כל אוהד שהקבוצה שלו זכתה באליפות מכיר את הרגע הזה. השופט מכניס את המשרוקית לפה, מסיים את המשחק, וזה קורה. הקבוצה שלך היא האלופה. עשרים וחמש רגעים כאלה היו בדור האחרון, חלקם הגדול היו לפרוטוקול בלבד, אבל מיעוט קטן מהם הפך למשחקים מיתלוגיים עבור המועדון ולעיתים עבור כל הכדורגל הישראלי. בחרנו עשרה משחקי הכתרה שנזכור לשנים, וגם אם יש פער לא קטן בין המקום הראשון והשני לשאר, יש פה עשרה סיפורים שונים על עונות אליפות.
הקבוצה היחידה שהפסידה במשחק האליפות שלה בדור האחרון הייתה הפועל באר שבע של 2017/18 (1-0 למכבי תל אביב בטרנר), ושתי קבוצות סיימו בתיקו (קריית שמונה ב2012, בית"ר ירושלים ב1997). שלוש פעמים ההכרעה הייתה במחזור האחרון של העונה (ועל שלושתם נדבר כאן), שתי קבוצות שיחקו שלוש פעמים מול האלופה הנכנסת (בית"ר ירושלים ב1996, 2001 ו2010, ומכבי תל אביב ב1999, 2017, 2018). האצטדיון שראה הכי הרבה משחקי הכתרה הוא טדי עם שישה, אחריו קריית אליעזר עם חמישה ובלומפילד עם ארבעה. מיותר לציין שהצימוד הכי נפוץ למשחק אליפות הוא מכבי תל אביב נגד הפועל באר שבע, שקרה שלוש פעמים, ואחת מהם היא המקום העשירי בדירוג שלנו.
10. מכבי תל אביב 2013/14
המשחק: 3 במאי 2014, אצטדיון וסרמיל, הפועל באר שבע נגד מכבי תל אביב
הרכבים: הפועל באר שבע: אוסטין אג'ידה, אביתר אילוז, טומיסלב פאיוביץ', בן ביטון, וויליאם סוארס, גל אראל, דויד הובר, סיראז' נסאר, מאור בוזגלו, אליניב ברדה, גליינור פלט. מחליפים: לוטם זינו, דובב גבאי, תומר סויסה
מכבי תל אביב: חואן פאבלו, שרן ייני, קרלוס גרסיה, איתן טיבי, עומרי בן הרוש, גל אלברמן, דור מיכה, מהראן ראדי, ערן זהבי, ברק בדש, טל בן חיים. מחליפים: רמי מראבל, ראדה פריצה, ניקולה מיטרוביץ'
תוצאת הסיום: 2:1 למכבי תל אביב, ערן זהבי (12, 31) למכבי, דובב גבאי (84) לבאר שבע
הסיפור: זה עוד לא היה הקרב הגדול בין שתי הקבוצות הגדולות בישראל. זאת הייתה העונה הראשונה שהפועל באר שבע קראה תיגר על האליפות אחרי שנים, אבל בעיקר זאת הייתה העונה של שניים מאישי הספורט החשובים ביותר בדור האחרון, ערן זהבי ופאולו סוזה. מכבי של העונה הזאת לא ירדה מהמקום הראשון מאז המחזור השלישי, והיחידה שעשתה קולות כלשהן של התנגדות הייתה באר שבע.
בפתיחת המשחק בוסרמיל נערך טקס לזכרו של לופא קדוש, אחת המאמנים המיתולוגיים של באר שבע שנפטר באותו השבוע, וביציעים האדומים נתנו פייט רציני לאורחים בצהוב. אבל על הדשא הייתה למעשה רק קבוצה אחת. ערן זהבי עם צמד במחצית הראשונה סגר את הסיפור ונתן את האליפות השנייה ברציפות לאחת הקבוצות הדומיננטיות ביותר בדור האחרון. זה לא שהיה ספק באשר לזכייה, אבל הרגע של לזכות באליפות במגרש הביתי המקולל של היריבה שלך, הוא רגע חזק מאוד שמגיע למקום העשירי.
