// מאת רועי חיים
מתי כספי תהה לעצמו (עוד ב-1974 למי ששאל) "איך זה שכוכב אחד לבד מעז. איך הוא מעז, למען השם" שזה בדיוק מה שקברניטי הפועל באר שבע שואלים בכל הנוגע לפרידה מהגנרל הניגרי, סאגה ששורשיה עוד בתחילת עונה קודמת. אז המעבר הושלם (בעיתוי מאוד בעייתי) ואין אוהד שתוהה לעצמו איך תסתדר ב"ש בלי הכוכב שלה.
הנבואה אומנם ניתנה לשוטים ולא באמת ניתן לדעת איך הקבוצה תסתדר ואיזה מחליף יגיע (אם בכלל), אבל יש מספיק דוגמאות בעולם לקבוצות שאיבדו את הכוכב שלהם וסבלו מחלל אשר פגע בהם בעונה שלאחר מכן. אומנם אנחנו ביצה קטנה וייחודית, אך גם כאן אפשר לבדוק מה קרה לאלופות האחרונות (שהצליחו לחבר לפחות 2 אליפויות רצופות) שהגיעו אל אותה צומת דרכים גורלית:
מכבי תל אביב (2012-2015)
מכבי מסיימת את עונת 2014/15 עם טרבל ואחד ערן זהבי שכבר פוזל אל מעבר לים. בעונת 2015/16 מכבי במירוץ פוטו פיניש מתיש עם הפועל ב"ש (כשברקע קללת ליגת האלופות מכה בשנית) ובסיומה מאבדת את תואר האליפות (וגם גביע חומק לה בין הידיים), אך המכה הקשה מגיעה בדמות עזיבתו של מלך השערים שלה. מכבי לא מצליחה להתאושש מאובדן הכוכב וגם הנחתה של הרוצח האיסלנדי וסקאריונה לא מסייעת במילוי החלל שנפער. לאחר עזיבת זהבי, מכבי מסיימת את שתי העונות עם פער דו ספרתי (בקירוב) מהמקום הראשון.
בית"ר ירושלים (2006-2008)
תקופת גאיידמק הביאה עמה תקציב אשר רכש מכל הבא ליד. אותה תקופה התאפיינה ברכישה של כוכבים רבים (ביניהם שמעון גרשון, מיכאל זנדברג וכדומה), אשר הניבה שתי אליפויות בפער דו ספרתי (בקירוב) בעונות 2006-2008. יש שיאמרו שמערכת הבחירות של ארקדי הביאה את תחילת התדרדרות (וגם עזיבת אלברמן לא סייעה), אך בעייני, הסממן העיקרי היה עזיבתו של דרק בואטנג (בינואר 2009). בואטנג היה קשר אחורי ברמה מעל הליגה והיה ממצטייני האליפויות. לאחר עזיבתו, בית"ר לא הצליחה למלא את החלל שנפער (או הייתה חסרת תקציב) וסיימה את אותה עונה במקום השלישי.
מכבי חיפה (2003-2006)
תחילת שנות ה-2000 היו שנים מופלאות למכבי חיפה (7 אליפויות בעשור הראשון), כאשר השושלת האחרונה הייתה בין השנים 2003 ל-2006 הייתה אחת השושלות המרשימות והמפחידות שהיו בכדורגל וכללו חלק גדול מכוכבי שנות האלפיים. מבין השחקנים, היה ניתן למצוא את דווידוביץ', בנאדו, בוקלי וזנדברג. אך מעל כולם מרחף אחד עידן טל.
טל הגיע לחיפה אחרי 4 שנים אירופאיות ומיד השתלט על אמצע המגרש של הירוקים. המעבר בחזרה מעבר לים, לאחר האליפות השלישית, מוטט את אמצע המגרש של חיפה (ויש שיגידו שזה היה דווקא הכסף של גאיידמק). גם באליפויות הבאות (שכללו בין היתר את רפאלוב וגולסה) לא הורגשה שליטה אבסולטית כמו שהציג עידן טל. את העונה שלאחר עזיבת טל, חיפה סיימה במקום 5 בפער של 16 נק' מבית"ר ירושלים.
יש שיגידו שעזיבת הכוכב היא תוצאה של שובע שאופף כל קבוצה שיצרה רצף אליפויות וההידרדרות מגיעה מעייפות החומר והעדר רעב מחודש, ולא כקשר ישיר לעזיבת הכוכב. אם תשאלו את אוהדי ב"ש (וגם את אוהדי מכבי שהזיכרון עדיין טרי במוחם), תשמעו על כוכב שיכול, למרות הכל, לעורר גם קבוצה שבעה ולסחוב אותה לאליפות חדשה.
קשה לומר איך ב"ש תתמודד עם הבור (יש שיגידו תהום) שנפער, אך לא רק שקשה למצוא שחקן ברמה ובאיכות של הגנרל, חברינו בצהוב ובירוק הראו לנו שמציאת מחליף היא עבודה טריקית (וקריטית) אשר לרוב לא צולחת בצורה חלקה.
איך הוא מעז.
