אליפות העולם בג'ודו מתחילה בבאקו, בירת אזרבייג'אן – תחרות המטרה הגדולה הראשונה במירוץ לאולימפיאדת טוקיו ב-2020 ובה ישתתפו 13 נציגים ישראלים. הציפיות הגבוהות ביותר מגיעות דווקא מנבחרת הגברים – שבעה ספורטאים בשש קטגוריות משקלים. התסריט האופטימי מנבא בין 3 ל-4 מדליות, התסריט האופטימי מאוד (על גבול המופרך) יכלול 5 מדליות כששתיים מהן יגיעו מאותו המשקל, עד 66 ק"ג, אחת הקטגוריות החזקות ביותר של הג'ודו הישראלי בשנים האחרונות.
עוד בטרם החלה אליפות העולם בג'ודו, אפשר להגיד שמשה פונטי, העומד בראש איגוד הג'ודו הישראלי, כבר זכה במדליה נוצצת אחת על כך שהצליח לדחות את מועד פתיחת האליפות החשובה שהתנגש עם יום כיפור. התהליך להזזת האליפות כבר החל לפני שנה בשיחות שקיים פונטי עם נשיא איגוד הג'ודו העולמי, מריוס וייזר, שם הובהרה החשיבות של יום כיפור עבור נציגי מדינת ישראל ונעשו מאמצים גדולים כדי להזיז את התאריך המקורי.
באמת, זה לא מובן מאליו, אליפות העולם היא התחרות השנייה החשובה ביותר בענף (אחרי האולימפיאדה) והיא משמעותית עוד יותר השנה, כי היא תחלק נקודות דירוג יקרות במירוץ להשגת הכרטיס למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, ומי שלא שם – בבעיה. משה פונטי ומירי רגב, שקיימו שיחות רבות עם ראשי האיגוד העולמי, הם עדיין לא הסיבה העיקרית שבעקבותיה נדחתה האליפות. הסיבה האמיתית נעוצה בהישגים חסרי תקדים של ישראל בשנים האחרונות והרבה בזכות ג'ודוקא בן 26 שהביס באיפון הרבה מאוד אנשים שלא רצו לראות אותנו מצליחים.
גם הג'ודו, כמו ענפי ספורט רבים בעולם, נשלט בין היתר על ידי מימון כספי וספונסרים ממדינות העולם הערבי והמפרץ הפרסי, חלקם פחות בעניין שלנו. דחיית האליפות מצטרפת לסנקציות על ביטול התחרויות באבו דאבי ובטוניס שהטיל איגוד הג'ודו העולמי משום שאסרו על ג'ודוקא ישראלים להתחרות עם דגל ישראל על החליפה ולהשמיע את ההמנון הלאומי. כן, בעבר זה התקבל בהבנה והיה לגיטימי לחלוטין – עד שהגיע טל פליקר.
חודשיים אחרי אליפות העולם בה זכה פליקר במדליית הארד, יצאה נבחרת הג'ודו לאיחוד האמירויות, לתחרות באבו־דאבי. כמו בשנה שקדמה, המארגנים התנו את ההשתתפות של הישראלים בכך שיופיעו ללא סימנים מזהים, כלומר, במקום דגל ישראל הונף דגל האיגוד העולמי, בקרבות עצמם נאסר על הישראלים ללבוש בגדים עם המילה ישראל עליהם, ומראש נמסר, כי במידה וג'ודוקא ישראלי ינצח, יושמע המנון האיגוד במקום התקווה. ואז זה קרה, טל פליקר גבר על כל מתמודד שעמד לפניו, עלה לגמר וזכה במדליית הזהב. ומאוחר יותר על הפודיום, לצלילי ההמנון המאולתר של האיגוד העולמי, שר בעצמו את ההמנון הישראלי, במה שהפך לרגע מרגש ובלתי נשכח.
דקות אחדות לאחר הזכייה בזהב, הסרטון של טל פליקר על הפודיום הכה גלים וגרם למבוכה רבה בעולם הג'ודו העולמי שהבין – משהו כאן מסריח. האיגודים המחרימים את דגל ישראל נכנעו כאמור לסנקציות האיגוד העולמי ומעתה, הדגל וההמנון הישראלי יישמע על הפודיום בכל תחרות בעולם, והישג זה, כמו גם הזזת מועד פתיחת אליפות העולם מעידים יותר מכל על מגמה מאוד מעודדת – אי אפשר לוותר עלינו ועל העוצמה של הג'ודו הישראלי בעולם והחשיבות של ספורטאינו בכחול לבן לג'ודו העולמי.
אחרי שנה נפלאה שלו, טל פליקר הוא המועמד מספר אחת למדליה בנבחרת הג'ודו הישראלית. פליקר מוכשר במיוחד ויותר מכל הוא פשוט מפגין יציבות מדהימה כמעט במשך שנתיים שלמות ברציפות, זו מילת המפתח. אין אצלו הרבה הפתעות, הוא מגיע לכל תחרות חד ומדוייק וברוב המקרים מוצא את עצמו על הפודיום, או על ראש הפודיום כפי שהיה בגרנד סלאם היוקרתי באבו דאבי ובעוד תחרויות נחשבות רבות בסבב העולמי. השנה פליקר מגיע לאליפות כשהוא מדורג במקום ה-1 בעולם, כפי שהיה גם באליפות העולם בשנה שעברה שם הפסיד רק בחצי הגמר וניצח בקרב על הארד את אלוף אירופה של אותה שנה, האוקראיני גיאורגי זנטאריה.
פליקר הוא לא היחיד שמייצג את ישראל בקטגורייה זו, הג'ודוקא הישראלי השני בקטגוריית המשקל של הוא ברוך שמאילוב, גם הוא ספורטאי מצוין עם ג'ודו עוצמתי שגורם לי בכל פעם שאני צופה בו לתחושת החמצה גדולה. לא סתם – שמאילוב מדורג במקום ה-4 בעולם, והוא עתיר הישגים בזירה הבינלאומית – אז למה החמצה? נכון, באליפויות אירופה ועולם אין הגבלה לנציג אחד לכל מדינה, זאת בשונה מהאולימפיאדה שם יש נציג יחיד לכל מדינה – בשנתיים הבאות עד לטוקיו 2020 נהיה עדים לקרב על כרטיס בודד לאולימפיאדה בין שני ג'ודוקא מובילים מהטופ העולמי, ומוטב לקוות שהיא תמשיך להתקיים כמו עכשיו בפרגון ובכבוד הדדי בין השניים ואבוי, לא תהפוך לסקופ צהוב ומלוכלך בתקשורת.
ההימור שלי: אצל ברוך שמאילוב המצב צפוי להיות מאוד תלוי בהגרלה, וכפי שכתבתי – זה בהחלט יכול להיגמר בשני ישראלים על הפודיום, אך ההערכה שלי היא הפסד בבית הניחומים וסיום במקום השביעי.
טל פליקר מגיע לאליפות בשיא, הוא שייך לטופ העולמי של המשקל שלו, אך קיים תסריט, פסימי ביותר, שיכלול הדחה מוקדמת בתחילת התחרות. הג'ודו יכול להיות בלתי צפוי ותסריט של אכזבה במוקדמות הוא אפשרי. בכל זאת, אני אופתע אם לא יעלה על הפודיום, אבל, למרות ההישגים האחרונים, אם תרצו להמר על מדליית הזהב אני לא חושב שהיא בהכרח תגיע מהכיוון של פליקר. זה לא אסון גדול, הוא וגם אנחנו נסתפק במדליית כסף.
