוו את הבעיה העיקרית. בתחילת 2014 התפטר מארקוביץ' מאימון הקבוצה לאחר תשע שנים בתפקיד. בראיון הפרידה שלו טען כי הקבוצה מפורקת וכי נותר שבוע עד שכלל השחקנים ישתחררו מחוזיהם בעקבות אי-מתן שכר במשך שלושה חודשים רצופים. לטענתו, קורצ'נקו אמנם עשה כל שיכל עבור הקבוצה, אבל "אינו אדם של כדורגל" ו"לא הבין איזו קבוצה רכש".
בניגוד לאמור, הקבוצה שרדה עד לסוף אותה העונה, ואף שתי עונות מעבר לכך, אבל זו לא הייתה אותה הקבוצה. היכולת הייתה בינונית והדרדרה מעונה לעונה. לבסוף קבע בית הדין כי מטאליסט לא תקבל אישור להתחרות בליגה הבכירה בעונת 2016-17 עקב חובות בסך עשרות מיליוני גריבני ("Grivni", שלא תשברו את הלשון לשווא) לשחקנים ואנשי צוות. מאז המועדון לא התחרה בשום מסגרת.
משלוש יוצאת אחת
ושוב, כמו במקרה דנייפרו, גם כאן קמו שתי "ממשיכות דרך". הראשונה, "סק מטאליסט", הוקמה במיידי ע"י קורצ'נקו, שראה עלבון בנישולו מבעלות מטאליסט. חשוב להבין כי קורצ'נקו סירב בזמנו בתוקף למכור את מטאליסט למרות המצב הקשה, וראה עלבון אישי בהעברתה לבעלות העירייה. ייסוד סק לווה בהרבה הבטחות, וכלל לא בטוח שהכוונות לכך היו טהורות, אבל כל זאת לא רלוונטי. הקבוצה סיימה את עונת הבכורה שלה במקום האחרון בליגה החובבים, מאז לא שיחקה כלל, ודה-פקטו איננה קיימת.
חודש לאחר הקמת סק, הקימו אולטראס מטאליסט את מטאליסט 1925 – גם כאן, כמחווה לשנת ייסוד המועדון המקורי. בדומה לסק, היא עתידה הייתה להתבסס על שחקני האקדמיה של הקבוצה המקורית – אבל בזאת נגמר הדמיון בין הקבוצות. לאימון מטאליסט 1925 מונה מאמן מטאליסט המקורית האחרון ובתחילת דרכה, לפני הפיכתה למועדון מקצועני, היא בכלל נקראה "אבאנגארד חרקוב" – כמחווה לשם הישן של מטאליסט המקורית, אותו נשאה בשנים 1956-1967.
אם כך, שתי הקבוצות של קורצ'נקו הפכו לא רלוונטיות, וכך נותרנו עם אבאנגארד חרקוב. לצד המאמן, הגיעו לקבוצה שחקנים ואנשי צוות לא מעטים ממטאליסט המקורית, מתוך מטרה להגיע מהר ככל האפשר לליגה הבכירה. העונה הראשונה, עונת 2016-17, הייתה מוצלחת – אבאנגארד זכתה בטורניר מקומי בחורף, וחשוב מכך – סיימה במקום השני בטבלה. בתום העונה שינתה הקבוצה את שמה למטאליסט 1925, הוכרזה כמועדון כדורגל מקצועני, וקיבלה את האישורים הנדרשים להתחרות בליגה השלישית בעונה שלאחר מכן.
ההצלחה לא הייתה אפיזודה חולפת, ולאחר צמד הפסדים בפתיחת העונה, סיפקה הקבוצה 9 נצחונות רצופים וסיימה כאלופת החורף. בחצי העונה הראשון כבשה 56 שערים, מהם 22 מרגלי סרגיי דוידוב, שהפכו אותם להתקפה הטובה ולחלוץ הפורה בליגה, בהתאמה. לצד דוידוב בלט אדמאר, עוד אקס-מטאליסט, שהיה בעל הבית במרכז השדה. בשלב מסוים הפער מן המקום ה-3, שלא זיכה בעליית ליגה, עמד על 15 נקודות, ונראה כי הקבוצה חוותה ירידת מתח – ואת העונה סיימה, שוב, במקום השני. האלופה הייתה לא אחרת מדנייפרו-1, וצמד הקבוצות עלו לליגה השנייה.
