אני לא מאלה שאומרים "אמרתי לכם", אבל…
מכבי ת"א זה מועדון ענק במונחים של ישראל. הקבוצה היחידה שמעולם לא ירדה ליגה, הקבוצה עם הכי הרבה תארים בהיסטוריה (ובפער ענק), עם קהל גדול ובשנים האחרונות גם עם הניהול הכי מתקדם ומקצועי…האמנם?
אין ספק שמאז שנכנס ג'ורדי קרויף לתפקידו, הקבוצה ידעה תקופה נפלאה, עם שלוש אליפויות רצופות (כאשר השלישית היא חלק מטרבל ענק), הצלחה אירופית, שליטה בדרבים ובמפגשים מול היריבה המיתולוגית מחיפה והרבה נחת לאוהדים. אפילו כשהעונה שעברה הסתיימה ללא תואר – זה היה מאכזב אבל אף-אחד, כולל האוהדים, לא לקח את זה קשה מדי.
ובכל זאת, יש נתון אחד שכדאי לשים אליו לב. הנקודה בה מכבי נכשלה באופן מוחלט בעידן ג'ורדי, ולי לפחות זה היה ברור כבר מזמן – עמדת המאמן. בפרק זמן של 4 שנים היו במכבי 7 חילופי מאמנים. זה מספר שלא קיים בשום מקום בעולם במועדון בסדר גודל של מכבי. אתם יודעים מה? זה מספר שלא קיים ברוב קבוצות ליגת העל והלאומית.
בשנתיים האחרונות מצאתי את עצמי מתווכח עם לא מעט אוהדי מכבי שלא התרגשו מכל חילופי המאמנים האלה. "זה מספיק טוב" הם אמרו. "עדיף על כל הפחים הישראלים" הם אמרו. אני חזרתי וטענתי שלטווח הארוך זה יעשה לנו לא טוב. נפנפו אותי. עכשיו אני כאן כדי להגיד "אמרתי לכם" (טוב, בסדר, אני כן מאלה שאומרים! אתם מרוצים עכשיו?!).
הרעיון של ללכת על צוות אימון זר היה נכון בזמנו, וגם הוכיח את עצמו. הבעיה היא, שהתברר מהר מאד שהמאמנים הזרים שמגיעים לפה, עושים את זה כמקפצה לקריירה. פאולו סוזה הוא הדוגמה הטובה ביותר. מאמן אלמוני לחלוטין שאימן בליגה ההונגרית הגיע למכבי, הוביל אותה לעונה פנטסטית כולל הצלחה בליגה האירופית וצד את עינה של היריבה לה הפסיד בשלב הנוקאאוט של אותו מפעל – פ.צ. באזל. אחרי עונה מוצלחת שם הוא הגיע לפיורנטינה האיטלקית. כנ"ל פטר בוס, שאחרי חצי עונה במכבי נחטף ע"י אייאקס אמסטרדם.
Credit to "Paulo MCD Sousa" Facebook page
כל ילד יודע שהדבר שנחוץ למועדון כדורגל, במיוחד למועדון גדול, כדי להצליח, זה קודם כל יציבות. זה סגל שחקנים ששומר על שלד שרץ ביחד לאורך זמן, זה צוות מקצועי שמלווה את השחקנים האלה, וכן, זה גם מאמן. לא ייתכן שמכבי לא מסוגלת לשמור על שום מאמן שמגיע לפה. ואם כך הדבר, אני אומר פה דבר לא פופולרי – מכבי ברצינות צריכה לחשוב על חזרה למאמן ישראלי.
מכבי התקדמה מאד בשנים האחרונות ברמת ההתנהלות של מועדון מקצועני, בין אם בתחום הקשר לקהילה, המדיה החברתית והשיווק. בתחום הכדורגל נטו חל שיפור משמעותי ברמת הכושר הגופני והאימונים. ובכל זאת, כדי להשיג תוצאות לטווח הארוך צריך מאמן שיישאר לאורך זמן. אם ניתן למצוא מאמן זר שיסכים לחתום ל-3 שנים לפחות – מה טוב. אם לא – תביאו ישראלי.
עכשיו יקומו כאלה שיגידו שאין מה להשוות בין המאמנים הישראלים למאמנים מחו"ל. ההצלחה של ברק בכר בהפועל ב"ש (ועוד לפני זה בקרית שמונה) היא התשובה הטובה ביותר לטענה זו. בכלל, כמעט כל קבוצה ישראלית שהצליחה בשנים האחרונות עשתה את זה עם מאמן שנשאר לאורך זמן. מכבי חיפה זכתה ב-3 אליפויות רצופות עם רוני לוי, מכבי ת"א עם גרנט (בקדנציה הראשונה), הפועל ת"א עם קשטן ובהמשך עם אלי גוטמן – אלה חלק מדוגמאות להצלחה של קבוצה עם יציבות מערכתית. למכבי ת"א היה קל לשלוט בליגה עם כל חילופי המאמנים, כשהליגה עדיין לא היתה מוכנה למהפכת ג'ורדי והפרויקט של אלונה ברקת עוד לא הבשיל. עכשיו הגיע הזמן שבמכבי יבינו שחוקי המשחק השתנו. יש שריף חדש בעיירה וקוראים לו הפועל באר-שבע.
עם או בלי קשר לכל זה – שוטא ארבלדזה נכשל. הוא נכשל בעצם זה שאנחנו בדצמבר והוא עדיין לא הצליח להתקבע על הרכב, לא מנצל נכון את הרוטציה וכמו שהוא בעצמו אמר "עדיין מחפש את האיזון בין הגנה להתקפה". נו בחייך שוטא, היתה לך חצי שנה למצוא את האיזון הזה.
משהו אופטימי, בכל זאת? בבקשה: אם לפני 5 שנים מישהו היה מספר לאוהדי מכבי שהם יתייחסו ל-7 נקודות בשלב הבתים של הליגה האירופית כ"אכזבה" הם היו חותמים על זה בעיניים עצומות. מכבי לא נתנה קמפיין גדול, ממש לא, אבל עדיין היתה רחוקה נקודה אחת מעליה נוספת לשלב הנוקאאוט. מכבי גם הראתה במשחק באלקמאר וב-75 הדקות הראשונות מול זניט במשחק הראשון שהיא מסוגלת להפיק כדורגל טוב. גם ללא ערן זהבי, יש לקבוצה הזו עם מה לעבוד. כנראה שאין לה את האיש הנכון כדי לעבוד עם זה.
אחרי 4 עונות מצוינות (וכן, העונה שעברה היתה מצוינת בכל קנה מידה, למרות שהסתיימה ללא תואר) מותר עונה אחת פחות טובה. יש הרבה מה לתקן, כאשר בראש ובראשונה זו ההתייחסות לעמדת המאמן, אבל במיוחד כשמסתכלים על הכשלונות המתמשכים של מכבי חיפה, שלהזכירכם עד לפני לא הרבה שנים שלטה בליגה פה ביד רמה, ובמיוחד כשמסתכלים על המצב העגום של הפועל ת"א – מבינים שהכל בסדר. אחים צהובים, תנשמו עמוק ותחזרו לפרופורציות. המצב שלנו מצוין.
