המסע של ליברפול – ניצחון בדרבי

בדקה ה-61 של הדרבי הלילה נגד אברטון, חטף לוקאס כדור במרכז המגרש התקדם ומסר כדור נהדר למרכז הרחבה לדניאל סטארידג', שעשה מזה שער קליל.
כן, לוקאס, מלך "הפאולים המיותרים ליד הרחבה בזמנים קריטיים, שאינו מסוגל למסור כדור מדוייק קדימה" נותן אסיסט נהדר. המהלך הזה מקבע סופית את מעמדו של קלופ כגאון כדורגל וקוסם אלוהי,
כי הוא הצליח לגרום ללוקאס לייצר מהלך כזה.

הפרשן האנגלי, ג'ים בגלין כמדומני, לא אמר שסטארידג' עצר את הכדור באלגנטיות או שיש לו טכניקה מעולה (הכל נכון, דרך אגב), הוא אמר:
"he kills the pass with his first touch"
וזה מה שליברפול עשתה היום לאברטון. הרגה אותה. נקודה.
למזלה של אברטון היא עשתה את בעדינות. זה היה צריך להיגמר משהו בין 6 ל-11 שערים.

שליטה מוחלטת של ליברפול מההתחלה ועד הסיום.
אני לא יודע אם זה הרצון, המוטיבציה, המערך התוקפני של ליברפול או יכולת גרועה מאוד של אברטון. אני מניח שזה הכל ביחד.
כמעט כתבתי שכזה דרבי חד צדדי לא היה מזמן ואז נזכרתי שרק לפני שנתיים גם ניצחנו 0-4. אבל אפילו אז לא היתה לנו שליטה כזו במגרש.

בלילה בוסטון סלטיקס קלעה 7 נקודות ברבע הראשון במשחק מול אטלנטה בפלייאוף ה-NBA. אחוזי ההצלחה שלהם ושל ליברפול היו דומים.
4 שערים מתוך 37 בעיטות לשער.
37 – 3 לליברפול בבעיטות לשער. אני לא זוכר הפרש כזה בשום משחק שראיתי בעבר.

Credit to "Liverpool FC" Facebook page
Credit to "Liverpool FC" Facebook page

אבל אם נהיה ריאליים ומפוקחים, אחוז ההצלחה הנמוך בניצול הזדמנויות ובעיטות מלמד על הבעיה של ליברפול בחזרה אמיתית לטופ באירופה ובאנגליה. אתה לא יכול להשתלב בצמרת עם כל כך הרבה החמצות. ברמות הגבוהות לא תקבל כל כך הזדמנויות בעיטה לשער. זה מה שמפריד בין הקילרים האמיתיים לבין הדרג השני. לסוארז או מולר מספיק שבריר הזדמנות כדי לכבוש. קוטיניו היה צריך לבעוט שמונה פעמים לשער לפני שכבש, ועוד נגד הגנה מחוררת כמו של אברטון היום.
אם נסתכל על הצד החיובי – אנחנו בועטים לשער. והרבה. בתחילת העונה זה לא היה כך.

עד כאן פינת ההלקאה העצמית, חוזרים לחגיגות.
משחק נהדר של מילנר עם שני בישולים, אוריגי עם שער חמישי בחמישה משחקים (הולך ומתפתח כסקורר אמיתי. חבל שנפצע), הבלם סאקו (חביב הקהל) עם שער שני רצוף וכל הקבוצה עם תנועה נהדרת ללא הפסקה שיצרה את המצבים ליד השער. עומד לי על קצה הלשון להגיד כדורגל שמח, אבל עוד לא. עוד מעט.
זה היה ממש "לא כוחות". באיזה שהוא שלב ממש ריחמתי על שחקני אברטון.

הקבוצה בתקופה נהדרת עם רצף הצלחות וכמות הבקעות גבוהה מאוד.
יאללה, יום חמישי חצי גמר הליגה האירופית נגד ויאריאל.
אחרי כזה רצף חייבים להיות פסימיים כדי שנצליח. בכל זאת אדומים אנחנו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *