ב-10 בדצמבר 2010 נפל דבר: רוסיה נבחרה לארח את טורניר גביע העולם בכדורגל. זמן קצר לאחר מכן החלו רשויות הספורט ברוסיה להשקיע כל משאב אפשרי לבנייה ושיפוץ של אצטדיוני כדורגל, כך קיבלנו את גזפרום ארנה המרשים בסנקט פטרבורג, אוטקריטיה ארנה במוסקבה ועוד.
אבל אצטדיון אחד, שהיה מועמד לארח את אחד המשחקים בתחילה, נבנה במשך עשור שלם, אך שורת עיכובים הביאה לכך שהוסר מרשימת האצטדיונים הסופית והוא נחנך רק באחרונה – זהו אצטדיון VTB פארק ארנה, שאמור לשמש כמגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל דינמו מוסקבה.
אשראי, ניירת והתחלה
הפעם האחרונה שדינמו אירחה משחק בית אמיתי באצטדיון שהיה בבעלותה, היתה ב-22 בנובמבר 2008, כשאירחה את טום טומסק במסגרת המחזור האחרון בליגה באצטדיון דינמו מוסקבה ובעונה שבה הקבוצה סיימה במקום השלישי בטבלה כשבהרכב שלה שחקנים כמו: פיודור סמולוב, דני, אלכסנדר קוקורין, דמיטרי קולודין, איגור סמשוב, אלכסנדר קרז'אקוב, דמיטרי חוחלוב, האחים קומבארוב, אלכסנדר טוצ'ילין ו-ולדימיר גבולוב. המשחק משך קהל של 24 אלף איש. בעשור שלאחר מכן דינמו לא הצליחה להביא כמות כזו של אוהדים לאצטדיון חימקי ארנה, המשמש כמגרש זמני ונמצא מחוץ לתחומי העיר מוסקבה.
מאז 1928 במשך שנים רבות היה לקבוצת דינמו אצטדיון כדורגל משלה. האצטדיון שכונה בשם פטרובסקי פורק על מנת לבנות אצטדיון חדש ואם תחילה תוכנן לבנותו תוך 3 שנים, בפועל בניית האצטדיון החדש החלה רק ב-2012. מדוע החליטו להרוס את האצטדיון לגמרי ולבנות על גביו ולא לשפץ את הקיים? הסתבר שהיציעים היו במצב מסוכן שחייב את פירוקם המוחלט. במשחקים האחרונים של דינמו באצטדיון רבים העידו על סדקים גדולים ופלא שלא קרה שם אסון בשנים האחרונות שדינמו אירחה בו משחקים.
אלא שלדינמו מוסקבה אין את האמצעים הכלכליים המספיקים לבניית פרויקט גרנדיוזי כמו בניית אצטדיון חדש שיענה על כל הדרישות הבטיחותיות והספורטיביות. המשבר הכלכלי של שנת 2008 פגע בקבוצה עוד יותר והנהלתה פנתה לבנק VTB הממשלתי ונטלה אשראי לבנייה על סכום של כ-300 מיליון דולר. אלא שאומנם על הנייר הייתה תכנית בנייה, אבל שום דבר ממנה לא יושם. תחילה תוכנן שהאצטדיון החדש יהיה דומה לארנה חימקי: מגרש כדורגל עם 20,000 מושבים, ללא מתחמי מסחר צמודים, שיהיה אפשר להרוויח מהם מחוץ לימים שבהם נערכו משחקים.
באצטדיון הישן של דינמו התקיים מסביב לאצטדיון שוק שכונה בשם "בראחולקה" וכלל דוכנים שמכרו הכל: ג'ינסים, תיקי צד, DVD, חטיפים ואלכוהול, אבל האווירה הייתה של שוק ולא של מתחם מסחר מודרני ודינמו ביקשה להיפטר מזה ולא לאפשר בניית דבר דומה באצטדיון החדש. אבל הבנייה התעכבה. התשלומים לא זרמו, ניירת שלמה של מסמכים נערמה וכללה אישורים ורישיונות לבנייה, הובלת חומרים ותשלום לפועלים, אבל ערמת הניירות הזאת שהלכה וגדלה לא תורגמה למעשים בשטח.
