דירוג קבוצות העשור – חלק 2 (מקומות 5-1)

לשאר הטורים המעולים לסיכום העשור

והנה עוד עשור מגיע אל קיצו ויחד איתו מגיעים אותם סיכומי עשור יומרניים ומייגעים, אז בואו תנו לי לספר לכם משהו: זה גם סיכום עשור ארוך, יומרני ואולי גם מייגע.

כזכור, הסיכום הזה יעסוק במה שבאמת חשוב בכדורגל: לא שערים, לא שחקנים, לא מאמנים, אלא בקבוצות. דווקא בעשור שבו פולחן האישיות ליחידים הפך לעניין המרכזי בכדורגל, נראה שקצת שכחנו מהשלם, שאולי לא תמיד היה גדול מסך חלקיו, אבל בסופו של דבר הוא הפסיד וניצח, ולאו דווקא שחקנים יחידים.

לחלק הראשון – מקומות 6-10

אז הנה לפניכם רשימת חמש הקבוצות הטובות של העשור האחרון:

גביע ליגת האלופות


5. ליברפול 2018-19

הישגים: זכייה בליגת האלופות ומקום שני בפרמייר ליג. ליברפול היא הקבוצה היחידה ברשימה שלא זכתה באליפות, אז מה היא עושה פה?

ובכן, דבר ראשון, היא הייתה במרחק נקודה מאליפות באחד מקרבות האליפות הכי צמודים בהיסטוריה של הפרמייר ליג, בסוף 97 נקודות (העונה השלישית הכי טובה בהיסטוריה של הליגה) הביאו לה רק את המקום השני, ובכל זאת זו הייתה עונה מרשימה.

דבר שני, היא בכל זאת זכתה בליגת האלופות, ומהזכייה הזאת אפשר ללמוד הרבה על ליברפול של אותה עונה: היא הייתה ווינרית, הגיעה למשחקים רבים עם הגב לקיר, היא הייתה חייבת ניצחון מול נאפולי בשלב הבתים, בלי יתרון מהמשחק הראשון לגומלין במינכן בשמינית וכמובן המשחק המפורסם מול ברצלונה בחצי. היא הייתה קבוצתית, כשואן דייק היה מורחק מהמשחק הראשון מול באיירן בשמינית כולם היו בטוחים שבאיירן תדרוס אותה, דבר שלא קרה, כשהיא הגיעה מול ברצלונה בלי סלאח, פירמינו וקייטה, כשרוברטסון יורד פצוע במחצית כולם היו בטוחים שזה סוף הדרך של ליברפול, אבל היא ניצחה בצורה הירואית. זאת הייתה קבוצה שכולם זלזלו בה בגלל "מרכז קישור לא מספיק טוב", אבל ליברפול וקלופ שינו את המשחק, התחילו להניע כדור דרך האגפים וכבשו את אירופה.

ההרכב הפותח: אליסון; אלכנסדר-ארנולד, ואן דייק, מאטיפ, רוברטסון; פאביניו, ווינאלדום, הנדרסון; סלאח, פירמינו, מאנה.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏8‏ אנשים‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏‏קהל‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏‏
credit to liverpool official facebook page

 

4. ברצלונה 2014-15

הישגים: אליפות, ליגת האלופות וגביע

זה החלק שהיה הכי קשה לי לכתוב, כי אין מה לעשות, לא הצלחתי למצוא שורות על שורות לכתוב על הקבוצה הזאת, קבוצה שאומנם כבשה את אירופה, אבל לא הייתה יוצאת דופן או מיוחדת באיזשהי צורה, בלי איזה סיפור מעניין ומרגש, בסך הכול קבוצה טובה. ולכן, כל מה שאני צריך לספר על הקבוצה הזאת זה 3 אותיות: MSN, זו הייתה תמצית הקבוצה הזאת: הM של מסי, הS של סוארז והN של ניימאר.

בזמן שהקישור שלה נחלש וההגנה איבדה את השחקן הכי חשוב שלה, ברצלונה נשענה כמעט לגמרי על שלישיית ההתקפה שלה והם מצידם סיפקו מספרים מפלצתיים (מסי עם 43 שערים ו18 בישולים, ניימאר עם 22 שערים ו9 בישולים, סוארז עם 16 שערים ו16 בישולים) והביאו לברצלונה את הזכייה האחרונה שלה בליגת האלופות האלופות ואת הטרבל האחרון של איזושהי קבוצה מאז.

