// מאת יאיר הורניק
בלייק גריפין מגיע אל הנטס. שידוך משמים, או חתול בשק? וטרן עם הרבה ניסיון, או סוס מת בלי ברכיים? על השאלות האלו עדיין מוקדם לענות. השאלות שצריכות להישאל כרגע הן בשביל מה הנטס הביאו את גריפין והאם יסכים לקבל על עצמו את התפקיד החדש המיועד לו. לפני שנענה, נחזור קצת אחורה.
אל הNBA הגיע גריפין בדראפט 2009, שם נבחר ראשון לפני כוכבים כמו, קרי, הארדן, דרוזן וגם כספי שלנו. בעונת הרוקי שלו, שנדחתה בשנה בגלל פציעה בברך, הסתער על הליגה עם ממוצעים של 22.5 נקודות ו12.1 למשחק. עם משחקים של יותר מ40 נקודות, דאנקים מפלצתיים ויכולת אתלטית מרשימה, נבחר הפאוור פורוורד האתלט פה אחד לרוקי העונה. יתרה מזאת, הוא גם הפך לרוקי היחיד בשנות ה2000 שנבחר על ידי המאמנים למשחק האול סטאר. גריפין סומן כדבר הבא של הליגה – ג'ינג'י, קר רוח וכזה שלא מפחד משק הציפיות שהונח לו על הגב.
בשנים שלאחר מכן זה נראה טוב. יחד עם כריס פול ודיאנדרה ג'ורדן, הקליפרס הפכו לאחת הקבוצות המלהיבות שהליגה ראתה. שיטת המשחק הייתה מאוד ברורה: פול זורק את הכדור גבוה לאוויר, גריפין וג'ורדן ידאגו לתפוס אותו ולשים אותו בטבעת, ואם אפשר על הפרצופים של שחקני היריבה- מה טוב. ברמה האישית, גריפין התברג בשנים 2012-2014 לחמישית העונה השנייה וב2014 אפילו הגיע למקום בשלישי בקרב על הMVP. בפלייאוף, ההישגים האלו לא עזרו לקליפרס, שלא הצליחו, אף לא פעם אחת, להגיע לגמר המערב.
בעונת 2014-15, הפציעות התחילו להגיע. בלייק, שבארבע השנים מאז החל לשחק בליגה (לא כולל העונה הראשונה שלא שיחק כלל) פספס ארבעה משחקים בלבד, החסיר לא פחות מ107 משחקים בארבע השנים הבאות. בפלייאוף הקליפרס המשיכו להכשל, ובינואר 2018 גריפין הועבר לדטרויט. אם מישהו היה אומר בקול רם בדראפט 2009, שסטף קרי וג'יימס הארדן ישפיעו על הליגה בעשור הקרוב הרבה יותר מגריפין, היו צוחקים לו בפנים. אבל הקריירה של גריפין, שהתחילה בקול תרועה אדיר, צנחה לה לאט לאט וילדים היום, שחולמים להיות כמו סטף, בקושי מזהים את הפרצוף של האדמוני של בלייק.
ברמה המקצועית, הכדורסל של גריפין השתנה מאוד בשנים האחרונות. בעונותיו הראשונות בליגה, היה זורק בממוצע שלשה פעם בשניים-שלושה משחקים. בארבע השנים האחרונות, הוא זורק יותר מחמש שלשות למשחק, כשהשנה גריפין מגדיל לעשות וזורק בממוצע יותר זריקות מעבר לקשת מזריקות לשתי נקודות. הסיבות לכך הן, ככל הנראה, גם העובדה שלשם המשחק הולך, ושחקנים היום כבר לא יכולים להרשות לעצמם לא להיות פקטור מבחוץ, וגם העובדה שגריפין, כמו שכבר הבנו, שחקן שנוטה להיפצע, סיגל לעצמו כדורסל עם פחות מגע בצבע כמו ששיחק בשנותיו הראשונות, כדי לשמור על הגוף שלו ולהימנע מפציעות מיותרות.
סבבה. אז מה עם הדאנקים?! בואו נאמר שלגריפין ולי יש את אותו מספר הטבעות בליגה מאז החלה 2020. כיום, אם גריפין ינסה להטביע מעל שחקן, כפי שנהג בשנותיו הראשונות בליגה, הסיכוי שיפצע בברך גבוה מהסיכוי שלו להוציא שתי נקודות מהמהלך.