האצטדיון הוא רק חלק מפרויקט ענק בשם "VTB פארק ארנה", שנשיא VTB אנדריי קוסטין העריך בסכום של 1.5 מיליארד דולרים. עם כניסתו לפרויקט, הבנק הממשלתי קיבל שליטה על קרקע בגודל 32 הקטר (יחידה השווה ל10 דונם) בשדרות לנינגרד במוסקבה, היכן שנבנה האצטדיון (בעוד דינמו מחזיקה ב-25% מהבעלות על הפרויקט). כעת הבנק יכול היה לתכנן בניית בנייני מגורים, מלון ושלושה בנייני משרדים (אחד – עבור אגודת דינמו ושניים אחרים עבור עסקים שונים), מרכז מסחרי ופארק – מתחם שלם בבעלות VTB.
מעורבות הבנק בפרויקט הביאה לשינוי משמעותי בעיצוב האצטדיון. דיונים שונים שהתנהלו הביאו לשינוי בעיצוב המתחם והוחלט להתמקד בבניית מרכז מסחרי, בנייני מגורים וקומפלקס ספורט. נערך מכרז שבו זכתה חברה מוסקבאית בשם "מוספרוייקט-2", עם האדריכל ההולנדי אריק ואן אגראאט.
בעיצוב שהציג ההולנדי הוחלט לשמר את קירות האצטדיון הישן, או לבנות משהו שיושפע מהם. בנוסף הוצגה לראשונה תכנית לבניית מתחם ספורט שיכלול תחת קורת גג אחת מגרש כדורגל ואולם ספורט רב תכליתי (שיאפשר אירוח משחקי הוקי קרח, כדורסל, החלקה על הקרח ועוד). ואן אגאארט התייעץ עם האנשים שבנו את "אמסטרדם ארנה" — מהאצטדיונים הראשונים באירופה שכלל גם רשת אלחוטית וניסו גם אפשרות להזזת משטח הדשא במקרה של אירוח קונצרטים. העיצוב הסופי הוצג רק לאחר שצוות המהנדסים ביקרו בלוס אנג'לס ובחנו את רובע הסטייפלס סנטר (המשמש כאולמן הביתי של הלייקרס והקליפרס). היכן שסמוך לאולם גם מוקמו מלונות, משרדים ובנייני מגורים.
ההשראה: פברז'ה.
השלב החשוב הבא – רוסיה נבחרה לארח את המונדיאל. כאמור, ברשימה הראשונית נכללו שלושה אצטדיוני כדורגל ממוסקבה: לוז'ניקי, VTB פארק ארנה ואצטדיון ספרטק (אוטקריטיה ארנה). אבל ב-2012 פריסת האצטדיונים הוגדלה כשנוספה עוד עיר אחת והאצטדיון החדש הוסר מהרשימה. בין אם זו היתה הסיבה או לא, הסרת האצטדיון מהרשימה תרמה עוד יותר לעיכוב.
השאפתנות והשאיפה לבנות אצטדיון בעל קיבולת של 45 אלף לאירוח המונדיאל לא התאימה למה שהתרחש בפועל. האצטדיון תוכנן להכיל 33 אלף מושבים עם יכולת הרחבה לכדי 45 אלף ובכל המסמכים שהוגשו לאישור כך גם תוארה תכולת המושבים, אבל התייקרות החומרים והתנפחות תקציב הבנייה אילצה את קיצוץ מספר המושבים בהמשך.
כאשר האצטדיון הוסר מרשימת האצטדיונים המועמדים לארח את במונדיאל כבר לא היה צורך בבניית 45 אלף מושבים, כפי שדרשה פיפ"א. דינמו יכולה הייתה להסתפק באצטדיון קטן יותר, אומנם דינמו היא עדיין אחד ממועדוני הכדורגל הגדולים ברוסיה, אבל הוא לא זכה באף תואר מאז 1993 ויחסית למועדוני הכדורגל האחרים של מוסקבה זהו אחד ממועדוני הכדורגל הפחות חשובים וכמות האוהדים קטנה בהרבה מאלה של ספרטק וצסק"א.
