בכדי לבחור מיהם הפרשנים הטובים בישראל, אשר מוסיפים תוכן וצבע, ולעומתם מיהם הפרשנים הבלתי נסבלים בישראל, הממררים לנו כל שידור אפשרי, אנחנו ננתח מידי שבוע את הפרשנים הישראליים השונים ע"פ מד איתי. להזכירכם, הפרמטרים שייבחנו הם מקצועיות, אובייקטיביות ויכולות שידור.
השבוע פינת דירוג הפרשנים מגיעה לשיא ביחד עם מכבי ת"א שמצליחה להעפיל לליגת האלופות בניצחון הירואי על באזל. הצוות של מיץ' מציג סטנדרטים של ניהול שלא נראו בישראל ובדיוק כאשר הקבוצה הכי אירופאית בישראל מתעלה, ערוצי הספורט מתאימים את עצמם לרמת המעמד. למשחק הגורלי נבחר הפרשן הכי "קלאס" שיש – שגיא כהן.
שגיא כהן, מלבד היותו פרשן, משמש כמבקר מסעדות והוא בעל דוקטורט בהיסטוריה של המדע. בעבר הוא שימש כחוקר באוניברסיטת תל אביב ואף פרסם מספר ספרים. בשבוע שבו ממנים מפכ"ל משטרה שלא היה שוטר, אין פלא שאת עמדת הפרשן הבכיר של ליגת האלופות תופס בעל דוקטורט להיסטוריה ומבקר מסעדות ללא שום ניסיון מקצועי בתחום הספורט.
למען הגילוי הנאות אומר כי שגיא כהן מוציא לי את החשק לצפות בכדורגל (אני לא צוחק), אני משתדל להנמיך את הווליום כאשר הוא מדבר וכאשר אני רואה אותו מטייל בין היכלי הכדורגל באירופה אני תוהה האם יש צדק בעולם. מדי פעם אני אפילו מקבל התקפי זעם כאשר אני צופה בו "אוכל חינם" (גם במסעדות וגם בכדורגל). ברור שאני לא אובייקטיבי בנושא של כהן, אך למרות חוסר האובייקטיביות שלי, אני אדרג גם אותו לפי הפרמטרים הסטנדרטיים שנקבעו ב"מד איתי".
זה מה שהיה לי להגיד על שגיא הכהן (המוכר לכם כש.כ מפוסטים קודמים):
מקצועיות
ניתוח מערכים ופרה גיים – שגיא כהן מנתח את המערכים בצורה נכונה, הוא בקיא מאוד בהרכבים ובחיסורים של באזל, הוא מפגין מקצועיות כאשר מנתח את החיסור של מתיאס דלגאדו ואיך הוא ישפיע על המערך של באזל, מדבר על אסטרטגיית המשחק שמכבי צריכה לשחק ומנחש ניחוש "פרוע" שבאזל תתקוף ותלחץ (וואו). בנוסף הוא מדבר על השפעת מזג האוויר והאטמוספירה על באזל ועל השחקן האיסלנדי ועל השחקן המצרי. על רקע התמונות של השחקנים מגיעים למגרש, הוא מספר מה יוקאנוביץ הרגע אמר לשחקניו בחדר ההלבשה ומה המאמן של באזל אמר לשחקניו בעלייה למטוס ובזמן חלוקת הארוחות בטיסה. בקיצור מקצועי מאוד אבל חופר וממציא סיפורים. סה"כ ציון 5-.
ניתוחים מקצועיים תוך כדי משחק – שגיא כהן לא מפסיק לנתח כל מהלך במשחק. הוא לא מפסיק לדבר ולכן יוצא שחלק מהדברים שהוא אומר נכונים. פרשנים רבים, ובעיקר אלו שהיו שחקנים בעבר, מפרשנים מזווית ראייתו של השחקן. ניר לוין, לדוגמא, יכול להגיד מה עובר לחלוץ בראש כאשר הוא מחמיץ הזדמנות קורצת. כהן, מרבה "להיכנס לראשם" של השחקנים או המאמנים, אך הדברים שהוא מוציא מהפה והצורה שבה הוא אומר אותם, מראים באופן ברור שהוא לא היה שחקן או מאמן ושאין לו שום קשר לענף. למשל, במהלך המשחק בין מכבי לבאזל, בן חיים הבלם העדיף לא להסתכן ולהרחיק כדור כאשר חואן פאבלו היה מאחוריו. כהן בתגובה שאג "מה הוא עושה?" ותגובה זו הראתה שהוא לא מבין כלל בסיסי של משחק אחראי של בלם שלא רוצה להסתכן. זה המשיך בהאשמה של חואן פאבלו בעמידה בשער של באזל (לדעתי בעיטה בלתי עצירה), אך לזכותו יאמר כי ניתח מדויק את העבודה הטקטית שטל בן חיים החלוץ ביצע במשחק ואת ההשפעה הפסיכולוגית של המהירות שלו על שחקני באזל. מופע האימים שלו המשיך כאשר בדקה ה-83 הצהיר "זאת צרה צרורה, באזל הולכת לתקוף" כאשר באזל הכניסה חלוץ (די באמת?) בעודו פוסק בנחרצות שהחילוף יגרום לכך שאמבולו יילך לצדדים (מה שלא קרה). באופן כללי, כהן מייצר הצהרות מוזרות. זכור לי איך במשחק אחד של באיירן מינכן הוא לא הבין את ההרכב של גאוורדיולה תוך שהוא טוען שדאנטה לא ראוי להיות בלם במכבי נתניה… סה"כ ציון 5-.