העונה, גריפין משחק את הכדורסל החלש ביותר בקריירה שלו. יכול להיות שזה בגלל העייפות, או שנגמר החשק לשחק. גם יכול להיות, שהוא פשוט רצה כבר לעזוב את דטרויט, או כנראה, שילוב של הכל. אבל יכול להיות שיש עוד משהו. גריפין, שעד העונה, היה אחד משני השחקנים המובילים בקבוצתו במדד הUSG, ירד השנה למקום הרביעי בלבד בקבוצתו. זאת אומרת, עד העונה תמיד היה שחקן מוביל, או אם תרצו GO TO GUY, השנה הוא קצת יותר שחקן משני. יכול להיות שבנוסף לכל מה שהזכרנו, גריפין פשוט רצה לאותת לקבוצות החזקות בליגה, שהוא מוכן לשחק כרול פלייר ובשונה מהרבה שחקנים בהיסטוריה, הוא מוכן לעשות את המעבר מכוכב של קבוצה לשחקן משלים בשביל לקחת אליפות.
כאן אנחנו מגיעים לברוקלין מודל 2021, קבוצה שרוצה לקחת אליפות. לברוקלין כבר יש את הכוכבים, את זה כולנו כבר יודעים, היא לא צריכה עוד כוכב, היא צריכה לשפר את הסגל המשלים. אם ברוקלין תשחק כאילו יש לה ביג 4, זה יהיה בבחינת כל המוסיף גורע. מספיק שדוראנט, הארדן וקיירי צריכים לעשות את הויתורים שלהם על זמן איכות עם הכדור לטובת הקבוצה. הסיבה שגריפין הובא לנטס, היא בשביל שיהיה רול פלייר איכותי. אחד כזה, שנותן הכל לטובת הקבוצה בלי לחשוב על המספרים של עצמו. כאן אוסף ריבאונד, פה עוד חסימה בשביל לשחרר מישהו לזריקה. במקרה אחר, מכווץ את ההגנה בשביל שאחרים יהיו פנויים על הקשת, או מדי פעם לתפור שלשה בעצמו, כשאף עין בהגנה אפילו לא פוזלת לכיוונו. הסוס המת של העונה הנוכחית, צריך להתחלף בסוס עבודה.
בנוסף להכל ואולי הנקודה החשובה ביותר, גריפין יוכל לעזור לברוקלין בהרכבים המשניים וברגעים שלא כל הכוכבים על המגרש. בכל הקריירה, גריפין מעולם לא עלה מהספסל במשחק עונה סדירה. אם וכאשר יעלה בחמישיה השנייה, מטבע הדברים הוא יתקל בשומרים פחות טובים ממה שהתרגל, ואולי דווקא שם, הפאוור פורוורד הכבר לא כל כך אתלט, ירגיש קצת יותר משוחרר. ברוקלין רוצה אותו בדיוק בשביל הדקות האלו, בטח בעונה הסדירה, בה לא נדיר שאחד הכוכבים נח. גם בדקות שישחק ליד הביג 3, הוא יהנה מחוסר תשומת לב של ההגנה כלפיו, דבר שלא הכיר עד כה. השלשות ככל הנראה יהיו פנויות בהרבה, וגם סביר להניח שהדרך לצבע לא תהיה צפופה כל כך.
התסריט שגריפין יתאים לברוקלין כמו כפפה ליד, הוא כמובן אופטימי. יכול מאוד להיות ששקיעת הקריירה של גריפין תימשך גם בתפוח הגדול. אבל לשני הצדדים אין באמת מה להפסיד. ברוקלין לא משלמת הרבה על גריפין ולא הפסידה בשבילו אף שחקן. במקרה הכי גרוע, הם הביאו עוד שחקן לרוטציה בעונה הסדירה ועל הדרך, הוא גם יעשה צחוקים עם דיאנדרה ג'ורדן על הספסל. במקרה של גריפין, לעבור מדטרויט לניו יורק זה כבר הישג. כל השאר, בונוס. נכון שהסיכויים נמוכים, אבל אם במקרה גריפין ישתלב כפי שתיארנו בקבוצתו החדשה והתסריט הכי אופטימי הוא אשר יתרחש, הוא יוכל להיות בדיוק מה שברוקלין צריכה בשביל לקחת אליפות. אליפות, היא בדיוק מה שבלייק גריפין צריך, בשביל שיוכל לפרוש בשקט.
