האם זאיון וויליאמסון מוכן לכבוש את ה-NBA?

// מאת תומר עדיני

Iron Like Lion Its Zion

זאיון וויליאמסון – הר אדם, פורוורד, בן 18 בגובה 2.01 מטר, השוקל 130 ק"ג ובעל יכולות אתלטיות שלא מביישות גארדים נמוכים ואתלטיים, מוביל את מכללת דיוק בשנה הראשונה שלו במכללות.

השיח סביבו כעת וסביב עתידו ב-NBA מסרב להירגע. הרבה מזה הודות לכך שהוא מפגין יכולות אתלטיות וירטואזיות שטרם נראו במכללות וגורם לשואו לקהל מדי ערב. השחקן תורם חסימות ודאנקים והקהל עוקב בצורה כל כך אדוקה עד שבמשחק לפני כחודש נגד צפון קרוליינה, כרטיסים הגיעו ל10,000$! אפילו ברק אובמה פינה זמן בשביל לתפוס מקום כדי לצפות בילד המוכשר. כידוע, לאחר 40 שניות מהפתיחה, זאיון עשה תנועה חדה, הנעל החדשה שלו לא עמדה בעומס ונקרעה, הוא עצמו יצא מהמשחק באותו הרגע עם פציעה בברך ולא חזר לשחק.

קבוצות עושות טנקינג (אבל לא מודות בכך) על מנת שיזכו להיות בחירה 1 בדראפט ולזכות בצעיר המבטיח והמסקרן הזה שכבר בגיל 18 שולט במכללות ומושך עניין רב לראשונה אחרי הרבה שנים, אבל האם הוא באמת מתאים לאנביאיי?

קצת נתונים סטטיסטיים יבשים, הממוצעים שלו העונה הם21.6  נקודות,8.8  ריבאונדים,2.2  אסיסטים ו-66% אחוזים מהשדה. נתונים נהדרים לא? והנה שני נתונים נוספים שצריכים להדליק נורה אדומה – 66% מהעונשין ורק 29% מהשלוש. נתונים בעייתיים מאוד לפורוורד בכדורסל המודרני. כרגע כשהוא במכללות ופיזית מוכן בכמה רמות מעל כולם אין בעיה, אבל שחקן שמסתמך על האתלטיות לביצוע דאנקים וחסימות ושליטה ללא עוררין בצבע, עלול למצוא עצמו מתקשה בשאר הפרמטרים.

המעבר בין המכללות ל-NBA הוא לא פשוט ורוקיז רבים שהיו שחקנים גדולים במכללות לא מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת. הם מאבדים בטחון, לא מביאים תוצאות, נדחקים לספסל ומוצאים עצמם מתוסכלים. מה יעשה זאיון כשיאלץ להתחרות בצבע מול שחקנים גדולים ובעלי ניסיון כדוגמת אמביד/ קאזינס/ דראמונד/טאונס/ דיאנדרה ג'ורדן? האם הוא עדיין יהיה ככ משמעותי ואפקטיבי מולם ויצליח לספק את המספרים של נקודות וריבאונדים שסיפק במכללות? לא בטוח, ימים יגידו.

זאיון מסתמך בעיקר על האתלטיות שלו בצורת המשחק שלו – מקריב, נלחם, קופץ, מזנק כל ערב וערב. אך האם בעונה של 82 משחקים (לא כולל פלייאוף) הגוף שלו יצליח לעמוד באינטניסיביות כזאת? אסור לשכוח שהוא big man שנמצא בקבוצת סיכון פוטנציאלית לפציעות. האם יצליח לשמור על האתלטיות והנפיצות שמאפיינות אותו כרגע לאורך מספר שנים בNBA?

אפשר להיזכר בבחירת הדראפט הראשונה של 2008, דרק רוז, שסיפק מדי ערב יכולות אתלטיות מרהיבות (וקלע בכל התקופה לפני הפציעה ההיא ב30.2% מהשלוש ב2.9 ניסיונות למשחק). כשחזר מהפציעות, האתלטיות והנפיצות שאפיינו את רוז והפכו אותו למה שהיה, הפכו ללא רלוונטיות והוא הבין שהוא חייב לגייס יכולות מנטליות לצאת מהמשבר ולהתאמן על פרמטרים אחרים שישאירו אותו רלוונטי לליגה הזאת. רוז אכן עבד, בין היתר, על יכולות הקליעה שלו לשלוש (קולע בשנתיים במינסוטה ב36% ב-2.5 ניסיונות למשחק).

לסיכום, אני מאחל לזאיון המון הצלחה ומקווה שההתלהבות סביבו לא תצטנן באותה המהירות שהיא נבנתה ונזכה לראות שחקן ורסטילי ומשמעותי בשנים הקרובות בליגה. אבל עד אז, למרות ההייפ סביבו, יש לו עוד דרך ארוכה.