9. מכבי תל אביב 2019/20
המשחק: 27 ביוני 2020, אצטדיון בלומפילד, מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב
הרכבים: מכבי תל אביב: דניאל טננבאום, מאור קנדיל, ז'איר אמאדור, שחר פיבן, איתן טיבי, אנריק סאבוריט, דן גלזר, אייל גולסה, אבי ריקן, אילון אלמוג, ניק בלקמן. מחליפים: אופיר דוידזאדה, דור פרץ, איתי שכטר, יונתן כהן, רוסלן ברסקי
הפועל תל אביב: אריק ינקו, איאד אבו עביד, רז שלמה, אוראל דגני, דורון ליידנר, שי אייזן, עמית מאיר, עמנואל בואטנג, מאור בוזגלו, מוטי ברשצקי, עומרי אלטמן. מחליפים: עומר דמארי, דני גרופר, שביט מזל, עבדי פרחאת
תוצאת הסיום: 3:0 למכבי תל אביב, ניק בלקמן (68), איתן טיבי (81), איתי שכטר (89)
הסיפור: כל כך הרבה מרכיבים היו במשחק הזה, משחק ההכתרה האחרון שנערך לפני פחות מחודשיים. האליפות הראשונה בבלומפילד המחודש, משחק הכתרה שהוא גם דרבי (היו שלושה כאלה בדור האחרון, גם הדרבי של ירושלים ב1997 והדרבי של חיפה ב2002). קבוצה בממדים היסטוריים מול קבוצה שהעלתה את הנוער. כל זה היה אמור להיות סיפור ענק, אלא שהקורונה קצת פינצ'רה את הערב הזה, והאצטדיון, שהיה יכול להיות מפוצץ אנשים אם היה מותר קהל, היה ריק להכאיב. דווקא בעונה בה מכבי תל אביב לא הפסיקה לשבור שיאים היא לא יכלה לחגוג עם הקהל שלה, דווקא באחת מתצוגות הדרבי הכי גדולות בשנים האחרונות.
מהדקה הראשונה היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שהשער הראשון יבוא, וברגע שהוא בא (מפנדל שספק אם היה), מכבי התפרצה וסיימה עניין. אמרנו שזה מתוק לזכות באליפות במגרש של היריבה שלך למאבק האליפות, אז קצת יותר מזה מתוק לזכות בדרבי, רק עניין הקהל הפך את זה למשחק היסטורי בנסיבות אחרות.
8. הפועל חיפה 1998/99
המשחק: 8 במאי 1999, אצטדיון קריית אליעזר, הפועל חיפה נגד מכבי תל אביב
הרכבים: הפועל חיפה: דודו אוואט, עופר טלקר, רן בן שמעון, אלון חלפון, נג'ואן גרייב, אורן זיתוני, דימיטרי אוליאנוב, ג'ובאני רוסו, גוראן מילנקו, לירון בסיס, אורן ניסים. מחליפים: עמי אזולאי, מאיר בן מרגי, חיים חג'ג'
מכבי תל אביב: אלכסנדר אובארוב, גדי ברומר, דדי בן דיין, ג'פרי ישי, משה גלאם, גיא צרפתי, כפיר אדרי, אלכסיי קוסולאפוב, אלון אופיר, איציק זוהר, אנדז'יי קוביקה. מחליפים: אלי דריקס, אבי נמני, דוד רביבו
תוצאת הסיום: 3:2 להפועל חיפה, אורן זיתוני (15, 24) ואורן ניסים (43) להפועל חיפה, אנדז'יי קוביקה (5) וגיא צרפתי (37) למכבי תל אביב
הסיפור: גם כאן הפועל חיפה זכתה מול המתמודדת מולה, גם כאן הפועל חיפה שלטה רוב העונה בצורה מוחלטת. אלא שזאת הייתה אליפות בממדים היסטוריים. על המגרש של קריית אליעזר עלתה הקבוצה המעוטרת בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי וקבוצה שמעולם לא זכתה באליפות. "הפוע לחיפה, גבירותיי ורבותי, אלופת המדינה לשנת 1998/99. היא עשתה את זה בגדול, בגאון, וכמו שצריך, ובעיקר: באדום" הכריז יורם ארבל עם שריקת הסיום.