עבור הספונסר, VTB, זו הייתה הזדמנות לחסוך ואכן הם חסכו 100 מיליון יורו שהיו יכולים ללכת על בניית אצטדיון גדול יותר: גובה האצטדיון הונמך, כמות המושבים הופחתה, הוסרה תכנית להוספת קומה תת קרקעית שתוכננה עבור חניון ושוב נעשה שינוי משמעותי בעיצוב האצטדיון. אם בתחילה תוכננה בניית קומפלקס ספורט מסיבי, העיצוב החדש הציג מבנה אסתטי יותר שבו נשמרה חזית האצטדיון הישן ונוספו לוחות מודרניים בצבעי דינמו: כחול, תכלת ולבן.
אחד מאדריכלי האצטדיון, סרגיי צ'ובאן (שהיה מעורב בשיפוץ אצטדיון לוז'ניקי ובניית מגדלי "פדרציה" ו"מוסקבה-סיטי") הודה שצמצום המושבים איפשר מרחב גדול יותר לעיצוב המבנה. את החזית לאצטדיון החדש עיצב הארכיטקט האמריקאי דייוויד מאניק, שגם בנה את האצטדיון החדש בלאס וגאס. בריאיון למגזין Elle הוא אמר ששאב השראה מרכבי ספורט בעת עיצוב האצטדיון בלאס וגאס. וממה הוא הושפע בעיצוב האצטדיון החדש של דינמו? מביצת פברז'ה. הוא חיפש משהו רוסי קלאסי, שמצד אחד מפואר, אך גם מסתיר בחובו איזשהו סוד, כך הגיע לרעיון של בניית חזית שנדמית כמו ביצת פברז'ה. אומנם אין כאן אשליה של ביצת פברז'ה, אך הצורה המעוגלת של הגג ומראה הרשת בחזית בהחלט מזכירים צורה של ביצת פברז'ה.
אחד הקשיים בשיפוץ האצטדיון של דינמו היה האיסור להסרת היציע המערבי, שנוסף לרשימת המונומנטים ההיסטוריים השמורים על ידי העירייה, כך בזמן שהיציעים המזרחיים, הצפוניים והדרומיים נבנו מחדש לקראת אולימפיאדת 1980, היציע המערבי, שנמצא צמוד לשדרות לנינגרד, שמר על מראהו המקורי מאז נבנה ב-1928.
כדורגל והוקי קרח תחת קורת גג אחת
כאשר הצוות של VTB הבין שיש צורך בתכנון מחדש של האצטדיון בעקבות הסרת האצטדיון מרשימת האצטדיונים המארחים של המונדיאל ונדמה היה שכיוון העיצוב החדש מתקדם היטב, הפרויקט ספג מכה נוספת בדמות המשבר הכלכלי של שנת 2014 ונפילת שער הרובל.
חלק מהאשראי שנלקח לבנייה שולם ברובל: אם הרובל היה במצב טוב ולא הייתה סכנה של הטלת סנקציות על הכלכלה הרוסית, היה נוח לקחת אשראי במטבע זר ולהחזיר במטבע מקומי. למשל: אם חברה זרה מקבלת הזמנה למימוש פרויקט גדול, ניתן לקבל במדינת האם של החברה הזרה אשראי באחוזים נמוכים. תחילה המימון הגיע מחברת Vinci Construction Grands Projets הצרפתית, אחר כך מחברת CodestInternationalS.r.L האיטלקית, כאשר המימון באותה שיטה היה איטלקי. נפילת הרובל גרמה לבנק VTB לתהות האם להמשיך בבנייה, אבל האדריכלים הצליחו לפזר את הספקות ולשכנע את ההנהלה שחשוב להמשיך בבנייה, תוך קבלת תמיכה ממשלתית.
