דינמו קייב רוצה לצאת מהצל של לובנובסקי

// מאת אלכס שוורצר

בבירת אוקראינה נואשים לאג'נדה חדשה, אך נראה כי המינוי של מירצ'ה לוצ'סקו הוא ניסיון חיקוי וניסיונות חיקוי, בדרך כלל, נועדו לכישלון.

דינמו קייב הוא המועדון הכי מעוטר במדינות ברה"מ לשעבר, עם שיא של 13 אליפויות סובייטיות ו–15 אליפויות אוקראינה, כמו גם 2 זכיות בגביע המחזיקות וזכיה בסופרקאפ אירופי. הקבוצה גם הגיעה 3 פעמים לחצי גמר גביע אלופות/ליגת האלופות, אך שם כל פעם זה נגמר רק בכמעט. האחראי הראשי על המסורת הנהדרת הזו הוא כמובן המאמן הסובייטי הבכיר ביותר – ולרי לובנובסקי.

כשחקן הוא זכה באליפות הראשונה של דינמו קייב בהסטוריה בשנת 1961 וכמאמן אימן אותה ב – 3 קדנציות שונות (1973 – 1982, 1984 – 1990, 1997 – 2002) ובכל פעם בנה קבוצה גדולה חדשה, שגרפה הצלחה מקומית וכל ההישגים בזירה אירופית שהוזכרו מעלה, ויצרה זוכים בכדור הזהב – אולג בלוחין (1975), איגור באלנוב (1986) ואנדריי שבצ'נקו ב – 2004 (זכה כשחקן מילאן, אך את ההתקדמות והפריצה הכי גדולה עשה תחת לובנובסקי בדינמו).

לובנובסקי היה גאון כדורגל כשלמעשה היה הראשון להכניס את המדע לענף הזה, יחד עם מומחה לכושר גופני אנטולי זלנצוב הם פיתחו מתודולוגיה חדשנית של אימונים שהייתה מבוססת נטו על מחקרים מדעיים על מנת להביא הקבוצה לשיא בדיוק במאני טיים. האימונים של לובנובסקי היו קשים במיוחד, ורבים לא עמדו בהם, אך מי שכן עמד הפך לשחקן מוביל בכדורגל הסובייטי וזכה בתארים רבים. המתודולוגיה חדשה גם איפשרה את שיטת הלחץ ודינמו שילבה טכניקה עם כושר גופני עילאי ולראשונה שילבה סטטיסטיקת פעולות של שחקנים על המגרש ובאימונים ואפילו שילבה תוכנות מחשב, בעידן טרום המחשבים האישיים. עם השנים למעשה המועדון פיתח תלות מוחלטת בשיטות של לובנובסקי, כאשר כל מערכי המועדון נעו סביב הדרישות והידע שלו.

שחטאר לראשונה איימו על ההגמוניה של דינמו קייב בעונת 2000/01, כשהפסידו את האליפות ממש על קו הסיום, אז גם הקבוצה מדונייצק העפילה לראשונה לליגת האלופות. בעונת 2001/02 היא גם מינתה את המאמן הזר הראשון בתולדותיה, נביו סקאלה האיטלקי. רצה הגורל ובדיוק בזמן ששחטאר חגגה את האליפות הראשונה בתולדותיה ובכך קטעה את הרצף של דינמו קייב שנמשך מעונת 1992/93, לובנובסקי, שכבר מספר שנים סבל מלחץ דם גבוה, קיבל שבץ עת ישב על ספסל קבוצתו במשחק החוץ שלה נגד מטאלורג זפורוז'יה. כעבור מספר ימים הוא נפטר בבית חולים המקומי והשאיר את דינמו יתומה.

נביו סקאלה אימן רק עונה, אבל ב – 2004 שחטאר מינתה את המאמן הרומני מירצ'ה לוצ'סקו, שאימן לפני כן באיטליה ותורכיה. במקביל במועדון בנו רשת סקאוטינג ענפה בברזיל, והתוו קו מקצועי ברור לשנים הבאות. המהלכים האלה איפשרו ב–12 שנים של לוצ'סקו, להפוך את הקערה על פיה ולהפוך לכוח המוביל בכדורגל האוקראיני עם 8 אליפויות, 6 גביעים, זכיה בגביע אופ"א בעונת 2008/09 והגעה לרבע גמר ליגת האלופות בעונת 2010/11. במקביל, הקבוצה הביאה ברזילאים מצוינים כגון ויליאן, פרננדיניו, ז'דסון, לואיז אדריאנו (מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים), מטוזלם, דולגס קוסטה, אלכס טישיירה ופרד, כשרבים מהם גם מצאו את מקומם במועדוני טופ בעולם והקבוצה הכניסה מהמכירות שלהם סכומי עתק. בנוסף, דריו סרנה הפך לאחד המגנים הימניים הטובים באירופה ומלך ההופעות של המועדון בכל הזמנים.

