// מאת דור עמרם
סיום שושלת הוא בלתי נמנע עבור כל מועדון. יש כאלו שמוקירים תודה, יש כאלו שמתאבלים ויש כאלו שמבינים שעכשיו – מתחילים לעבוד.
בניגוד לדעה הרווחת, העונה עוד לא נגמרה ולריאל עדיין יש מטרות גם אם אף אחת מהן לא כוללת זכייה בתואר. המטרה העיקרית היא להכשיר את השלד עליו יבנו בשנה הבאה, וארבעה חודשים זה לא מעט זמן כדי להכריז על היררכיה חדשה ולבדוק – האם היא בכלל עובדת?
כאן בונים
כפי הנראה, לפחות 6 שחקנים, מתוכם 3 משמעותיים, לא ימשיכו בקבוצה בשנה הבאה, ולכן חשוב עוד יותר להתרכז באלו שישמשו כשלד העתידי. שחקנים דוגמת קורטואה, רגילון, יורנטה ואסנסיו הם כבר בסיס לשלד נפלא, אליהם אפשר להוסיף את וינסיוס, אותו הייתי שמח לראות בעונה הבאה כשחקן 12-13.
בעיני, ילד בן 18 לא צריך להתמודד עם כמות הלחץ המטורפת הזו, הוא צריך ליהנות מכדורגל תוך כדי למידה, בנוסף, הוא יהווה כנשק לא קונבנציונלי מהספסל, וספסל חזק הוא אחד החלקים הבסיסיים בבניית קבוצת על.
עוד שחקן שיוכל לשמש כגיים ציינג'ר מהספסל הוא קרים בנזמה, שלדעתי הופתע בעצמו לגלות שהשנה ישמש כשחקן הרכב (לפי התבטאויותיו בקיץ). בניגוד לרעל היומיומי שהוא מקבל, בעיני בנזמה שחקן נפלא שתרם רבות למועדון, אך כיום ברור לכל שאינו מסוגל לשחק בהרכב של הקבוצה במשך עונה שלמה. לעומת זאת מהספסל, התרומה שלו יכולה להיות זהה לזו שתרם מוראטה, אם לא יותר.
אסנסיו הוא סוג של "בעיה" בריאל, שחקן נפלא שסובל מבעיות מנטאליות.
בהיעדר לחץ תחרותי, דווקא עכשיו יכול להיות הזמן הטוב ביותר לתת בו אמון ולהעניק לו את המפתחות לקבוצה עד סוף העונה.
במשחקים האחרונים נדמה שמרקו מבין שהגיע הזמן שלו, נראה שהוא לוקח הרבה יותר על עצמו, הרבה יותר אקטיבי מהאדישות שאפפה אותו בשנה האחרונה. אם יש סיכוי, ולו המזערי ביותר, שהשחקן הבשיל מנטאלית, זה הזמן לבדוק את זה, כי בעיניי לפחות, הוא עדיין פוטנציאל עתידי לקשר הטוב ביותר בעולם.
קישור שכולל אותו כקשר התקפי, כשמאחוריו משחקים יורנטה וקאסימרו/ קובאציץ' יכול להוות את תחילת האבולוציה לשלד המרכזי.
מבחינת יכולת, רגילון הוציא את מרסלו מההרכב בצדק, וזו מחמאה עצומה כי לטעמי הברזילאי הוא המגן השמאלי הטוב בהיסטוריה (מחילה מרוברטו קרלוס). ברגילון יש חוצפה חיובית, אך ראינו בשבוע האחרון איך היא בקלות יכולה להפוך לשלילית. הוא עוד לא בשל לקבל את המושכות ויהיה טוב אם המאמן של ריאל (מי שזה לא יהיה) ידע לבצע רוטציה בין שניהם כפי שנעשתה בעבר עם קונטראו.