זאת הייתה אליפות בלתי נתפסת בממדי היום, עם שלושה זרים משמעותיים בלבד, התקפה שמורכבת מלירון בסיס ואורן ניסים, שני חלוצים שנתפסו כבינוניים עד אז (גם די מאז), ועם אחת ההגנות האיכותיות ביותר שנראו פה. הפועל חיפה לא הייתה קבוצה אטרקטיבית, אבל עשתה את המוטל עליה, וניצחה ארבעה מחזורים לסיום את מכבי תל אביב. האוהדים שהתפרצו לדשא נדחקו אחורה בידי המשטרה כדי שיהיה אפשר לסיים את המשחק, ובסיומו הפרוייקט של רובי שפירא בחיפה קטף את הפרי הראשון שלו, ולצער אוהדי הפועל חיפה גם האחרון.
7. מכבי חיפה 2010/11
המשחק: 16 במאי 2011, אצטדיון קריית אליעזר, מכבי חיפה נגד עירוני קריית שמונה
הרכבים: מכבי חיפה: ניר דוידוביץ', אייל משומר, אריק בנאדו, אנדריי פיליאבסקי, פיטר מסיללה, יאיא סיידו, גוסטבו בוקולי, ליאור רפאלוב, יניב קטן, תומר חמד, ולדימיר דבאלישווילי. מחליפים: עידן ורד, אייל גולסה, שלומי אזולאי
עירוני קריית שמונה: דני עמוס, אלעד גבאי, איתן טיבי, שיר צדק, אורי שטרית, בראיין גרזיצ'יץ', וויליאם נג'ובו, עדי אלישע, אדריאן רוצ'ט, וויאם עמאשה, שמעון אבוחצירה. מחליפים: ברק בדש, וואיל מריסאת, שלומי אביסידריס
תוצאת הסיום: 2:0 למכבי חיפה, ליאור רפאלוב (64, 73)
הסיפור: האקסטזה שהשתחררה בסיום המשחק הזה, שני מחזורים לסיום העונה, לא הייתה רק על הניצחון במשחק, גם לא רק על האליפות שהושגה. מכבי חיפה השיגה המון אליפויות בעשור שקדם לאליפות הזאת, היא הייתה הקבוצה הדומיננטית בישראל. האנרגיות שהיו שם בקריית אליעזר התפרצו בגלל אותה ישיבה בה הוחלט, שלוש שנים לפני שריקת הסיום של המשחק הזה, שבליגת העל יהיה קיזוז. עונת 2009/10 של מכבי חיפה הייתה אחת העונות הגדולות של קבוצה ישראלית אי פעם, אבל הקיזוז הפך אותה לטראומה הגדולה, והמועדון הירוק היה חייב להתאושש ממנה, וכמוהו גם אלישע לוי.
הם עשו את זה בגדול בעונה שאחרי, כאשר גם הקיזוז לא מנע מהם להניף את הצלחת אחרי צמד של רפאלוב, שחקן העונה, במשחק ההכתרה מול קריית שמונה. למרות שגם על הפועל תל אביב עברה עונה מצויינת, זה לא הספיק לה ותיקו מול מכבי תל אביב באותו מחזור גמר את סיפור האליפות, האליפות האחרונה עד כה של מכבי חיפה.
6. עירוני קריית שמונה 2011/12
המשחק: 2 באפריל 2012, אצטדיון קריית שמונה, עירוני קריית שמונה נגד הפועל תל אביב
הרכבים: עירוני קריית שמונה: דני עמוס, אלעד גבאי, איתן טיבי, שיר צדק, ליאור לוי, בראיין גרזיצ'יץ', אדריאן רוצ'ט, דויד סולארי, שמעון אבוחצירה, שלומי אזולאי, ברק בדש. מחליפים: סלאח חסארמה, עדי אלישע, וויליאם נג'ובו
הפועל תל אביב: בוריס קליימן, נעאל חוטבא, וואליד באדיר, מרקו שולר, יגאל אנטבי, שי אבוטבול, רועי גורדנה, אלרואי כהן, מירקו אורמוש, נוסא איגיבור, עומר דמארי. מחליפים: מחמוד עבאס
תוצאת הסיום: 0:0
הסיפור: מאז שלסטר זכתה באליפות המטורפת שלה בפרמיירליג אוהדי הכדורגל הישראלים מנסים לחשוב איזו מקבילה יש לזכייה ההיסטורית הזאת. אלא שקריית שמונה היא לא לגמרי לסטר. בעוד לסטר זכתה באליפות שלה עם כדורגל אטרקטיבי, מהיר, ובעונות השיא של הפרמיירליג, קריית שמונה זכתה באליפות ב2012 בהילוך שני, נהנית מחולשה בלתי נתפסת של כמעט כל מי שניסתה להתמודד איתה על האליפות.