ההרכב הפותח: בראבו; דני אלבס, פיקה, מאסצ'רנו, ג'ורדי אלבה; בוסקטס, ראקיטיץ', אינייסטה; מסי, סוארז, ניימאר.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏40‏ אנשים‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
credit to fc barcelona official facebook page

 

3. באיירן מינכן 2012-13

הישגים: ליגת האלופות, אליפות וגביע

תיאור של באיירן מינכן של עונת 2012-13 במשפט אחד: היא קבוצה גרמנית. לא בגלל העובדה שהיא באמת הגיעה ממינכן שבגרמניה, ולא בגלל שבהרכב שלה היו 5-6 שחקנים גרמניים, אלא בגלל שבאיירן מינכן ייצגה את הכדורגל הגרמני יותר מכל קבוצה אחרת. היא לא הייתה הכי מלהיבה, לא שיחקו במדיה דריבליסטים ערמומיים או פליימייקרים שוברי גבולות, באיירן מינכן הייתה מכונה וככזאת היא הורכבה משחקנים עם תכונה אחת: יעילות. היא לא כבשה הרבה שערים (מלך השערים שלה בכל המסגרות היה עם 23 שערים בלבד) או חגגה על המגרש, אבל היא ניצחה, והרבה.

היא השיגה בליגה 91 נקודות (שיא בונדסליגה), שזה 2.67 נקודות למשחק (שיא בחמשת הליגות הבכירות), היא קבעה פער של 25 נקודות מהמקום השני (שיא בונדסליגה) כשאת אותה סגנית היא פגשה בגמר ליגת האלופות, שם הניפה את הגביע עם האוזניים הגדולות וזכתה בטרבל הגרמני האחרון. מעבר למה שהשיגה כקבוצה, זו קבוצה שיצרה את הבסיס לנבחרת גרמניה שתניף את גביע העולם שנה לאחר מכן ותיכנס לספרי ההיסטוריה.

ההרכב הפותח: נוייר;לאהם, דאנטה, בואטנג, אלאבה; חאבי מרטינז, שווינשטייגר; רובן, מולר, ריברי; מנדז'וקיץ'.

 

2. ריאל מדריד 2016-17

הישגים: זכייה בליגת האלופות ובליגה.

ריאל מדריד, בעיקר זאת של החצי השני של העשור האחרון, היא בעצם עוד סרט בסדרת האוונג'רס. חבורה של שחקני על, מהטובים בתחומם ובעמדתם, קובצו ביחד במטרה ליצור קבוצת על שתשתלט על העולם. ספוילר: זה קרה.

הקבוצה הזאת זכתה באליפות כשהיא שוברת שיאים וכובשת בלי סוף, למעשה היה ממש נראה שאין דרך אמיתית למנוע מהקבוצה הזו, ומכריסטיאנו רונאלדו בעיקר, לכבוש. במקביל היא גם מחצה את אירופה כשהתקדמה בשלבים בליגת האלופות עד שהגיעה לגמר שם כבשה רביעייה ליובנטוס (שבכל הטורניר ספגה רק שלושה שערים!) וחזרה למדריד עם גביע שני ברציפות, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המפעל.

על כל החבורה המוכשרת פיקד האיש שללא ספק התאים בצורה טובה במיוחד למשימה: זינאדין זידאן, בעברו אחד השחקנים הטובים בעולם ואגדה מדרידאית, חזר למועדון בלבן כמאמן. זידאן ידע להבין לליבם של הסופרסטארים שלו ולאזן את קרבות האגו של חדר ההלבשה והוביל את הקבוצה לשלוש זכיות רצופות בליגת האלופות. נהוג לחשוב שכל תפקידו של זידאן היה רק לנהל אנשים ולא באמת לדאוג לגבי הכדורגל, רק שזידאן קיבל כמה החלטות לא פשוטות כמאמן: הוא הוריד לספסל את חאמס רודריגז, אחד הקשרים ההתקפיים הטובים בעולם, והחליט לפתוח איסקו ולא עם בייל גם כשהוא היה כשיר, החלטות ששינו את הקבוצה הזאת והפכו אותה לכל כך טובה.

