בשנים 1998 ואילך, פרץ לחיינו משחק ה-FOOTBALL MANAGER האגדי, והיווה לנו סיבה להידבק למסכי המחשב, ולחוש ולו במעט איך זה להיות אלכס פרגוסון (לימים סר) דאז. כחובב המשחק, אני חייב להודות שתמיד בחרתי את הקבוצות הטובות ביותר במשחק – ברצלונה/מילאן של אותן השנים – ושחטתי את הליגה וליגת האלופות, כל עונה מחדש.
באחת הפעמים בהן דיברתי עם חבר על המשחק ועל איזה פנומן שכובש כל ליגה אני, משל הייתי נפוליאון בונאפרטה, הוא אמר לי בפשטות: "מה החוכמה לקחת את הקבוצות שאתה משחק איתן? כל החוכמה במשחק היא לקחת קבוצה קטנה או בינונית ולבנות אותה לגדולות".
לימים הבנתי שהוא צדק.
לאחר המשל הקצרצר הזה, נעבור לנמשל: פפ גווארדיולה הוא לא יותר ממאמן כדורגל די מוצלח, אולם בטח לא גאון כדורגל כמו שהוא\אחרים מנסים לעשותו. השנים שעוברות מוכיחות שמחד הוא קבלן תארים בקבוצות אותן הוא מאמן, ומאידך הוא לוזר שמודח מליגת האלופות פעם אחר פעם, לא תמיד מול קבוצות שעל הנייר היו אמורות להדיח אותו, ולא תמיד בשלב בו היית מצפה מהקבוצות שאימן להיות מודחות. המשחק של אתמול רק מחדד את התחושה הזאת.
ההצלחה הכבירה של פפ, יסכימו כולם, הייתה בעונות הראשונות שלו כמאמן ברצלונה. הוא בהחלט השריש שיטת משחק חדשה, עם כי בקבוצה שצמחה יחד לאותה שיטה כמעט מגיל אפס. לימים הקבוצה הזו תיזכר בתור אחת הקבוצות הכי טובות שידע הכדורגל העולמי. אולם נשאלת השאלה, האם התוצאות היו שונות אם באותה העמדה היה עומד כל מאמן סביר אחר, עם חומר השחקנים שעמד לברצלונה ופפ באותן השנים?
לאחר השנים היפות בברצלונה, עבר גווארדיולה לבאיירן מינכן, עתירת כוכבים ועם צ'ק פתוח, והצליח להביא לא יותר מאליפות ליגה וגביע, כשאת המטרה העיקרית הוא מפספס. לאחר מכן, עבר פפ לאתגר חדש בדמות מנצ'סטר סיטי, הקבוצה העשירה באנגליה, אחת העשירות בתבל, שממילא הייתה משופעת בשלל כוכבים, שוב, עם צ'ק פתוח לעשות במועדון כבשלו. אתמול הוא שוב איכזב, וסגר שנתיים בהן הוא לא מצליח להגיע למטרה העיקרית שהוצבה – היא ליגת האלופות. אל לנו לשכוח שמספיקה מעידה קלילה באחד המשחקים שנותרו עד לסוף העונה הנוכחית בליגה, בשביל שליברפול גם תזכה באליפות היסטורית על חשבונה של הסיטי.
יותר משלל האכזבות של השנים האחרונות בקבוצות בן הוא אימן, נראה כי חסר לפפ איזה חבר כמו שלי שיבוא וינחית אותו לקרקע, במשפט פשוט של: "מה החוכמה לקחת את הקבוצות שאתה משחק איתן?". הייתי מעריך הרבה יותר את גווארדיולה אם הוא היה מחזיר את מילאן לימיה הטובים או אפילו עושה את מה שקלופ (מאמן הרבה יותר מוערך בעיני) עושה בליברפול השנה.
עד שיעשה זאת, פפ מבחינתי היה וימשיך להיות מאמן אוברייטד, שלבטח לא מצדיק את ההייפ שהיה סביבו.
כותב יפה מאוד אבל כרגיל כמו רובם, אתה מחפש כותרות, מחפש סיסמאות מה כן נחשב ומה לא.
לא היית יום בחייך מאמן וכנראה גם לא שחקן.
לכן, אתה אמנם כותב יפה אבל מפרשן רע. אתה לא מבין בכדורגל כדי לכתוב על פפ.
לא שהוא חסין מביקורת, אבל ממישהו כמוך, בלי לזלזל חלילה, לקורא הפשוט אין אפשרות ללמוד אם פפ כושל או לא (והוא לא)
לא צריך להיות מאמן כדי לדעת אם פפ הצליח או לא, זה הרבה יותר פשוט מזה.
בתחילת העונה ישנן מטרות, ההצלחה נמדדת בהשגת המטרות.
אז שרק מאמנים ושחקנים יכתבו טורי דעה וזהו, זה מה שאתה אומר?
שמע לא יודע איך הגעת למסקנה הזאת אבל פפ זה המאמן מהגדולים שהיו בעולם הזה. הדבר היחיד שהוא לא מוצאמלו פתרון בשיטה שלו זו ההגנה – בכל קבוצה הוא הסתמך על זה שהכדור תמיד בשליטתו ולכן בימים שהקבוצה שלו לא מספיק מדויקת הוא נופל, או כמו אתמול כשסון היה חד מתמיד. מעבר לזה הוא המאמן היחיד שכיף תמיד לראות את הקבוצה שלו משחקת
לאוהבי כדורגל אמיתי אכפת מהכדורגל, לא מהתארים.מאוכזב מהשקפת עולמך השולית לגבי משחק אדיר כמו שפם מציג על המגרש.
כמה שטויות, כאילו עם הזמן האנשים מדברים על כדורגל בפחות ופחות היגיון, איך אפשר לשפוט מאמן/שחקן על פי טורניר נוקאאוט? בליגה של 38 מחזורים רואים את הרמה שכל מאמן/שחקן שווה אז חלאס עם הטענות כלפיו כי בתכלס כל מי שאומר שהוא לא מאמן גאוני סתם מתוסכל שהוא ניצח מתישהו באופן מאוד דומיננטי את הקבוצה שהוא אוהד במשחק חשוב.
להגיד אוברייטד על גווארדיולה זה חוסר הבנה בסיסי בכדורגל
לא מכיר עוד מאמנים שהצליחו להטמיע את השיטה שלהם ב3 קבוצות שונות.