בינתיים בבירה האוקראינית רצו להמשיך את המורשת של לובנאבסקי גם אחרי פטירתו ומינו את שחקן העבר המפורסם אלכסיי מיכאיליצ'נקו (שהיה כבר חלק מצוות האימונים בשנים האחרונות של לובנובסקי) והוא זכה ב – 2 אליפויות אוקראינה, עוד טרם הגעת לוצ'סקו לשחטאר, אך די נכשל באירופה. בשנים הבאות מונתה עוד שורה ארוכה של שחקני עבר ששיחקו אצל לובנובסקי – אנטולי דמיאננקו, אולג לוז'ני, אולג בלוחין, סרגיי רברוב ואלכסנדר חצקביץ'. המצליח מכולם היה סרגיי רברוב שאימן את הקבוצה בין 2014 ל – 2017, זכה ב -2 אליפויות, גביע, העפיל לרבע גמר ליגה אירופית ואחרי הרבה שנים לשמינית גמר ליגת האלופות, אך ההצלחה שלו דווקא מוכיחה את הסברה שלא באמת ניתן לחקות מאמן כמו לובנובסקי. רברוב זנח את השיטות של לובנובסקי ומילא את הצוות באנשי מקצוע מספרד שהביאו ידע מודרני מאירופה. צריך לומר שבדינמו ניסו גם אנשים חסרי זיקה קודמת למועדון, כמו המאמנים הרוסים הבכירים יורי סיומין בשתי קדנציות שונות וולרי גזאייב. סיומין רשם הצלחה כבירה בעונת 2008/09 כשזכה באליפות והגיע לחצי גמר גביע אופ"א, שם הודח על ידי שחטאר, אך לא הייתה לכך המשכיות.

עונת 2019/20 הייתה אחת היותר גרועות של דינמו. אלכסנדר חצקביץ' פתח אותה, אך פוטר אחרי הדחה ממוקדמות ליגת האלופות על ידי קלאב ברוז'. מי שמונה במקומו הוא אלכסיי מיכאיליצ'נקו (שכאמור כבר אימן אותה אחרי פטירת לובנובסקי) ובשנים האחרונות שימש כמנהל המקצועי. הקבוצה כשלה בניסיונה לעבור את שלב הבתים בליגה אירופית ובליגה בקושי סיימה במקום השני בפער עצום של 23 נקודות משחטאר, שזכתה באליפות רביעית רצופה ומפגרת עכשיו רק ב – 2 אליפויות אוקראינה אחרי דינמו. לוצ'סקו עזב את שחטאר עוד ב – 2016, אך במועדון המשיכו באותו קו של מאמנים שיתאימו לסגנון לטיני ומינו את פאולו פונסקה ובהמשך את לואיש קסטרו.

זכיה בגביע לא ניחמה אף אחד בדינמו ולשם כנראה הגיעה ההבנה שצריך לשנות את הקונספט, אך במקום לחקות את לובנובסקי, נראה כי החליטו לחקות את שחטאר דונייצק. ב – 23.7 כל אוהדי הכדורגל במדינה נדהמו מהידיעה שהמאמן שמזוהה יותר מכולם עם הנסיקה של היריבה המרה, מירצ'ה לוצ'סקו, מונה למאמן דינמו קייב בחוזה עתק לשנתיים + אופציה לעונה נוספת, זאת למרות שבעבר ירד לא מעט על דינמו והוא דמות שנואה על ידי אוהדי דינמו קייב שכבר פתחו במחאה. יש מי שמנסה להסביר את ההחלטה המעוררת מחלוקת, בכך שבעלי הקבוצה איגור סורקיס, שידוע בקפריזיות הגדולה שלו והתערבות יתר בפן המקצועי וחוסר ראיית כדורגל אמיתית, רצה מאמן שיודע את החולשות של היריבה וידע איך לנצח אותה. חוץ מזה, אולי הוא רואה בו כמאין מאמן מעבר, שבעזרת הניסיון האירופי שלו המבנה של המועדון ישתנה, על מנת להתאים את עצמו יותר לאתגרים של הכדורגל המודרני. צריך לומר שלדינמו קייב יש אקדמיה מעולה ובסיס שחקנים מקומיים מאוד מוכשרים, אך חסר לה חיזוק ברמה מספיק גבוהה כדי להתחרות בברזילאים של שחטאר.

האם לוצ'סקו יעשה לדינמו את מה שעשה לשחטאר? להערכתי הסיכוי נמוך ממספר סיבות:
1) לוצ'סקו יחגוג בימים הקרובים 75 ונכשל כליל בזניט ונבחרת תורכיה, אחרי שעזב את שחטאר. סיכוי סביר שהוא פשוט עבר את הגיל באופן טבעי.
2) החיקוי תמיד גרוע יותר מהמקור.
3) המאמן הרומני למעשה יהיה המאמן הראשון של הקבוצה המגיע מחוץ למדינות של ברה"מ לשעבר. חוסר רצון של איגור סורקיס לעבוד עם זרים במשך השנים קשור באופן ישיר למודל הניהול הקפריזי שלו, שמזכיר את זה של יעקב שחר בארץ (שאומנם ניסה מאמנים ומנהלים מקצועיים זרים, אך כולם יודעים איך זה תמיד נראה).

היתרון של שחטאר הוא לא רק בכך שרינאט אחמטוב הוא מעשירי מזרח אירופה, אלא בגלל החזון שבנה בדונייצק שלא תלוי במאמן זה או אחר. הפאזל שלו שלם הרבה יותר מזה של דינמו קייב ומותאם הרבה יותר טוב לדרישות של הכדורגל האירופי. שחטאר ממשיכה בסגנון הכדורגל שלה וממשיכה לחפש פוטנציאלים צעירים שיוכלו לפתח ולמכור ברווח וכמובן מנור סולומון הוא אחד מהם. בדינמו קייב אין רשת סקאוטינג ברמה הזו ברחבי העולם. הפיתרון הוא קודם כל בשינוי מערכתי/ניהולי ולא רק במינוי מאמן מתאים.

כנראה שבינתיים אוהדי דינמו קייב יכולים רק לקוות לאיזשהן מהלומות שינחתו על יריבתם המרה, שללא ספק נמצאת בליגה אחרת כבר שנים רבות ויצטרכו להמשיך להתרפק על עידן לובנובסקי.