עוד פחות משלושה חודשים תיבעט בעיטת הפתיחה של מונדיאל 2018. הטורניר, שיתקיים ברוסיה, יהיה ה-21 במספר, וב-88 השנים האחרונות בהן הוא משוחק, הוא הפך להיות אחד מהאירועים הנצפים ביותר בעולם. תולדות הטורניר רצופות בדרמות, סיפורים מרגשים, שחקנים גדולים וגם אירועים ביזאריים, בסדרת הטורים "היה היה במונדיאל", אני אנסה לחשוף אתכם לכמה מהם.
את הטור הראשון נקדיש למדינה המבודדת בעולם, צפון קוריאה, שרק בחודש שעבר עלתה לכותרות עת הסכימה לשלוח ספורטאים לאולימפיאדת החורף, שנערכה אצל שכנתה מדרום. בניגוד לשאר דיקטטורות בעולם, צפון קוריאה לא נוהגת לשלוח בצורה קבועה את נבחרות הספורט שלה לטורנירים עולמיים, והיא משנה את המדיניות שלה בנושא מתקופה לתקופה.
הימים הם ימי מונדיאל 1966, שזכורים יותר בזכות זכייתה של הנבחרת הביתית, אנגליה, ובזכות השער שהיה או לא היה בגמר. מעטים זוכרים גם את ההפתעה המרעישה שהתחוללה רק שבועיים לפני אותו גמר, כשצפון קוריאה ניצחה את איטליה (בשלב הזה זוכת שני גביעי עולם) 1-0, ועלתה במקומה משלב הבתים אל רבע הגמר. אך למרות שמקומה של ההפתעה מונח במקומו, הסיפור האמיתי נמצא דווקא באיך בכלל הגיעה צפון קוריאה למונדיאל מלכתחילה.
אפילו אנחנו היינו מצליחים לעלות?
לקראת המונדיאל באנגליה החליטה פיפ"א להעניק לפדרציות של אסיה, אפריקה ואוקיאניה רק כרטיס בודד למונדיאל, עליו יתחרו כל הנבחרות הרשומות בשלוש הפדרציות. הנבחרות האפריקאיות, שנפגעו מאוד מהיחס המזלזל של פיפ"א, החליטו להחרים את המוקדמות. כך נשארו להן שתי הפדרציות האחרות, ודרום אפריקה (שלא נכללה בפדרציה האפריקאית בגלל החרמת משטר האפרטהייד) במרוץ לכרטיס הנכסף.
אם אתם חושבים שמדובר עדיין בהרבה מאוד נבחרות (כיום רשומות 47 נבחרות בפדרציה האסיאתית, ו-14 בפדרציה האוקיאנית), אתם תופתעו לשמוע שבאותם ימים רק חמש נבחרות נרשמו למוקדמות – הפיליפינים, אוסטרליה, צפון קוריאה, דרום קוריאה ודרום אפריקה הבעייתית. הבקשה של הנבחרת הפיליפינית סורבה, וכך מצאו את עצמן ארבע נבחרות, בדרך להתחרות על מקום אחד במונדיאל שייערך באנגליה.
נגמר הסיפור? לא ולא.
דרום אפריקה, שנחלצה מהחרם האפריקאי הכולל, הוחרמה לבסוף על ידי פיפ"א (עד שחזרה רק ב1992) ונזרקה מהמוקדמות. צפון קוריאה שהחליטה להשתתף (לא דבר רגיל במשטר המטורלל, זו הייתה הפעם הראשונה שהמדינה נכנסה למוקדמות, וגם בהמשך השנים היא הוסיפה להחרים מפעם לפעם את המשחקים), יצרה בעיית אירוח, בשל הקשרים הדיפלומטיים הרעועים שלה.
המוקדמות שתוכננו להתקיים ביפן, אחת מאויבותיה המרות של צפון קוריאה, הועברו בצוק העתים לפנום פן, בירת קמבודיה. המעבר הקשה על הדרום קוריאניים להגיע, והם ויתרו על התענוג בגלל קשיים לוגיסטיים. כך, שבשוך כל החרמות והוויתורים, נשארו רק שתי נבחרות בלבד שרוצות לעלות, אוסטרליה וצפון קוריאה.
בשני המשחקים שהתקיימו בקמבודיה תוך שלושה ימים, ניצחו הקוריאנים 6-1 ו- 3-1, ועלו לראשונה בתולדותיהם (והאחרונה עד 2010) למונדיאל.
כפי שנכתב לעיל, במונדיאל עצמו צפון קוריאה הפתיעה את כולם, כשעלתה לרבע גמר. שם עוד הצליחה להפתיע ולהוביל 3-0! על פורטוגל, לפני שאוזביו האגדי כבש רביעייה, וסיים את מסלולה הארוך והמפותל של המדינה המבודדת בעולם.
