// מאת עדי אברמוב
אתה לא בוחר אותה, היא בוחרת אותך.
אתה לא מפסיק לאהוב אותה – כי אין לך ברירה.
אתה רק עוקב ומלווה. זה מתחיל בבית הספר, ממשיך בתיכון, הולך איתך לעמדת השמירה כחייל ומתגלגל איתך ככה כל החיים.
יש קבוצות שגמר ליגת האלופות עבורם הוא רגע בוא הן באות לדרוס את הדשא, ושנים אחורה גם ליברפול היתה כזו, והיא גם עשתה רושם שהמעמד לא מרשים אותה, עד לדקה ה-20 בו הכוכב הנוכחי שלה יצא, ואז היא יצאה מהמשחק.
כך ריאל וליברפול נפגשו לקרב איגרוף.
סנוקרת ראשונה – כאן אתה מתחיל לדמיין מי אשם, אם בכלל ולמה זה קרה, אבל אינך מעז לחשוב על זה כרגע, כי הסיבוב השישי רק החל והקרב עוד ארוך. למרות הטעות האיומה של קריוס, למרות שזה שורף עד מוות, אתה עדיין מאמין שאפשר לקום, לשמור פנים ולהמשיך בקרב.
מכת נגד – ליברפול נכנסת למוד של מלחמה, וכמה דקות לאחר מכן הפעם זהו אגרוף אדום שנכנס והוא כולו צועק אנחנו פה כדי לנצח. התקפה נפלאה של ליברפול הסתיימה בגול של מאנה, שלאחר מכן גם פגע בקורה ונדמה היה שהוא כאן כדי לסיים את העבודה. הכל אפשרי ואם יש קבוצה בעולם שבנויה להפוך תוצאה בקרב זוהי ליברפול.
נוק דאון – בייל נכנס כמחליף ולקח על עצמו את המשימה להוציא לליברפול את האוויר מהריאות והוא עשה זאת נפלא, עם גול חלומי של פעם בחיים, כזה שלא רואים בכל יום. אך ליברפול היא מכונת קרבות חלודה אך ותיקה, והאמונה קיימת. זו ליברפול! ברור שזה אפשרי, יש עוד מספיק זמן, ברור לכולם.
נוק אאוט – בייל הוכיח שהוא שחקן של גמרים והבהיר לכל עולם הכדורגל שבליברפול אין שוער. בדקה ב-84 ממרחק של 30 דקות נסיעה מהשער הוא בעט כדור חזק, אך לא מסובך לידיו של קריוס, שהחליט דווקא עכשיו להשבר ולקבל את האגרוף היישר לפנים.
יש גבול לכמה אפשר להחזיק בקרב.
גם אם יש בך את כל הרצון שבעולם, נגד מחזיקת הגביע 12 פעמים ופעמיים ברצף, גם העצבים של מייק טייסון לא יושיעו את ליברפול כעת.
ואיזו עונה זו הייתה?
עונה גדולה שבנויה על שחקן רכש בודד שסחב ושיפר את ליברפול באופן מופלא, כמעט לבדו. על זה חרוט שמו של יורגן קלופ, הוא תפס בינגו אמיתי במה שהיה נראה משכנע מאוד כמעט עד הסוף. גם להגנה הגיע עוגן אמיתי בסכום אסטרונומי שעשה את מה שקיווינו שיעשה ושיפר את ההגנה סביבו.
קלופ דוגל בסובלנות, הוא מתנגד לרכישות פזיזות ועל כך שילמה ליברפול במחיר פניה עם שני שוערים שיכולים לשחק בפליאוף של הליגה הישראלית, זו האמת והיא כואבת יותר מתמיד ברגעים אלה. כבר בפציעה של סאלח הבנתי לאן אפנה את ההאשמות שלי. ראיתי את ליברפול חסרת אונים, ללא מחליפים, ללא עומק, ללא מוכנות של קבוצה לגמר כזה גדול. ליברפול הגיעה לגמר עם המון עזרה של סאלח והמון מזל של אלוהי הכדורגל אבל מול אלופת אירופה זה לא מספיק.
קלופ התנהל באיפוק בכל חלון העברה, ולא הוציא סכומי כסף גדולים פרט להעברה של ואן דייק, כך נותרה ליברפול ללא עומק אמיתי, ועם אמונה בשוערים שכבר שנה שלמה ברור שהם שלא מתאימים לרמות האלה. ההתנהלות הזו גזלה את הסיכוי לקרב הוגן עד הסוף. תהיה חזק ומיומן ככל שתהיה, בידיים קשורות מאחורי הגב זה יהיה קרב קשה הרבה יותר וכך נראתה היום ליברפול, ושוערה קריוס.
יורגן, אוי יורגן, מבחינתי אתה הגיבור הטרגי של הסיפור היום, ולא אף אחד אחר.
נאמר בעבר שאת החורים של ליברפול יורגן קלופ ידאג למלא, ובכן את החור הכי גדול של ליברפול לא הצלחת למלא, בינתיים, אבל גם הגדולים מכולם טועים. אולי יש בי רצון עז להאשים אותך על איך שליברפול נראתה היום, אך נראה שאין בזה תועלת. איתך או בלעדיך ההיסטוריה עוד תחזור על עצמה.
You Will Never Walk Alone