סדקים באידיליה, דרכם מסתכלים קדימה
עם זאת, יהיה זה אי-דיוק עצום להגיד שהכל היה ורוד בקבוצה. תסמינים מדאיגים החלו לצוץ כבר בעונה שעברה. בפן המקצועי, הדעיכה בחצי העונה השני בלתי מתקבלת על הדעת. דוידוב, שכבש 22 שערים בחצי העונה הראשון, נעלם לחלוטין בהמשכה, והקבוצה מקווה כי תקבל את החלוץ של חצי העונה הראשון. אדמאר עזב את הקבוצה עקב בעיות אישיות, פעמיים, ולאחר כל עזיבה שלו דעכה יכולת הקבוצה. גם מעמד המאמן לא יציב במיוחד בקבוצה – ביולי פוטר אלכסנדר פריזטקו – וקודמו בתפקיד התפטר בעצמו עקב לחץ אוהדים, בקרבם היה קונצנזוס עצום נגדו. שריקות בוז ופוסטים מעליבים נגדו ברשתות החברתיות זרמו ללא הרף, וחלחלו לבסוף אל חדר ההלבשה. משהבין איבאנוב כי המצב עלול להשפיע לרעה על הקבוצה, התפטר. יש הטוענים כי שונאיו הם אלו שלא מכירים בקבוצה כיורשת של מטאליסט המקורית, ונחושים להזיק לה בכל דרך אפשרית.
בנוסף, רכשה הקבוצה מספר שחקנים ברזילאים, שכרגע לא משחקים – הן בגלל אי-הסתגלות, והן בגלל העדר אישורים מתאימים. הסיבה הראשונה, כמובן, בעלת משקל גדול יותר, ובקבוצה יצטרכו למצוא פתרונות מתאימים. ברזילאים באוקראינה יכולים מאד להועיל, ומספיק להתבונן בשחטאר, אבל זרים ברמה נמוכה לא יתרמו כלל, ויש גם מספיק דוגמאות כאלה, כולל בארצנו הקטנטונת.
בכל אופן, כיום מתחרה הקבוצה בליגה השנייה, כשכרגע לזכותה 3 נצחונות לצד 2 הפסדים. בסוף העונה שעברה מקים הקבוצה, סרגיי סטורוז'נקו, סיפק ראיון נרחב לתקשורת, בו אמר בין היתר כי הרכש שינחת יהיה "הגיוני ולא מוגזם", כלומר – במחיר שפוי בלבד, ובהתאם לצרכי הקבוצה. שמועות ממושכות על איחוד עם קבוצת "קוברה" מהעיר, שנמצאת במקום האחרון בטבלה, לא הולידו דבר נכון להיום, ונראה כי מטאליסט תמשיך אט-אט בדרכה שלה – לבד, בשקט, ועם בלאגן מסוים ברקע. לא ברור האם היא מכוונת כבר העונה לעלות לליגה הבכירה, שכן סטורוז'נקו טען גם כי העיקר הוא להתמודד בכבוד מול הטובים ביותר – ולא הציב מטרת עלייה ברורה. ללא קשר לכך, בקשה רשמית לאישור השתתפות בליגה הבכירה כבר הוגשה להתאחדות הכדורגל האוקראינית, והמועדון עובד לילות כימים על מנת למלא את הדרישות ההכרחיות.
במקרה של עלייה, יהיה מעניין גם לראות כיצד ישפיע הדבר על שחטאר, שמארחת משחקים באצטדיון בחרקוב, ותדרש לנדוד פעם נוספת. מה שבטוח, האצטדיון ימשיך לזכות לחשיפה נרחבת גם במקרה שכזה – מטאליסט היא בעלת כמות העוקבים השלישית בגודלה ברשתות החברתיות – שנייה רק לאותה שחטאר ולדינמו קייב.
את שתי העונות האחרונות, כאמור, סיימה מטאליסט במקום השני. קשה להאמין שתהיה התנגדות לתסריט כזה גם הפעם, וזה יכול להיות הצעד הראשון בדרך לחזרת הטופ-4 בליגה האוקראינית – בייחוד אם תעלה שוב יחד עם דנייפרו-1. מי יודע, אולי הנבואה תתגשם והמנון ליגת האלופות אכן ינוגן באצטדיון בחרקוב – ולא בזכות שחטאר? קורצ'נקו יישאר מתוסכל, אבל עבור האוהדים יהיה זה סיפור פשוט נפלא.
