״ הפעם הכל יהיה שונה ..״ ״בעונה הזאת ניקח את כל התארים..״ ״המאמן הזה יביא את השינוי ויעשה חריש עמוק בסגל..״

נמאס.. פשוט נמאס. כל פעם מחדש – אותם משפטים, אותן הבטחות, אותם ניסיונות מצחיקים למכור שקרים לאוהדים שהולכים להביא זרים אגדיים שיעשו את השינוי וליגיונרים ישראלים שאין שום שחקן בארץ שיוכל עליהם. רק חבל שהזרים האלה מאכזבים כל פעם מחדש, חבל שהליגיונרים האלה כבר מזמן לא עם העוצמות והיכולות שהיו להם בעבר, חבל שאוהדים מתאכזבים על עזיבתם של שחקנים בינוניים כי הם כבר התרגלו לבינוניות הזאת ועוד יותר חבל שמשאירים על חשבונם שחקנים גרועים יותר מהם במקום לדאוג לרכש איכותי במקומם. חבל שהמפעל העסקי של מר יענקל'ה שחר היקר שלנו ממשיך לפרוח ולשגשג בזמן שהקבוצה כבר לא מה שהייתה פעם – בלי סמלים, בלי נשמה, בלי שחקני בית. יענקל'ה שלנו, שעשה כל כך הרבה עבור הקבוצה, מתחיל להיראות שבע. הפערים הכלכליים שחוזרים בכל פעם מחדש ומונעים את הגעתם של שחקנים שלא מכירים בבינוניות המסתמנת אצלנו בקבוצה, אלא בכמה רמות מעל, מתפספסים שוב ושוב ואנחנו האוהדים כבר לא יודעים למה לצפות. שבוע אחד שומעים שמות של זרים שהולכים להפוך את מכבי חיפה לקבוצה אירופאית מן השורה עם שחקנים עם קבלות מספרד וסרביה שמגיעים לחזק עמדות בעייתיות ושבוע אחרי מגלים על קרע במו״מ עם כולם.

לפני כשבוע ראיתי ניצנים של אושר מצד אוהדים רבים שלנו. במקום הדיבורים שהביעו חוסר תקווה לגבי העונה הבאה, ראיתי פרסומים הולכים ונישנים על כך שקבוצתנו מתחזקת, שהולכים להגיע שחקנים גדולים שיפתיעו את כולם, פתאום כולם חותמים במכבי חיפה. חיכיתי ליום ראשון לראות אם אכן הם צדקו בפירסומים שלהם ואולי עוד יש מקום לתקווה אך לא כך היה. וככל שהזמן עובר- כך האופטימיות שלי דועכת. בשני הודיעו על הקרע במו״מ עם שהר, בשלישי צפינו במחזה האימים במשחק האימון נגד נצרת, ברביעי נוכחנו לדעת כי ואליינטה מתרחק ממכבי, סטויקוביץ האגדה המהלכת, והדבר היחיד שהיה טוב בעונה האחרונה, מראה סימנים של רצון לעזוב, ושהר בכלל הולך לחזק את ב״ש. זו כבר באמת נהפך לבדיחה. עונת המלפפונים הזאת עייפה אותי, כמה אפשר לצפות ולהתאכזב כל פעם מחדש?! אני פשוט מקווה שרוני לוי לא יכנע לבינוניות הזאת, וגם אם תהיה, הוא ידע להפוך את המצב לטוב בהרבה. שאר הקבוצות בליגה מתחזקות, קל זה בטוח לא יהיה, אבל קשה יש רק בלחם וגם אותו כולנו אוכלים…