האלופה מכבי חיפה עברה עונה מהגיהנום, הפועל תל אביב הסתבכה בתוך המערבולת של מריבת הבעלות, מכבי תל אביב קרסה בסוף העונה ובית"ר ירושלים נאבקה בתחתית. מולן, קריית שמונה בהובלת רן בן שמעון הייתה יציבה, עם חלוץ מוביל כמו שמעון אבוחצירה וצמד בלמים של שיר צדק ואיתן טיבי, וידעה לנצל את חולשות היריבות. כמו כל העונה, גם המשחק הזה, שמונה מחזורים לסיום, היה חסר אירועים גדולים אך בסיומו נרשמה היסטוריה וקריית שמונה הפכה לקבוצה הכי צפונית ומהעיר הכי קטנה שזוכה באליפות.
5. הפועל תל אביב 1999/00
המשחק: 13 במאי 2000, אצטדיון שכונת התקווה, בני יהודה נגד הפועל תל אביב
הרכבים: בני יהודה: יניב והבה, ירון אביחיל, בני קוזושווילי, רונן פייגנבוים, מריו קראלי, אילו שווגר, מוטי ששון, דודי ליברמן, סהר מזרחי, חזי שירזי, קובי רפואה. מחליפים: סטיב גורי, יוסי מדר
הפועל תל אביב: שביט אלימלך, ישראל כהן, שמעון גרשון, מוטי אוחיון, יגאל אנטבי, דניס אונישנקו, אייל בן עמי, דיאן ראצ'וניצה, אילן בכר, סלים טועמה, פיני בלילי. מחליפים: עומרי אפק, שלום תקווה, יעקב הילל
תוצאת הסיום: 1:1, חזי שירזי (1) לבני יהודה, עמרי אפק (59) להפועל תל אביב
הסיפור: המשחק שמעולם לא נגמר. כאשר נותרו 30 שניות לסיום החליטה המשטרה, בהחלטה שערורייתית, לפתוח את שערי האצטדיון ולתת לאוהדים להתפרץ למגרש. לשופט זה לא הפריע להורות להמשיך את המשחק עד שהכרוז אמר בכריזה שכדאי שיכניס מהר את השחקנים לחדרי ההלבשה. המכות בין שני הצדדים היו קשות, אבל אחרי שהמשטרה הרגיעה את הרוחות עמית קליין, השופט, סירב לחדש את המשחק וכך הוא נגמר. זאת הייתה עונה מרתקת, הארוכה ביותר בדור האחרון (39 מחזורים), ובסופה זכו "תינוקות קשטן" באליפות מרתקת.
למעשה, לפני שריקת הפתיחה הפועל כבר הבטיחה את האליפות, עם ההפסד של הפועל פתח תקווה לראשון לציון, ועדיין, השער הנהדר של עמרי אפק ייחרט בזיכרון של כל אוהד כדורגל שראה את המשחק, וארבעה ימים אחרי הפועל תל אביב הניפה גביע וזכתה בדאבל. על המשחק הזה שר אריק איינשטיין: "השנה היא שנת 2000, ה13 במאי, היום לקחנו כתר, עם הפועל חי".