אבל הצרות לא הסתיימו. לקראת השלמת הבנייה חברת Asteros, שהייתה מעורבת בהצבת מערכות וטכנולוגיות באצטדיון, פשטה את הרגל. החברה הייתה אחראית לפיזור והתקנת תשתית האינטרנט, הטלוויזיה, הרדיו, תאי שידור, מרכזי בקרה, דברים שבלעדיהם האצטדיון לא היה, אלא קוביית בטון חסרת משמעות. למשל, ללא Asteros לא היה אפשר להנפיק כרטיסי כניסה לאצטדיון. המהנדסים נאלצו לבצע שינויים מסוימים תוך תקווה לחנוך את האצטדיון כבר בשנת 2017 למשחק של נבחרת רוסיה בכדורגל, אבל התכנית לא צלחה והקשר היחיד של האצטדיון למונדיאל היה העובדה ששחקני נבחרת צרפת התארחו במלון היאט הסמוך, לפני משחק הגמר.
ולא רק זה. האצטדיון היה אמור לארח את הדרבי נגד ספרטק במרץ 2019, אבל התגלו ליקויים על כר הדשא ומנהלת הליגה אסרה לקיים בו משחקים. באפריל 2019 מנהלת הליגה הצהירה שהאצטדיון יארח את משחק הסופרקאפ הרוסי, שמתוכנן ל-6 ביולי 2019, בין מחזיקת הגביע לאלופת 2018/2019.
מנהלי הפרויקט טענו שהדחיות הנשנות בהשלמת הבנייה נבעו מעצם העובדה שהיה צורך בהסבת המתחם מסתם אצטדיון כדורגל לקומפלקס ספורט שלם מה שחייב שינויים רבים, הרי תחת קורת גג אחת נבנו מגרש כדורגל ובצמוד לו אולם ספורט רב-תכליתי ומתחתם מרכז מסחרי וחנייה והחשוב מכל: הדאגה לכך שהמתחם כולו יהיה מוכן ולא רק חלקים ממנו.
רעיונו של אריק ואן אגאארט יושם על ידי דייוויד מאניק עם סרגיי צ'באן שיישם זאת בתכניות בשטח. בהתחלה תוכנן לבנות אצטדיון כדורגל ואולם הוקי קרח נפרדים זה מזה, כדי שאפשר יהיה תיאורטית לארח במקביל הן משחקי כדורגל והן משחקי הוקי קרח, אבל אחרי שהאצטדיון הוסר מרשימת האצטדיונים המארחים למונדיאל והשטח הפנימי שונה, שינו גם את העיצוב המתוכנן והיכן שהיו אמורים להציב יציעים התפנה שטח ריק, בו הוסיפו שירותים, דוכני אוכל, חדרי רפואה, ארונות לתפעול הטכנולוגיה, כולם לשימוש הן עבור אוהדי הכדורגל והן עבור אוהדי ההוקי קרח ובקומה השישית של המתחם נקודה אקסקלוסיבית — מסעדה פנורמית ממנה ניתן לראות גם את הדשא וגם את הקרח.
בוא, רמשטיין, בוא.
ב-26 בנובמבר 2018 האצטדיון קיבל רישוי תפעול מהעירייה – רגע שלו קבוצת דינמו חיכתה 10 שנים – ובזמן שמהנדסי הבנייה תלו את הדחיות בשינויים השונים שנדרשו, בהנהלת קבוצת הכדורגל טענו שהסיבה העיקרית לדחייה בפתיחת האצטדיון היא העובדה שבעבר המתחם היה בגודל 40,000 מ"ר (ללא תוספות תת קרקעיות) וכיום הוא מגיע לגודל של כ-210,000 מ"ר, עם חניה תת קרקעית, מרכז מסחרי, שני מבני מנהלה ותחנת משטרה קטנה. זאת נוסף גם לקייטרינג עם מטבח וקומות שלמות במתחם שמשמשות למסחר ולספורט.
בשנת 2017 המהנדסים אמרו שהם יפתחו טכנולוגיות שונות, כמו פיתוח אפליקציה ייחודית למתחם שתאפשר למבקרים להזמין אוכל ואפילו להזמין מונית מהמתחם באמצעות האפליקציה, אבל הרעיון נזנח ובמקום זה פיתחו את מערכות הביטחון והתפעול במגרש ובאולם. כך למשל, הוכנסה מערכת זיהוי פנים שאפשרה לעקוב אחר כל האוהדים ביציעים והוכנסה מערכת אל האולם הרב-תכליתי שאיפשרה שליטה על כל המושבים כולל שינוי מקומם והזזתם באמצעות מחשב, תוך הקטנת מספר המושבים או הגדלתם בהתאם לצורך ומאפשר למפעילי האולם לשנות גם את גודל משטח ההוקי קרח או להורידו אל מתחת לאדמה ולאפשר אירוח הופעה מוזיקלית, כאשר חלק גדול מהיציעים מועלה לגובה של 5 מטרים ומתחתם נוספים מושבים נוספים שמאפשרים את הגדלת תכולת האולם.
