בלי להתכוון – על שחקנים שלא ידעתם ששיחקו בעבר יחד

בס"ד

מכירים את שאלות הטריוויה האלו ששואלות על העבר המקצועי של שחקן ועם אילו שחקנים הוא שיחק? מדי כמה שבועות אנחנו נתקלים באחת חדשה כזאת. ירין לילה החליט להתגייס עבורכם וריכז חמישה חיבורים מעניינים של זוגות שחקנים שכנראה לא ידעתם ששיחקו פעם ביחד

1. אדרסון ויאן אובלק (ריו אבה)

בעונת 12/13 שיחקה ריו אבה מול פורטו בחצי גמר גביע הליגה. אחרי 45 דקות שבהן השוער יאן אובלק בן ה-20 הרשים עם לא מעט הצלות, שתי הקבוצות ירדו למחצית. אבל כשחזר למגרש לאחר ההפסקה, הרס לעצמו את כל החצי הטוב שעשה. הוא הכשיל את חלוץ פורטו, ג'קסון מרטינז, ברחבה ויצא באדום ישיר.

המאמן של ריו אבה דאז, נונו אספרינו (כיום מאמן את וולבס) קרא לחימום את השוער השני – אדרסון, בן ה-19. אדרסון עלה במהרה לכר הדשא, לא הצליח לעצור את חאמס רודריגז וריו אבה ספגה את השער מהפנדל. המשחק נגמר עם עוד שלושה שערים ברשת של אדרסון, מה שעזר לפורטו לעלות לגמר, שם הפסידה 1-0 לבראגה.

אבל אף אחד לא יזכור את הניצחון הזה של פורטו, אלא את החילוף המאוד אייקוני הזה. שני שוערים בקבוצת תחתית בליגה הפורטוגזית שמגיעים שלוש-ארבע שנים אחרי כן לטופ העולמי.

2. דייגו ארמנדו מראדונה וחואן ריקלמה (בוקה ג'וניורס)

הבכורה של חואן ריקלמה בבוקה ג'וניורס הגיעה ב-1996 והוא החליף די מהר את האגדה הארגנטינאית, דייגו מראדונה, שחזר לקבוצה בשביל סגירת מעגל עם הקבוצה בה התחיל ולקראת הפרישה.

מראדונה לא השיג יותר מידי בבוקה (גביע אחד בלבד), לעומת ריקלמה שזכה עם בוקה ב-10 תארים. לריקלמה ולמראדונה היו המון חילוקי דעות במהלך הקריירה, שנגררו אפילו אל מחוץ למגרש לאחר פרישתם של שני השחקנים האגדיים האלו ולנו נותר רק לדמיין מה היה קורה אם שניהם היו משחקים יחד בתקופת השיא של שניהם.

3. טל בנין ואנדרה פירלו (ברשיה)

אחד הציטוטים המפורסמים של טל בנין הוא הציטוט שאמר לאנדרה פירלו בן ה-18 בשנת 1997, כשהשניים שיחקו יחד בברשיה האיטלקית: "בקרוב אמור להיוולד בני הבכור, אספר לו ששיחקתי איתך כדורגל".
השניים הספיקו לשחק יחד רק עונה אחת, שבסופה ירדה ברשיה לליגה השנייה, ולמרות זאת פירלו מספר שהם הספיקו להיות חברים טובים, כשטל בנין היה אדם דומיננטי בתחילת הקריירה של אחד הקשרים הגדולים בהיסטוריה: "כשהייתי בן 18, בנין הגיע לברשיה והוא היה אחד האנשים שהסתכלתי עליו בתחילת הדרך"

4. פפ גווארדיולה ופרנצ'סקו טוטי (רומא)

אז נכון, התקופה של גווארדיולה ברומא היא אפסית לעומת התקופה של טוטי (198 ימים לעומת 25 שנה), ובכל זאת, הקיסר של רומא והמאמן שלדעת רבים הוא הגדול כרגע בעולם, שיחקו יחד.
בשנת 2002 חתם פפ ברומא וכאשר נשאל בהצגתו בקבוצה איזה מספר הוא רוצה, התבדח ואמר: "רציתי את מס' 10 של טוטי, אבל לא נתנו לי אותה".

כשכבר הפך למאמן דגול סיפר גווארדיולה ב-2014 על טוטי: "ברור, כששיחקתי ברומא ישבתי על הספסל וטוטי היה על המגרש. מה שמדהים הוא שהמצב עדיין כזה! כדורגלן מקצועי בן 38 בדר"כ מבין שהוא עשה מספיק כסף בקריירה ואז פורש. טוטי, לעומתם, עדיין משחק בגלל שהוא אוהב את המשחק הזה".

5. אריק דייר ומרקוס רוחו (ספורטינג ליסבון)

צמד הבלמים הצעיר של ספורטינג בעונת 13/14 היו מרקוס רוחו, שחקן יונייטד בשנים האחרונות וכיום באסטודיאנטס, ואריק דייר, הבלם/קשר אחורי של טוטנהאם.

כידוע, שחקנים אנגליים לא מרבים לצאת מהממלכה, ואם כבר יוצאים, רובם חוזרים בסופו של דבר לאנגליה. כך גם דייר, שהיה שחקן ספורטינג מהנוער, עשה גיחה של שנה לאברטון במסגרת השאלה, חזר לספורטינג, ונרכש בגיל 20 בסכום של כ-4 מיליון יורו. בתקופת השיא שלו, לפני כשנתיים, היה שווה פי 10(!) מהסכום – 40 מיליון יורו, לפי Transfermarket.

לעומתו, רוחו הגיע לפרמיירליג כבר יותר בשל, בן 24, כשהוא אמור להוביל יחד עם כריס סמולינג את ההגנה של יונייטד. אוהדי יונייטד ראו בבלם הארגנטינאי כישרון גדול, והיו בטוחים כי הוא הולך להיות הבלם המוביל ביונייטד בשנים הקרובות. למרות זאת, רוחו לא הצליח להשאיר את חותמו ביונייטד כשחקן גדול, ולמרות שהוא משחק טוב יותר בעמדת הבלם, הוסט לעיתים לעמדת המגן השמאלי, שם היה פחות טוב משמעותית.