// מאת אלכס שוורצר

ברק בכר אולי חולם לאמן את מכבי חיפה ולפי הידיעות בימים האחרונים הוא בסבירות רבה יכול להגשים את החלום בקרוב, אך עושה רושם שנוצרו כעת כל הסיבות שיהפכו את החלום הזה לסיוט עבורו.

אוהדי הפועל ב"ש מספרים שלברק בכר היו הצעות מאירופה בקיץ 2018: אחת מהן לשמש עוזרו של רודג'רס והשנייה ממועדון צמרת בבלגיה. בכר פסל את האפשרות לשמש כעוזר, אך התלבט קשות כל הקיץ לגבי ההצעה מבלגיה ובחר לבסוף להשאר בבירת הנגב. האפשרות שבאמת קיבל את ההצעות האלה נראית סבירה בהחלט, בהתחשב בכך שמניותיו היו בשיא, גם בעקבות הצלחה רבה בליגה וגם בעקבות הצלחה במפעלים אירופיים, בעקבותיהם קיבל חשיפה גם בתקשורת בחו"ל. בעבר יצחק שום ורוני לוי ניצלו קמפייינים אירופיים מוצלחים עם קבוצות ישראליות כדי לעבוד בחו"ל.

אם כך היו פני הדברים, אזי בכר ביצע את הטעות הגדולה בקריירה שלו עד כה שלא ניצל את ההזדמנות, טעות שהיא גם לא בגדר חוכמה בדיעבד, שכן גם ב – 2018 נדמה היה כי אין לו כל כך עוד לאן לשאוף בהפועל ב"ש (המסלול לליגת האלופות עדיין היה קשה וספק רב שאפשר היה לעשות יותר טוב מהמפגשים מול סלטיק ומאריבור), גם בהתחשב בכך שהיו כבר מקרים מן העבר בו מאמן מצליח היה ממצה את עצמו במועדון ישראלי לאחר 3 שנים.

הטעות השנייה הקשה שהוא יבצע היא אם יסכים הקיץ להתמנות למאמן מכבי חיפה, קבוצה שהוא אוהד מילדותו ואולי אף מדובר בחלומו הגדול.

לפי דעתי יש 2 סיבות עיקריות לכך שהמאמן המוכשר אינו צריך להגיע בשלב הזה לכרמל.
הסיבה הראשונה היא הקורונה, שהביאה להפסקה ארוכה של הליגה, מה שאומר שגם תהיה הפסקה קצרה יותר בין העונות. מכבי חיפה מועדון שכבר קרוב ל–3 עשורים מנוהל בצורה ידנית של שחר ותלוי לחלוטין על איזה צד הוא קם בבוקר. תלוי לחלוטין בגחמות פרטיות. מועדון עם מודל ניהול כזה יהיה האחרון להיות ערוך למציאות הזו, בו צריך לעבוד באפקטיביות בשוק העברות וגם להיות מוכן למפעלים אירופיים שיקצרו את הפגרה אפילו עוד יותר. ברוב העשור הקודם מכבי חיפה לא הייתה ערוכה אפילו לליגה שהתחילה בצורה נורמלית אחרי פגרה של 3 חודשים, כל שכן לפגרה כה קצרה.

בכר מאמן שיטתי וצריך תקופת הכנה רצינית בשביל להסביר לקבוצה את הפילוסופיה שלו, לתרגל שיטות משחק וגם כמובן שחקנים שיתאימו לדרישות שלו. אני מתקשה לראות איך הוא מקבל את זה במועדון הירוק, במיוחד השנה. זה עלול להביא לפתיחת עונה לא טובה וכדור שלג שממנו הוא כבר לא יצא, כפי שמאמנים אחרים לא יצאו אחרי תוצאות ראשונות לא טובות. הקורונה בעצם תתן לגיטימציה לכל מערכת כושלת בכדורגל העולמי, להכשל שוב.