4. הפועל באר שבע 2015/16
המשחק: 21 במאי 2016, אצטדיון טרנר, הפועל באר שבע נגד בני סכנין
הרכבים: הפועל באר שבע: דודו גורש, מתן אוחיון, שיר צדק, וויליאם סוארס, אופיר דוידזאדה, ג'ון אוגו, אובידיו הובאן, מאור בוזגלו, מאור מליקסון, טוני וואקמה, אליניב ברדה. מחליפים: בן שהר, מוחמד גאדיר, מהראן ראדי
בני סכנין: רן קדוש, עלי עותמאן, עלא אבו סלאח, איציק כהן, אברהם פאס, וונדרסון, חאלד חלאיילה, סגס תאמבי, פיראס מוגרבי, יובל אבידור, שלומי אזולאי. מחליפים: הילאל מוסא, חאמד גנאים
תוצאת הסיום: 3:1 להפועל באר שבע, מאור בוזגלו (16), מאור מליקסון (40) ובן שהר (77) להפועל באר שבע, פיראס מוגרבי (6) לבני סכנין
הסיפור: כשפיראס מוגרבי קיבל מיובל אבידור כדור ברחבה שלו דודו גורש והכניע אותו, התחושה הייתה שזה מגיע שוב, שאולי אפילו בעונת מדהימה של באר שבע, משהו שם מקולל. כי בזמן שמכבי חיפה התבזתה מול מכבי תל אביב במשחק המקביל, בני סכנין לא באה לפרוטוקול בלבד בטרנר. אלא שבאר שבע של שלושת שנות האליפות הכילה מספיק ווינרים שיחזירו אותה למשחק. בוזגלו, מליקסון, שהר וברדה היו שם בשביל הקבוצה שלהם גם בערב הזה.
בשבועות האחרונים התגלה מחדל חמור בבנייה של הגג באצטדיון. לא מן הנמנע שהיסודות שלו נסדקו מעוצמת הקריאות והקפיצות באותו ערב בבאר שבע. תשע שנים לפני, כשאלונה ברקת קנתה את הקבוצה בליגה הלאומית, היא הייתה נראית הוזה עבור הקהל הבאר שבעי כשאמרה שבאר שבע יכולה לזכות באליפות. אבל ההשקעה השתלמה בערב הזה, ערב שהפך את באר שבע באופן רשמי לאחת הגדולות בדור האחרון, ערב שאחריו הגיעו עוד שניים כדי לבצר את מעמדה. דווקא העונה, שנראה שדברים רעועים מאוד בבאר שבע, התקציר של משחק האליפות הזה יכול לגרום לאוהדים לחלום שזה יכול לקרות להם שוב.
3. בית"ר ירושלים 1997/98
המשחק: 9 במאי 1998, אצטדיון טדי, בית"ר ירושלים נגד מכבי פתח תקווה
הרכבים: בית"ר ירושלים: איציק קורנפיין, רענן דרעי, סרגיי טרטיאק, תומר אזולאי, דוד אמסלם, ז'אן טלסניקוב, יוסי אבוקסיס, אלון חרזי, אישטוון האמר, אישטוון פישונט, אישטוון שאלוי.
מכבי פתח תקווה: אוהד כהן, איסמעיל עמאר, מוראד מגמאדוב, שרון צופין, אורן גבאי, נועם קייסי, חיים שאבו, ניב טל, חיים סילבס, אמירן מוג'ירי, צחי שמריהו
תוצאת הסיום: 1:0 לבית"ר ירושלים משער של אישטוון פישונט (28)
הסיפור: מכירים את העניין הזה שעבר בטוויטר לפני כמה חודשים, "תאר את הדבר הכי מסעיר בצורה הכי יבשה שיש"? אז ההגדרה של המשחק הזה כמשחק האליפות בעונה הזאת הוא הדבר הכי יבש שיש. אנשים בוודאי מסתכלים שוב ושוב ומוודאים שאין כאן טעות. בית"ר ירושלים זכתה באליפות שלה בעונת 1997/98 במשחק בטדי מול מכבי פתח תקווה. רוב אוהדי הכדורגל בישראל בטוחים עד היום שהמשחק בו בית"ר זכתה באליפות היה המשחק במחזור שלפניו, אחד המשחקים המושמצים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
"משחק השרוכים" גדול בהרבה מעונת האליפות הזאת, הוא מספר על הפער העצום בין בית"ר להפועל כתפיסת עולם, על הקשר ההדוק של בית"ר לערי הפיתוח, על תחושת הקיפוח של צד אחד שהפכה באותו היום בקריית אליעזר לתחושת הקיפוח של הצד השני. וכל זה נכון, אלא שהפועל תל אביב יכלה תאורטית עוד לזכות באליפות גם במחזור שאחרי. ניצחון 3:2 באשקלון כמעט עשה את העבודה, אלא שאישטוון פישונט, כמו בשבוע שלפני, הכניע את אוהד כהן בשער של מכבי פתח תקווה ושלח את בית"ר לאליפות שנייה ברציפות.