פיקנטריה וסטיסטיקות מעניינות – שגיא כהן עושה שימוש רב בסטטיסטיקה ופיקנטריה שרק הוא "מכיר". הוא ממציא סיפורים שלא ניתנים לבדיקה, הסיפורים מסופרים בצורה אלגנטית ומסתיימים במוסר השכל רק שאף אחד לא יכול לאמת שמה שהוא סיפר באמת קרה. זכור לי מקרה שבו הוא סיפר ש"מספרים בדורטומונד שהנריק מיקיטארין מגיע לאימונים ראשון ועוזב אחרון מגיל צעיר וזה מראה את המסירות והמקצוענות שלו" וזה מסביר את הגול שהוא הבקיע בבעיטה שפגעה במגן עליה יורגן קלופ עובד באימונים. לסיכום, שימוש מרובה בנתונים אנליטים, רק שאף אחד לא יודע מאיפה הוא מביא את הנתונים וברור שהמצאת הנתונים שלו מתיישבת עם הפרשנות ה"מיוחדת" שלו. סה"כ ציון 5-.
סה"כ ציון כולל לציר המקצועיות : 5-.
אובייקטיביות, התנהלות ויכולות שידור
אובייקטיביות – בנושא הזה שגיא כהן עושה הפוך על הפוך. הוא בד"כ מזדהה עם הקבוצה הלא מוכרת או האנדרדוג כאילו בשביל להראות לצופה שהוא מכיר את כל הקבוצות. צסק"א מוסקבה נגד ברצלונה? "בצסק"א משחק סיידו דומביה מחוף השנהב אשר מספרים עליו ביאמוסקורו, חוף השנהב שם גדל, שכבר בגיל 9 הוא שיחק בבוגרים וכבש שלושער עם הראש במשחק הבכורה שלו". מחרטט, אבל בסיכומו של דבר הוא די אובייקטיבי ולכן… סה"כ ציון 5-.
התנהלות כפרשן – מדבר בצורה ברורה, אבל אני לא יכול לשמוע את הקול שלו. יש מצב שזאת בעיה אישית שלי. לפעמים פתאום הוא צועק "לא! זה פנדל! 100% פנדל!" או "אני לאאא יכול להבין את מורניו, איזה שטות". סה"כ ציון 5-.
"מתפרצות" ( תדירות דיבור) –בעיה קשה, הבנאדם לא מפסיק לדבר. עברו שתי דקות ו15 שניות במשחק ושגיא כהן דיבר כבר לפחות ארבע דקות. הוא באמת בלתי נסבל. כהן מרגיש צורך להסביר כל הוצאת חוץ, הוא נותן לכל נגיחה סתמית ניתוח מדעי ופשוט אוכל לנו את הראש. שגיא כהן ניחן ביכולות משודרגות כפרשן, הוא קורא שפתיים ומחשבות ולא פעם הוא משדר לצופים בבית את הנעשה בראשיהם של השחקנים והמאמנים. כדי לנסות לשכנע אותנו דבריו נאמרים בביטחון רב שלא לאמר מופרז. סה"כ ציון 5- .
סה"כ ציון לציר התנהלות ,יכולות שיור ואובייקטיביות 5-.
לסיכום, צורת הדיבור של שגיא והניסיון שלו לתת פרשנות ייחודית, תוך שהוא בודה סיפורים שלא ניתנים לבדיקה, מעצבנים אותי בכל פעם שאני מנסה להקשיב לו. ההרגשה שלי היא שהוא מזלזל באינטליגנציה של הצופה בכך שהוא מאכיל אותו ב"פרשנות זבל". לא פעם נתפוס אותו יוצא בהצהרות הזויות כמו "גלאטסאריי, אחת הקבוצות הכי מסקרנות באירופה" (נשבע לכם, תראו בלינק למטה). בנוסף, היה זה שגיא כהן שקבע לפני חודש וחצי, בחדשות הספורט "הליגה יכולה להיות שמחה, מכבי ת"א קבוצה בדעיכה". לפעמים אני ממש מתפלל שיפרוץ אוהד למגרש כדי שהוא יפסיק לדבר, אבל בטח אפילו את זה הוא ינסה לפרשן ולהכניס אותנו לראשו הקודח של האוהד הפורץ…
למרות שהוא אומר הרבה דברים נכונים, הוא בקיא בטקטיקות ומערכי משחק ובוודאי נחשב לאחד מהפרשנים היותר אינטיליגנטים שלנו, הוא הגיהנום שלי. שגיא, שחרר אותנו, בבקשה ממך. ציון 3, אה, 5-.
לטורים קודמים בפרויקט דירוג הפרשנים:
דירוג הפרשנים – עמרי אפק
דירוג הפרשנים – שגיא כהן 2.0
אני חושב שאני לא סובל את הקול שלו בלי קשר לפרשנות בגלל פיפ"א 2001 (המשחק) בו הוא היה פרשן, למרות, שאת רמי וייץ אני דווקא די מחבב.
בכל אופן ש.כ אפילו יותר מאוס מדניאל D דבורין
הפרצוף שלו והצחוק שלו מעצבנים אותי. למה הוא בברנאבאו ואני לא? למה הוא זוכה לטייל באירופה לאכול ולראות כדורגל בחינם? זה החלום שלי