הקרח יעבור תחזוק שוטף ברוב העונה ובעונת הקיץ או באירוח משחקים אחרים יוסיפו חומר בשם Terracover (פלסטיק אפור מיוחד), שמיוצר בבריטניה ומאפשר הוספת פרקט למשחקי כדורסל או הוספת כל כיסוי אחר. השינוי מתבצע בן לילה. אם בערב נערך משחק הוקי קרח, למחרת בצהריים כבר ניתן לארח באולם משחק כדורסל. טכנית, השינוי יכול להתבצע גם בתוך כמה שעות בלבד, אבל נהלי הביטחון לא מאפשרים לארח ביום אחד יותר משני ארועים.
בקיץ האצטדיון יארח את הקונצרט המוזיקלי העיקרי בשנת 2019 ברוסיה כאשר רמשטיין יופיע בפני קהל של 33 אלף איש באצטדיון הכדורגל. כרטיסים להופעה כבר אין. ביום הראשון שבהם הם הוצעו למכירה נמכרו 10 אלף כרטיסים, שאר 23 אלף הכרטיסים חוסלו בתוך שבוע, כאשר לדברי המהנדסים, צוות התפעול הגרמני של רמשטיין כבר התרשם לטובה מהאצטדיון ומהיכולות הטכניות לאירוח ההופעה.
קלאסיקה לצד מסחר מודרני
ובזמן שהאצטדיון עדיין לא אירח משחק כלשהו, ב-20 בדצמבר כבר נערך במתחם מופע החלקה על הקרח בשם "אגם הברבורים" עם המחליקים יבגני פליושצ'נקו ויאנה רודקובסקאיה, באירוע ששילב החלקה על הקרח עם בלט ונטלו בו חלק גם הפרימה בלרינה של תאטרון הבולשוי, אולגה סמירנוב ורקדנית הבלט אדלינה סוטניקובה. בנוסף, האולם מאפשר אירוח קונצרטים ברמה גבוהה בשל העובדה שהגג והתקרות מצופים בפאנלים אקוסטיים שמבטיחים ניצול מקסימלי של המקום.
לוח השנה של המתחם מלא וכולל תכניות עד שנת 2020. בשנת 2019 לבדה האצטדיון יארח 50 ארועי ספורט (בכדורגל, הוקי קרח וכדורסל), 14 קונצרטים ומופעים ועוד 90 ארועי בידור בתכנון. בפברואר 2018 יופיע כאן זמר הפופ הרוסי דימה בילאן, באפריל – Hollywood Undead ולהקת "ספלין". בנוסף, המרכז המסחרי שבמתחם הופרד מהאצטדיון באופן כזה שאינו מאפשר הגעה מהאצטדיון למרכז או מהמרכז לאצטדיון ובאופן כזה אין תלות של האחד בשני ואם המתחם אינו מארח משחקים, הוא עדיין פתוח למי שמגיע לקניות במרכז המסחרי.
מסביב לאצטדיון הבנייה עדיין נמשכת. אם המתחם עצמו כבר מוכן לאירוח ארועי ספורט, בידור ותרבות, קומפלקס המגורים "ארנה פארק" עוד מצוי בבנייה, אף שכבר 60% מהדירות נמכרו.
בדינמו מקווים ובטוחים שעם השלמת המתחם כולו, כולל הפארק ובנייני המגורים, ההתעניינות בספורט ובקבוצה רק תגדל ואפשר יהיה לבנות על הגדלת השאיפות הספורטיביות (כמו זכייה סוף-סוף באליפות) לצד תזרים המזומנים וההכנסות שיגיעו לכיסי המועדון.
מה שכן, אחרי עשור, האצטדיון כבר מוכן.