2. מכבי תל אביב 2002/03
המשחק: 31 במאי 2003, אצטדיון רמת גן, הפועל פתח תקווה נגד מכבי תל אביב
הרכבים: הפועל פתח תקווה: רפי כהן, ברק בכר, מריו אוסיבוב, אלירן אלקיים, אבי יחיאל, סנדרו דה סוזה, עבד ראבח, גיא שמיר, יוסי שבחון, דודו רצבי, שלומי אדרי. מחליפים: יוסי רוזן, מנור חסן, אדמיר חסנצ'יץ
מכבי תל אביב: לירן שטראובר, ג'ון פנסטיל, טל בן חיים, אבי סטרול, גדי ברומר, ברונו רייס, טל בנין, אלי ביטון, אבי נמני, אנדראס פרוחננקובס, עמיר תורג'מן. מחליפים: סאלם אבו סיאם, ראובן עובד, רודריגו גולדברג
תוצאת הסיום: 3:0 למכבי תל אביב משערים של אנדראס פרוחננקובס (63), ראובן עובד (69) ואבי נמני (83)
הסיפור: לתאר למישהו שלא ראה את מחזור הסיום של עונת 2002/03 מה בדיוק קרה שם זה כמו לתאר לעיוור מה הם צבעי הקשת. סיום כזה של עונה לא היה עד אז בישראל, וזה כל כך עוצמתי, כל כך חזק. אף פעם לא היה מירוץ אליפות כל כך צמוד של שלוש קבוצות איכותיות במיוחד, אבל אז זה קרה.
מצד אחד – מכבי חיפה, האלופה בשנתיים הקודמות וזאת שהעפילה באותה העונה לליגת האלופות. מהצד השני – הפועל תל אביב, אחרי עונת גביע אופ"א הפנטסטית עם הגנת ברזל. מהצד השלישי – קבוצה מסוכסכת שכבר שבע שנים לא הייתה קרובה אפילו לאליפות, עם שני כוכבי ענק עם אגו בשמיים (נמני ובנין) ועם מאמן שאימן עונה קודם לכן את בית"ר באר שבע. כפי שאפשר להבין, מכבי באה לעונה הזאת כאנדרדוג.
ואכן, עד המחזור ה14 מכבי תל אביב שייטה בגובה נמוך, כמה נצחונות וכמה הפסדים. ואז, ההחלטה של ניר קלינגר להושיב על הספסל את אבי נמני רגע לפני המשחק בקריית אליעזר שינתה את כל התמונה. מכבי ניצחה שם את מכבי חיפה ונמני הכיר את הספסל מקרוב בהמשך, כשמכבי תל אביב בראשות ברוך דגו צמצמה את הפער ממכבי חיפה והפועל תל אביב.
אל המחזור האחרון בעונה ניגשו שלוש קבוצות כשהן בעמדה לזכות באליפות. מכבי תל אביב ראשונה עם 69 נקודות והפרש שערים +35, מכבי חיפה אחריה עם 69 נקודות והפרש שערים +33, והפועל תל אביב עם 67 נקודות והפרש שערים +31. יותר צמוד מזה לא יהיה. מכבי חיפה הייתה צריכה לנצח בשלושה שערים יותר ממה שמכבי תל אביב תנצח, והפועל תל אביב הייתה צריכה ששתיהן יסיימו בתיקו. הכול יכול לקרות.
עד הדקה ה30 מכבי חיפה הייתה כבר ב5-0 על אשדוד, כשבמקביל מכבי תל אביב לא הצליחה לפצח את השער של רפי כהן. במחצית קלינגר העלה גם את ראובן עובד מהספסל, ובדקה ה62 הולצמן צימק לאשדוד, ומכבי עדיין צריכה שני שערים. ואז פרוחננקובס ועובד כבשו, נמני שחזר להרכב במחזורים האחרונים עקב פציעה של דגו כבש את השלישי, ומכבי תל אביב הפכה לאלופה, כנגד כל הסיכויים. זה היה מחזור כל כך מטורף, שהיה נראה ששום דבר בעתיד לא יהיה קרוב לזה, אבל אז הגיע מחזור הסיום של עונת 2009/10.
