// מאת רועי דוויק

כאוהד צ'לסי קשה לי מאוד המחשבה שאת השנה הבאה נפתח ללא אדן הזאר, הכוכב הגדול של הקבוצה ב-7 השנים האחרונות. לדעתי השנה זו השנה שבה הכוכב הבלגי הפגין את הכדורגל הטוב ביותר שלו וגם המספרים תומכים בכך עם 16 שערים ו-15 בישולים (הכי הרבה בליגה) כשהוא מעורב ב-31 שערים (הכי הרבה בליגה),14  תארי איש המשחק (הכי הרבה בליגה),122  דריבלים מוצלחים (הכי הרבה בליגה), יצר 93 מצבים (שני בליגה), השיג לקבוצתו 23 נקודות (הכי הרבה בליגה) ומעורב ב-49% משערי קבוצתו (הכי הרבה בליגה). עדיין לא ברור איך לא נכלל בנבחרת השנה של הפריימרליג.

העונה האדירה הזאת לא נעלמה מעיניה של ריאל מדריד, שבעקבות מכירת כריסטאנו רונאלדו בקיץ נחלשה מאוד וכבר כמה שנים טובות מחזרת אחר הזאר והקיץ נראה שבחסות העובדה שהחוזה של אדן יסתיים בקיץ הבא, לא רק שפלורנטינו פרז סוף סוף יגשים את חלומו לצרף את הכוכב, אלא אפילו יקבל את הכוכב בסכום נמוך משמעותית מהשווי האמיתי שלו.

אין ספק שלולא הזאר השנה הקבוצה של סארי היתה מסתיימת בצורה קטסטרופלית. השאלה היא מה יקרה כאשר הזאר יעזוב את הבלוז ומי יקח את המושכות וינהיג את צ'לסי בחלק הקדמי. כאשר חושבים על הכוכב השני של צ'לסי חושבים על קאנטה, אבל השנה קאנטה מציג יכולת לא מספיק טובה. האמנם לא רק לצרפתי האשמה, אלא בעיקר בגלל סארי שהזיז אותו מהעמדה המועדפת עליו (קשר אחורי) לעמדה קדמית יותר בה הוא משתלב הרבה פחות טוב. לאור זאת, אני חושב ששתי נקודות האור שלנו בחלק ההתקפי בשנה הבאה יהיו כריסטאן פוליסיץ ותאמי אברהם.

הקיצוני האמריקאי אומנם לא סיפק עונה מרשימה במדי דורטמונד, אבל יש לו פוטנציאל ענק. מספיק לראות את השער שלו במשחק מול ורדר ברמן וכבר תתאהבו. כדאי לשים לב גם לחלוץ האנגלי שמפציץ השנה בצ'מפיונשיפ במדי אסטון וילה עם 25 שערים. אומנם בליגת המשנה, אבל עם החלוצים המאכזבים של צ'לסי (ז'ירו, היגוואין ומוראטה) שווה לקחת את הצ'אנס ובכלל, העזיבה של אדן הזאר מסמלת עידן חדש בצ'לסי בו צריך לתת צ'אנס לשחקני האקדמיה (שזכו פעמיים בליגת האלופות לנוער והשנה הגיעו לגמר) ולא להשאיל אותם סתם.

האם זה יספיק לחזור לצמרת? לא בטוח שכבר בשלב ראשון, אבל עם השתלבות נכונה זה יכול להיות יופי של בסיס לחזור לפסגת הליגה האנגלית.