מרקוס יורנטה הוא עוד פוטנציאל אדיר, מה זה פוטנציאל… במשחקים ששיחק העונה לא נפל מקאסימרו, כשלעיתים (נזהר שלא לומר לרוב) התעלה עליו. אחד התפקידים הכי חשובים שבאופן לא מפתיע גם הכי קשה לאייש היא עמדת הקשר הדפנסיבי, מהבחינה הזו אוהדי הקבוצה יכולים להיות רגועים בשנים הקרובות שכן יש לנו 2 כאלו.
קורטואה שוער נפלא, נבאס האריך חוזה, לונין נמצא בהשאלה… בניגוד לדעתם של שאר אוהדי ריאל, אני לא חושב שצריך להתחזק בשוער.
לחשב הגנה מחדש
מצבת המגנים של ריאל מדריד מלאה במגנים פשוט נפלאים, וזו פריבילגיה עצומה עבור כל מועדון, באמת, נסו לחפש קבוצה אחרת עם מצבת מגנים כל כך איכותית. הבעיה הגדולה היא במרכז ההגנה.
ראמוס בסוף החודש יחגוג 33, זמן מצוין להכשיר מחליף בעל שיעור קומה שיוכל למלא את חסרונו של סרחיו במשחקים פחות חשובים, או במשחקים בהם הוא פצוע, או מורחק, או מורחק בכוונה…
נכון להיום, רפאל וארן פשוט לא מסוגל להיות בלם מוביל בריאל מדריד. בכל פעם שעלה לשחק ללא ראמוס לצידו – לא הצליח להשרות ביטחון או ארגון בעצמו. אין ספק בכלל שמבחינת יכולת מדובר באחד הבלמים הטובים בעולם, אך מנטאלית? רחוק מלהיות ברשימת הטובים בעולם.
להיות "בלם בריאל מדריד" זה לא רק תיקולים או הנעת כדור מאחור, זה להיות הפעימה הראשונה של המנוע, המצת, זה שצריך להדליק את כולם, לעורר, לבקר, להטריף. "בלם בריאל מדריד" לא צריך להיות אגרסיבי רק מבחינת משחק, הוא צריך להיות כזה גם באופיו. קפטן בלי סרט.
וארן לצערי, פשוט לא כזה.
סיפור ואייחו הוא סיפור עצוב, מי שעוקב אחרי הליגה הגרמנית יודע באיזה כישרון מטורף מדובר, אך לאור השנה האחרונה לא ניתן לבנות עליו מעבר לבלם מס 4 בהיררכיה.
כל הדרכים מובילות להחתמת בלם צעיר אך בשל, כזה שיוכל להחליף את ראמוס בעתיד ולהלחיץ קצת את וארן בהווה.
לקבל משהו מהקישור
ראינו את זה בשתי העונות הקודמות אך רובנו חשש לדבר, אבל מה שהראה סדקים בעונות האחרונות, פשוט התרסק כליל עם עזיבתו של כריסטיאנו. הקישור האגדי של ריאל נחשף במערומיו ברגע שהשיטה ו/או הדרישה השתנתה. כיום נדמה שריאל לא מקבלת כלום מהקישור שלה, לא התקפית ולא הגנתית.
נכון לעונת 18/19 הנוכחית, תרמו מודריץ', קרוס וקאסימרו – 5 שערי ליגה. ביחד. את נתוני הספיגה של ריאל העונה לא אזכיר ברשותכם כי אם מסתכלים על יחס הכיבושים מול ספיגות העונה, מתקבל נתון שקצת מביך לציין. מה שברור כבר כעת זה שבעונה הבאה הקישור של ריאל יראה אחרת. מה זה אחרת? אולי עם קובאציץ' ויורנטה כשחקני הרכב לגיטמיים ובמידה וזה באמת יקרה, אני מאמין ששניים מתוך מודריץ', קאסימרו וקרוס יפנו את מקומם.