סיבה שנייה גלובלית יותר וקשורה בחלקה גם לסיבה הראשונה – נשיא המועדון יעקב שחר. שחר זוכה לכבוד עצום בתקשורת, מרוב מוחלט של הקהל והוא יודע למכור מצוין את האג'נדה שלו של בעלים מסודר, אירופי, מועדון עם תשתית מתקדמת, מועדון נוצץ. שחר גם הוכיח שהוא מוכן להשקיע ב"מעטפת" המון כסף. אך אם ננתח את הפעולות שלו לעומק, נגלה שמעבר לכך שעם השנים הוא לא באמת למד לדעתי איך הכדורגל פועל, הוא מסרב לוותר על השליטה שלו בשביל התקדמות המועדון וכאמור לטעמי הפעולות שלו מציגות שהוא חי מגחמות, נדמה כי בעשור האחרון התפתחה אצלו ההבנה שהוא יקבל את מיטב הכותרות דווקא כשהמועדון מתרסק, מאשר אם הוא מצליח. אפשר לראות את מידת ההשקעה בחודשי ינואר כשמקומו של המועדון בפלייאוף נתון בסכנה, כמו למשל בעונת 2014/15 כנגד עונות 2012/13 והעונה הנוכחית בהן ניתן היה לתת פוש ועם חיזוק נכון להתמודד על התואר.

למעשה שחר הבין שהוא יכול להדליק שריפות ואז לקבל מחמאות רבות בתקשורת על כך שהוא מנסה לכבות אותן, שהוא כביכול זה שבא לעשות סוף סוף סדר ולתקן בעיות שמאמן או שחקנים עשו. זה בדיוק מה שקרה למרקו בלבול, שבאמת הרים את הקבוצה מהקו האדום לעבר המקום השני אשתקד ונתן סיבוב ראשון יפה מאוד העונה. כמו בנאדו 7 עונות לפניו, הוא היה צריך עזרה בינואר בדמות חיזוק, אך לא קיבל את מה שהיה צריך. כולם ראו שמרכז השדה דליל במיוחד, אז שחר שחרר קשר אחורי ולא הביא מחליף, כשעל הדרך הוא מקבל קודם כל מחמאות על הרצון להחתים את האשק ברגע האחרון (שלא היה באמת קשר אחורי) ויום למחרת מחמאות על כך "שלא יצא פראייר".

מכבי חיפה היא הצגה פרטית של יעקב שחר וכבר הרבה זמן עושה רושם ששחר עושה פעולות בעיקר לטובת האדרה אישית ולאו דווקא לטובת אינטרס המועדון, כיוון שמדובר באדם שלא באמת מגבה את עובדיו (לא סותר את העובדה שהוא משלם בזמן ומעולם לא היה חייב אגורה למישהו). ברגע המשבר הוא יסיט את האש אוטומטית למאמן ושחקנים, יבצע במאמן זובור, ירסק את האוטוריטה על ידי הגעה לאימוני הקבוצה וגערות בשחקנים ורק בסוף יפרד ממנו. נדמה כי שחר פשוט לא יתן לאף אחד להצליח כדי לקבל את הכותרות המחמיאות בתקשורת ולקבל את התהילה.

האם ברק בכר צריך את כל זה? אני לא חושב. מכבי חיפה מועדון שחי בשקר וחסר אופק תחרותי באמת תחת הבעלות הנוכחית. בכר צריך למצות את האופציות בחו"ל. מכבי חיפה אופציה מצוינת עבורו מבחינה כלכלית, אבל מבחינה מקצועית כרוחה בסיכון עצום. הוא צריך להתגבר על אדם שנהנה להכשיל את המערכת מדי עונה. כמובן שאם בתנאים האלה הוא יביא אליפות ואולי גם יצליח באירופה, אז הוא יחשב לסוג של גאון ומניותיו ינסקו עוד יותר, אבל בשביל זה הוא גם צריך לבוא עם דרישות מרחיקות לכת, גם בפן ההשקעה וגם בפן הניהולי. בינינו מה הסיכוי ששחר יסכים לזה? מה הסיכוי שיתן לבכר לקחת לו את הפוקוס החיובי?