1. הפועל תל אביב 2009/10
המשחק: 15 במאי 2010, אצטדיון טדי, בית"ר ירושלים נגד הפועל תל אביב
הרכבים: בית"ר ירושלים: אריאל הרוש, אלירן דנין, שמעון גרשון, אריק בנאדו, תומר בן יוסף, קובי מויאל, עידן טל, אבי ריקן, פאולו דה לה האסה, ג'וניור ויסה, ברק יצחקי. מחליפים: איתן טיבי, דן איינבינדר, אביתר ברוכיאן
הפועל תל אביב: וינסנט אניימה, עומרי קנדה, דגלאס דה סילבה, ואליד באדיר, גל שיש, אביחי ידין, ערן זהבי, דניאל דה רידר, גילי ורמוט, מהראן לאלה, איתי שכטר. מחליפים: דני בונדר, ויקטור מרעי, בויאן ורוצ'ינה
תוצאת הסיום: 2:1 להפועל תל אביב, ברק יצחקי (44) לבית"ר ירושלים, גילי ורמוט (3) וערן זהבי (92) להפועל תל אביב
הסיפור: באקדמיה יש הרבה מחלוקות לגבי אמינותם של סיפורי אגדה. האגדות, כך סוברים החוקרים, נוצרו בידי מורים ומחנכים כדי ללמד אותנו לקח לגבי עצמנו. לרוב האגדות, בין אם זה אגדות האחים גרים, אגדות האלים ביוון או אפילו חלק גדול מהתנ"ך שלנו, אין סימוכין היסטוריים, כאלה שמבטיחים לנו שדברים מדהימים אכן קרו. וזה בסדר, כי סיפור טוב יוצר לנו את התחושה של האמת שלו. ולכן, כשבאים לדבר על המחזור האחרון של עונת 2009/10, צריך להבין שעוד מאה שנה, כשאנחנו וילדינו כבר לא נהיה בסביבה, ה15 במאי 2010 יהיה סיפור אגדה שיעבור מאב לבן, הסיפור שיש בו הכל – התחלה מוזרה, אמצע מרתק, וסוף עוצר נשימה. בשלב הזה הילד של שנת 2120 יגיד לאבא שלו: "אבל ברור שזה אגדה אבא, נכון? אין סיכוי שזה באמת קרה"
אם סרטוני וידיאו ישרדו את מאה השנים הקרובות כל מה שהאבא יצטרך זה להושיב את הילד. לספר לו איך הפועל תל אביב היו כבר בפיגור של שש נקודות, איך הקיזוז נתן את המכה הראשונה, איך למרות זאת מחזור לפני מכבי תל אביב עצרה אותם על 0-0, איך שהם חגגו את הגביע כאילו זה הפרס הגדול. איך שרן קדוש, שוער מחליף שעד אז היה בעיקר בליגות נמוכות בישראל ובאנגליה, עלה אל מול אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של ליגת העל, האלופה היוצאת והמועדון העוצמתי ביותר של העשור. איך מועדון שבנוי על שחקנים צעירים עולה למשחק האחרון של העונה בלי רגשי נחיתות, איך גילי ורמוט ניצל טעות בהגנה של בית"ר ירושלים, איך יצחקי כבש שער פנטסטי שכמעט כמעט נפסל, איך רן קדוש עמד בבלומפילד ולא נתן לשום כדור לעבור אותו, איך לירוי צעירי עלה לכדור והימם את אצטדיון בלומפילד, איך השוער של הפועל יכול היה לתת להם את האליפות אבל בעט את הפנדל מעל המשקוף.
על כל אלה הילד עוד יוכל להאמין שזה אכן קרה. אבל אם האבא יגיד לו ששחקן שהתנדנד בין ספסל להרכב, שלא מצא את מקומו והושאל לרמת השרון, שהגיע מבית הרוס ושנלחם בכל כוחו כדי להיות רלוונטי מגיע לכדור בדקה ה92, אחרי שכל האוהדים כבר התייאשו, אחרי שכל הניסיונות כבר נוסו, אחרי שאפילו מכבי חיפה כבר השוו, איך הוא בא ושם את הכדור, עם הפס, וזה נכנס לשער הצפוני של אצטדיון טדי, משל היה מלך שנכנס בשערי חומות העיר ירושלים, והריצה עם החולצה ביד, מנופף בה כמו רוגטקה ששלחה אבן מעבר לחומות.
אז הילד יסתכל על אבא שלו כלא מאמין: "נו באמת אבא, אבל מה קרה באמת?"