ההרכב הפותח: נבאס; קרבחאל, ראמוס, וראן, מרסלו; קאסמירו, מודריץ', קרוס; איסקו, בנזמה, רונאלדו.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏16‏ אנשים‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏‏מגרש כדורסל‏ ו‏נעליים‏‏‏‏‏
credit to real madrid official facebook page

 

1. ברצלונה 2010-11

הישגים: זכייה בליגת האלופות ובליגה, הגעה לגמר גביע המלך.

לכל דור יש קבוצה שבזמן שהוא גדל היא הייתה הקבוצה הטובה בעולם, לאלה שגדלו בשנות התשעים אלה היו מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס וריאל, לאלו שגדלו בתחילת שנות ה-2000 אלה היו מילאן, ארסנל וצ'לסי. לאלו מהדור שלי, אלה שנולדו בתחילת שנות ה2000 הקבוצה הזאת.
הרי אני יכול לדבר על הכדורגל של ברצלונה, אבל זה לא מה שמעניין פה, היא מסרה הרבה, מדי פעם כבשה, ותמיד ניצחה. הפעם אני רוצה לדבר על ההשפעות של אותה ברצלונה מחוץ למגרש.

זאת הייתה קבוצה שהפכה לאובססיה לאומית, היא הופיעה על שער של עיתונים ודיווחו עליה בכל רגע, שדרנים צרחו כשהיא ניצחה ופרשנים בכו כשהיא הפסידה. בסקר שנערך היא יצאה כקבוצה עם הכי הרבה אוהדים במדינה (כולל קבוצות ישראליות) ואפילו אופטא לא מדדו מספיק זמן כדי לראות מתי היה המשחק האחרון בקאמפ נואו בלי ישראלים ביציע.

 

ומה היה בקבוצה הזאת שכל כך התאהבו בה? ובכן היא הייתה קבוצה טובה, זה ברור, אבל גם לא היה בה גרם אחד של רוע, הם פשוט היו הכי חביבים, הכי נעימים, הכי likeable שיש. זה יצר כמובן תגובת נגד בדמות הווינרים הרעים של ריאל מדריד, וככה נוצרה היריבות הכי גדולה בעשור האחרון.

אבל הכי קל לאהוב בברצלונה של פפ היה שאפשר לרכז את כל האהדה אליה בשחקן אחד, מסי כמובן, כי זו הייתה תקופה שלא היו קבוצות אלא כוכבים, ומסי, כמו הקבוצה שלו היה אמנם חסר אופי בקטע קצת מוזר, אבל הוא היה טוב, ואנשים אוהבים את מה שטוב.

אז ברצלונה של פפ במקום הראשון, לא רק כי היא הייתה הקבוצה הכי טובה, אלא גם כי היא הגדירה את הכדורגל של העשור האחרון בצורה הכי טובה.

ההרכב הפותח: ואלדס; דני אלבס, פיקה, פויול, אבידל; בוסקטס, צ'אבי, אינייסטה; מסי, וייה, פדרו.

ברצלונה, ליגת האלופות, אבידל
Credit to "UEFA Champions League" Facebook page
Print Friendly, PDF & Email

4 תגובות

  1. לטעמי ברצלונה של 2010/2011 הייתה הקבוצה הכי גדולה שראה המשחק, לא משנה איזו קבוצה הייתם שמים מכל הזמנים מולם, ברצלונה הזאת הייתה מנצחת. זה היה בלתי אפשרי לעצור את הגול שבדרך מטקטיקות או מערכים. רק דרך הלוחמה הפסיכולוגית וההוצאה מריכוז של מוריניו. זה היה הכדורגל הכי יפה שהיה זה הרגיש כאילו מי ששיחקו נגדה שיחקו נגד רמת קושי שלא יצרו במשחקי מחשב עדיין.

  2. "זה יצר כמובן תגובת נגד בדמות הווינרים הרעים של ריאל מדריד, וככה נוצרה היריבות הכי גדולה בעשור האחרון."??? רואים שאתה ילד שרק נולד בשנות ה2000. היריבות בין ריאל לברצלונה קיימת הרבה הרבה הרבה לפני העשור הזה, כמה שטויות בכתבה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח