היום 29.12.2016, נפל דבר במועדון כדורגל מכבי חיפה. אחרי 10 שנים במדים הירוקים, הודיע המועדון לשחקן הקבוצה אייל משומר על שיחרורו מהקבוצה. אז כן, זה בקלות יכל להיות עוד טור סאטירי על השחקן שנעשה לפרקים לבדיחה של המועדון ולסמל האפרוריות בקבוצה. ובכל זאת, 10 שנים אחרי שנחת במועדון, אני חושב שדבר אחד שלא נאמר כמעט לעולם אכן צריך להיאמר היום לאייל משומר. תודה.

בואו נאמר את האמת. אייל משומר לא ייזכר בספרי ההיסטוריה כמגן ימני סופה שחרך את צד ימין של קריית אליעזר\סמי עופר, אלא יותר כמגן בינוני, די אפור אם להיות כן, וללא ספק לשחקן שזכה מהקהל הירוק להכי הרבה רחשים במקרה הטוב, ומטר של קללות במקרה הרע, מאז ימי אופיר קופל העליזים. לעולם הוא לא קילל חזרה, לעולם הוא לא "החזיר" לקהל. תמיד הוריד את הראש וניסה להשתפר במשחק שאחרי. 10 שנים, שנה אחר שנה, סילק משומר מגן אחר מגן שהביאו מאמני הקבוצה על המשבצת שלו על מנת להתחרות איתו על חולצת ההרכב, וזה תמיד היה בהרבה עבודה קשה. כך שגם המקטרגים הגדולים ביותר שלו לא יכלו לומר שהוא לא נתן בכל הזדמנות שניתנה לו 100%. אכן אפור, אך יציב. אז תודה אייל. תודה על הגול ההוא נגד נתניה בחצי גמר. תודה על החיים קשים למיודענו כריסטיאנו רונאלדו בכמעט ניצחון ההוא נגד נבחרת פורטוגל. תודה על 10 שנים של יציבות. וכן, תודה גם על כמה רגעים מצחיקים במיוחד.

ומילה לסיום על מצב הקבוצה. שיחרורם של ששת השחקנים מהמועדון בשבוע האחרון בא לזעזע את המערכת. מחשבה חיובית של צוות שלא מנסה לכסתח את הדברים, אלא אומר אמת בפנים. ההתחלה טובה, ומעניין יהיה לראות עד כמה רציני ועמוק התהליך עם הגעת חודש ינואר והצפי לחיזוק על מנת לנסות להתמודד, גם אם לא השנה אז בשנה הבאה, עם המכונה המשומנת של הפועל ב"ש במטרה להחזיר את האליפות שמסתובבת לה כל כך הרבה שנים בכל איזור בארץ חוץ מבכרמל.