בתחילת ינואר 2012 חזרתי מנסיעת עבודה לארה"ב דרך פאריס. נחתנו במוצאי שבת בנתב"ג ואני, כמו כל אוהד כדורגל מושבע, פתחתי מיד את הטלפון לבדוק מה עשתה מכבי חיפה. כנראה שלא עשיתי את זה ממש בשקט מכיוון שתוך כדי שאני מקריא לעצמי את התוצאות ומסנן ישששש או שיטטטט (אני כבר לא זוכר) קפץ לעברי איזה ילד קטן וחמוד ושאל "כמה עשו נתניה?". אחרי שכנראה בישרתי לו על עוד הפסד שלהם, שאלתי אותו אם הוא אוהד נתניה. התשובה של הילד די הפתיעה אותי. "כן, שיחקתי שם עד לא מזמן, עכשיו אני בצרפת". "אתה מוגרבי?" שאלתי והוא, בהתלהבות של מישהו שהרגע זיהו אותו בפעם הראשונה גם אם הוא היה צריך לתת רמזים בשביל זה, סיפר לי שהוא עובר חצי עונה קשה בצרפת. פציעות וקור, אימונים קשים ושבכלל ראובן עטר, שעזב את נתניה בתחילת אותה עונה והתמנה למאמן מכבי חיפה, רצה אותו איתו בחיפה. "הכל כבר היה סגור אבל נתניה לא שיחררו אותי". אותו ילד, פיראס מוגרבי, חזר אחרי כמה ימים לשחק בנתניה רק בשביל לרדת איתם ליגה.
לא ייחסתי לכך כל כך הרבה חשיבות. מוגרבי כבר אז התפרסם כשחקן לא רע, אבל לא אחד שהאימפריה הירוקה צריכה להצטער שפיספסה. מאז עברו עוד שלוש עונות שחונות על מכבי חיפה ו-27 גולים ו-13 בישולים של מוגרבי בבני סכנין. ועכשיו מוגרבי סוף סוף סוגר מעגל אישי וחותם בקבוצה הירוקה. האם זה נכון למכבי חיפה? האם זה נכון לפיראס מוגרבי? מה היה קורה אם היה חותם לפני ארבע שנים במכבי חיפה של ראובן עטר? איפה הוא היה היום? רוב השאלות ישארו ללא תשובה, לחלקן אולי תהיה תשובה רק בעוד שנה או שתיים, אבל מעניין לבחון מה מוגרבי יכול לתרום למכבי חיפה הנוכחית:
מהירות וטכניקה – מוגרבי מביא איתו מהירות אדירה וטכניקה, את זה אי אפשר לפספס, אבל את זה יש גם לחן עזרא. מה בכל זאת ההבדל? חן עזרא סומן כבר לפני שלוש עונות כשחקן שצריך להיות מהמובילים בשורות הירוקים. זה לא קרה. הוא לא השחקן הזה. פיראס מוגרבי לעומתו, הוביל את בני סכנין בעונות האחרונות, כשבאחרונה סכנין רושמת עונה מדהימה כנגד כל הציפיות. אומנם לא היו חסרים סכסוכים שעלו בתקשורת, בעיקר עם הנהלת סכנין, אבל בסך הכל הכללי, מוגרבי הוביל וזאת כבר נקודה רצינית. מכבי חיפה זקוקה לשחקנים מובילים, שלא מפחדים לקחת על עצמם כשצריך.
חוכמת משחק – מוגרבי מביא איתו חוכמת משחק וקבלת החלטות משופרת. בעונה האחרונה סכנין אהבה לרוץ, בשביל שהריצה הזאת תביא לתוצאות צריך שיהיו שחקנים שיקבלו את ההחלטות הנכונות, במהירות, תוך כדי תנועה. מוגרבי הוא כזה והשער האחרון שלו בסכנין, שער שהכניס להלם (זמני) את אוהדי באר שבע, הראה את זה מצוין. הוא קיבל כדור 20 מטר מהשער, מסר שמאלה, המתין לרגע הנכון ונכנס בין שני הבלמים לקבל כדור באמצע הרחבה רק בשביל לעשות 1:0.
רעב – מוגרבי אוהב את המשחק, רואים את זה עליו. הוא רץ ומסתער על כל כדור, הוא אוהב את מה שהוא עושה, הוא רוצה לנצח. זה משהו שהיה כל כך חסר למכבי חיפה בשנים האחרונות, שחקנים רעבים.
לבד זה כמובן לא יספיק, אבל בשילוב השחקנים הנכונים נראה לי שמכבי חיפה עשתה רכש חכם מאוד שיכול לתרום לה הרבה.
בהצלחה.
