// מאת גל שדה
אוהדי הכדורסל בניו יורק לא ידעו נחת בעשורים האחרונים. בשנות התשעים הניקס היו קבוצה מובילה ולוחמת בהובלת פטריק יואינג מתחת לסלים, צ׳ארלס אוקלי וג׳ון סטארקס, לאורך כל העשור רק כדי ליפול קורבן לקבוצות מוכשרות יותר בדמות ג׳ורדן והבולס, האקים והרוקטס והאדמירל ודאנקן בסוף העשור. מתחילת המילניום, פרט לשתי עונות טובות, הניקס מובילים את הליגה בעיקר מהצד הלא נכון של הדירוג.
ב-2011 הניקס הביאו את מלו בשיאו כדי להוביל את הקבוצה. מלו הוכיח שהוא לא יכול לסחוב קבוצה על גבו להצלחות ופרט לעונה אחת, בה הוא מלווה בג׳ייסון קיד ורשארד ואלאס, שבה הקבוצה הגיעה לפליאוף, אוהדי הניקס חוו בעיקר הצגות נפל.
בשנת 2014 הונחת פיל ג׳קסון בקול תרועה רמה, עם עבר מפואר בתור שחקן הניקס ועוד יותר מפואר בתור מאמן, כדי להוביל את הנהלת הקבוצה ולהוציא אותה מהבוץ. לאחר כניסתו לתפקיד, החליף ג׳קסון את כל הצוות המקצועי והביא אנשים מביתו, שיובילו את הניקס כראות עיניו. באותה עונה הניקס השיגו את הרקורד הגרוע בתולדות המועדון 17-65, בעקבות זאת הם קיבלו את הבחירה הרביעית בדראפט 2015 ובחרו את קריסטפס פורזינגיס, פורוורד לטבי, בגובה 2.21 אשר ניחן בקליעה טובה מבחוץ ויכולת חדירה ושליטה בכדור נהדרות ביחס לגובהו.
פורזינגיס, לצד מלו, נתן עונת רוקי טובה. בעונה שעברה קיבל ג׳קסון החלטה שהוא ממשיך לבנות סביב מלו. הוא הביא את דרק רוז, קורטני לי, ברנדון ג׳נינגס וג׳ואקים נואה, כאשר האחרון הובא בחוזה שערורייתי שסתם את החופשיות בשכר של הניקס מספר שנים קדימה.
בנוסף הוא הביא את ג׳ף הורנסק שכשל בפיניקס כדי להריץ את התקפת המשולש.
הניקס נכנסו לעונה עם ציפיות אין סוף ויצאו ממנה שבורים עם מאזן 31-51. כמובן שבניקס, כמו בניקס, העונה הייתה חייבת להסתיים בשערוריות. הצהרות בוטות של ג׳קסון כנגד מלו נזרקו בבהירות לכל עבר, הוא ערער את היחסים שלו עם פורזינגיס, שהחליט לא להגיע לפגישת סיום עונה, והדברים נראו אפלים מתמיד, כאשר ג׳קסון התחיל להשתעשע עם הראיון של לבצע טרייד על פורזינגיס.
התקווה הבאה של הקבוצה הייתה לקבל בחירת לוטרי טובה בדראפט העמוס בכישרון. הניקס הנחיתו את הבחירה השמינית ובחרו בפרנק ניליקינה, גארד צרפתי בן 18 שג׳קסון חשב שיוכל להוביל את התקפת המשולש כגארד גבוה.
מספר ימים לאחר הדראפט ג׳קסון מצא את עצמו ללא עבודה, במהלך טוב ראשון של דולאן במילניום, הוא המשיך בהבאת סקוט פרי לתפקיד ה-GM, רוח חדשה החלה לנשב באוויר. במשך חודשיים נישבה באוויר רוח הטרייד של מלו, עם קולות מיוסטון ופורטלנד שניסו לשכנע את השחקן להסכים לטרייד, בסופו של דבר מלו עבר לת׳אנדר תמורת אנס קאנטר, דאג מק׳דרמוט ובחירת דראפט סיבוב שני. שוב היה נראה כאילו הניקס היו בצד המפסיד של הטרייד.
Credit to "New York Knicks" Facebook page
את העונה הניקס החלו בשלושה הפסדים רצופים בהם נקודת האור היחידה הייתה פורזינגיס שהציג מספרים מהטובים בליגה. לאחר מכן הגיעו שישה נצחונות מתוך שמונה משחקים שכללו הצגות נהדרות של פורזינגיס בשני צידי המגרש. חד הקרן הציג מספרים של MVP ומוכיח לכל המקטרגים שהוא אכן קורץ מחומר של כוכבים.
אליו מצטרפים קאנטר, שנותן הצגות התקפיות לא רעות, רייך אוקווין, שהחזיר אותנו לימיו של צ׳ארלס אוקלי, מראה שעם מעט יכולת והמון רצון ואגרסיות אפשר להשיג הרבה בליגה הזאת, ג׳ארט ג׳ק המתפרק נותן דקות יציבות בעמדת הרכז ומק׳דרמוט הזכיר לנו למה הוא נבחר בסיבוב הראשון בדראפט, עם קליעות לא רעות לשלוש ויכולת חדירה לסל. מי שהתנדף מהרוטציה לאחר עונת רוקי נהדרת ויורבאסקט נפלא הוא בילי הרנאנגומז. הספרדי הצעיר נדחק הצידה בעקבות קאנטר ואוקווין וכרגע איבד את מקומו ברוטציה, הניקס כארגון צריכים להבין מה הם עושים עם כישרון כמו של בילי כי לבזבז אותו על הספסל זה גובל בשערוריה.
אחרון ובהחלט חביב הוא ניליקינה, עם גובה של גארד ממוצע ומוטת ידיים של רודי גובר, ניליקינה מציג יכולת הגנתית נהדרת, הוא יודע איפה לעמוד והכריח סקוררים מצויינים בדמות ג׳יימס הארדן לכדרר במשך מספר שניות ולבסוף להוציא זריקה רעה. אל היכולת ההגנתית מתווספת ראיית משחק ונהדרת ויכולת מסירה לא רעה בכלל. עם קצת עבודה על הקליעה פרנקי יוכל להיות חלק נהדר בפאזל שנבנה סביב פורזינגיס.
בסופו של יום קיבלנו רק דגימה קטנה מהיכולות של פורזינגיס, אם הניקס ימשיכו לבנות סביבו ויפתחו את השחקנים הצעירים שלהם, העתיד של התפוח הגדול לא כל כל נורא למרות הכל.