בקבוצה בריאה יותר וואלוורדה וסאביוס יוכלו לתרום לא מעט לרוטציה, ובמידה וישחק לנו קצת המזל אולי נקבל בחזרה את חאמס רודריגז, כי אני מאמין שכולנו מתגעגעים לאיזה פליימייקר קלאסי, גם אם לא בהרכב, אז לפחות כאופציה על הספסל.
בהזדמנות זו אני רוצה להיפרד מאיסקו.
אם להיות כן, תמיד ידעתי שהוא שחקן עם D.N.A. של בארסה, כזה שהיה מקבל צ'אנס לגיטימי לרשת את אינייסטה.
דווקא בגלל העובדה הזו תמיד הערכתי אותו פי 2 על ההחלטה לעבור לריאל.
מאחל לו הצלחה כנה בכל קבוצה אליה יחפוץ לעבור מחוץ לליגה הספרדית.
מה עם ההתקפה?
גארת' בייל… אולי הדיסוננס הגדול ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד. מצד אחד, שחקן שסיפק רגעים בלתי נשכחים והיווה כאחד מעמודי התווך של תור הזהב של ריאל מדריד, מצד שני מדובר בשחקן שפשוט אי אפשר לסמוך עליו. בין אם זה בגלל בפציעות, או משחקים חלשים להחריד, לאחר שקיבל מנדט להוביל את הקבוצה הוכיח בייל מעל כל צל של ספק שהוא לא יהיה שחקן מוביל בריאל מדריד.
יהיה טוב אם ישחק מעט מאוד בחודש האחרון של העונה כדי שלא חלילה ייפצע, בייל אומנם כבר לא ישחק תפקיד משמעותי בריאל, אך ישחק תפקיד משמעותי מאוד בקיץ.
במציאות הנוכחית, לכסף אין משמעות בכדורגל כפי שהיה עד לא מזמן, היום מה שמשנה זה השחקנים. ניקח לדוגמה קבוצה כמו פריז סן ז'רמן, שתעדיף לדחות הצעות של 300 מיליון יורו על אמבפה כי זה לא שאפשר פשוט לקחת את הכסף ולקנות אמבפה אחר. אך עסקאות טרייד? כאלו שיכניסו גם סכום גדול של כסף וגם הנחתה של סופרסטאר דוגמאת בייל, איסקו או קרוס? עכשיו יש על מה לדבר.
שלושת השחקנים הללו בהחלט תרמו את שלהם מבחינה מקצועית, ולהיפרד מהם לא יהיה יום שמח עבורי, אך אם להיות ריאליים, התרומה הגדולה הבאה שלהם תהיה בסוף העונה כאשר ישמשו כקלף מיקוח בעסקאות הבאות.
מה שמביא אותי לנקודה היחידה שיכולה לעניין אוהד ריאל מדריד כרגע – מי יגיע בקיץ?
לצערי הבוקר התקלקל כדור הבדולח שלי ולכן את זהותם של השחקנים שיוחתמו אף אחד לא באמת יודע, אך מה שאנחנו כן יכולים לדעת זה אילו תפקידים יחפשו. הדבר תלוי איך הקבוצה תתפקד עד סוף העונה, אך כפי המסתמן בלם, קשר, חלוץ, ושני שחקני כנף יוחתמו במה שיוגדר בעתיד כ"מהפכת פלורנטינו השלישית".
פרס לא חף מביקורת (ואני עדין), אך אסור לנו לשכוח שהוא גם האחראי הישיר לשושלת האחרונה, מהגדולות בהיסטוריה.
כמי שלמד להכיר אותו עם השנים (דרך מעשים לפחות), אני מאמין שאת מה שאני כותב כאן הוא כבר ידע בתחילת השנה, והסיבה שבגללה לא פעל לשנות היא הסיבה איתה פתחתי – סיום שושלת הוא בלתי נמנע.
כאוהד ריאל בשני העשורים האחרונים אסיים בברכה שגם היא בלתי נמנעת:
נתראה בשושלת הבאה.
