// מאת ליאור מזרחי

אנחנו לא רצים. נקודה. זה לא המאמן, זה לא המערך, אלו לא השחקנים, זה לא המתקנים, זו לא ההתקפה וזו לא ההגנה. זה הרבה יותר פשוט מזה – אנחנו לא רצים.

מחר, כמובן, התקשורת תרצה להזכיר לנו ולחגוג את ההפסד הכואב הזה עם הרבה שידורים חוזרים. אז עצה קטנה ממני – קחו את השידור החוזר ואל תתמקדו בכדור בכלל. תתמקדו בשחקן אחד, לא משנה מי – דאבור, נאתכו, חמד מי שתרצו. תסתכלו ותראו דבר פשוט – אם הכדור לא קרוב לשחקן, הוא לא טורח לרוץ. הדבר גורם להגנה בלי חיפויים, לחוסר אפשרויות מסירה בהתקפה ובעיקר למשחק איטי ומסורבל – יותר איטי מזה נשתגע.

אמרנו שהבעיה פשוטה? כמה פשוטה, ככה מסובכת. לך תשנה את זה. זה לא לשנות את הטקטיקה של המאמן או את הטכניקה של השחקן, זה לשנות את האופי של השחקן הישראלי הממוצע – שחקן שכמות הספרינטים שיבצע במהלך משחק שואפת לאפס. השחקן הישראלי רגיל לקצב של הליגה הישראלית – קצב איטי שלא מצריך מהשחקן לרוץ יותר מדי, ללחוץ את הכדור או לשרוף את האגף. אז כן, אמרנו את זה אלף פעם, זה הכל בחינוך. זה מתחיל מגיל צעיר והכל נכון, אבל מה עושים עכשיו?

דבר ראשון יש אור בנבחרת. יותר נכון דור. דור פרץ. הוא רץ. אמרתי קחו כל שחקן? קחו כל שחקן חוץ מאת פרץ (אולי בעתיד גם גלזר). אם היו לנו 11 דור פרץ אפשר היה לפנטז על משהו. פרץ צריך להיות באנקר בקישור ללא שום צל של ספק. הוא דוגמה לשחקן מחויב טקטית, חכם, אבל יותר מהכל שמשקיע ורץ. אם שואלים אותי תנו לו גם את סרט הקפטן.

אם אני אנדי הרצוג אני מכנס מחר את הנבחרת ומציג להם את האמת בפנים. עם וידאו, עם נתונים, עם כל מה שצריך כדי להבהיר להם – תתחילו לרוץ. אני מאמין שזה יכול לפתור קצת מהבעיה העמוקה שיש לנבחרת שלנו.

אני אסיים במשהו קצת יותר טקטי. הרצוג חייב להבין שהכדורגל השתנה. הכדורגל של היום חי על מהירות ועל כוח מתפרץ. כשאתה פותח עם דאבור וחמד ביחד, שני חלוצי תשע, יהיה לך קשה מאוד להגיע למצבים. הרעיון של להכניס את מיכה הוא טוב – שחקן יצירתי שיכול להזין כדורים לחלוצים, אבל כשאתה חי על מתפרצות כמו היום אתה חייב עוד שחקן מהיר כמו דיא סבע , מנור סולומון או ערן זהבי. ההרכב של היום יכול לעבוד על נבחרות חלשות מאיתנו (בתקווה שנשארו כאלה), אבל במשחק של מתפרצות, סלחו לי, אבל תומר חמד צריך לפתוח על הספסל כי כמובן שדאבור זה באנקר, לפחות בינתיים.

בנימה זו, מפה יש רק להשתפר, עוד לא אבדה תקוותנו. אל אל ישראל.