תודה לך הפועל

קצת יותר משבוע עבר מאז ההפתעה הגדולה של הכדורסל הישראלי. לא, לא ההפסד של מכבי בחצי הגמר למכבי ראשון, אלא ההפסד של הפועל ירושלים לאותה אימפריה כתומה בגמר ואיבוד האליפות. לצערי, בתור אוהד מכבי הורגלתי בשנים האחרונות למפולות, תבוסות ואכזבות קשות אז היום אין לי בעיה לכתוב את המילים האלו. למרות שהרגשתי שלירושלים ממש לא הגיע בכלל לשחק בגמר הפיינל-פור אחרי המותחן בחצי נגד אילת ובטח שלא אחרי הסדרה המעולה נגד הפועל תל-אביב, עדיין, לא האמנתי. לא האמנתי שירושלים יכולה להפסיד את האליפות בצורה כזאת. לא האמנתי שהקבוצה הזאת שנבנתה על תלכיד קבוצתי, על פשטות ודגלה ברוח הלחימה וההקרבה, דווקא הקבוצה הזאת חטאה גם היא בחטא היוהרה שהיה חזית העימות נגד היריבה השנואה מתל אביב.

איש חכם אמר לי פעם שכל אדם יכול להיות עני, אבל להיות עשיר זה משהו שצריך ללמוד. לירושלים ניתנה האליפות על מגש של כסף. משחק אחרון, בבית, סגל מלא, מול קבוצה נחותה על הנייר, אליפות שנייה ברציפות, היסטוריה, מה עוד צריך לבקש? כנראה שהיה צריך לבקש גם להוריד את האף מכיוון שלמעט דקות מסוימות ברבע הראשון, ראשל”צ הייתה הרבה יותר טובה. רצתה יותר, לחמה יותר ושיחקה יותר.

הפועל ירושלים למדה על בשרה שלא די בלהביט קדימה, לפעמים גם צריך לדעת להסתכל אחורה. בזמן שהיו עסוקים במורשת ירושלמית אדומה, בבמות אליפות, בקבוצה של המדינה וביורוליג, בירושלים איבדו את הדבר הזה שאמרו שלהם יש ולמכבי אין – לב.

Credit to "Hapoel Jerusalem Basketball Club" Facebook page
Credit to “Hapoel Jerusalem Basketball Club” Facebook page

ירושלים לא נתונה ללחצים חיצוניים כמו מכבי למשל ואין לה מה לדאוג מבחינת דעת הקהל. עדיין יותר קל וכיף לשנוא את מכבי. לראייה, העיתונות ואנשי המקצוע ממשיכים להתעסק ב”שנה הכי גרועה בהיסטוריה של מכבי”, זאת למרות שמכבי לקחה שני גביעים העונה ובעוד שירושלים לא זכתה בשום דבר. כל זה נאמר כמובן באותה נשימה שמגדירה את ירושלים פעם אחר פעם כקבוצה הטובה בארץ. למרות זאת, אני חושב שהעונה הבאה תהיה מאוד חשובה ומעניינת בבירה. בפעם הראשונה תגיע הקבוצה אחרי שנה מאכזבת באמת, אחרי שנה של אי עמידה בציפיות, אחרי טלטלה רצינית. פתאום מסתכלים על החוזים של יותם הלפריו ודונטה סמית בעין עקומה, פתאום רכבת-זרים היא לא מילה צהובה, אפילו דני פרנקו כנראה יצטרך למצוא את עצמו במקום אחר.

צריך להבין שליפול מהמקום הראשון לשני זה הרבה יותר טרגי מליפול מהמקום השני אל השלישי. ירושלים עכשיו מבינה שלהיות בטופ זה לא טיול על שפת הים. הרוחות חזקות יותר כשאתה ניצב בראש התורן. יהיה מאוד מעניין לראות איך יצליחו להתרומם מהסטירה הזאת של איבוד האליפות.

בתור אוהד צהוב מזה 30 שנה אני חושב שהרווחתי את הזכות לקצת שמחה לאיד והיום אני פודה את הזכות הזאת. אני לא אצעק לאורי אלון להתאבד ולא אאחל לאוהדים הירושלמים שואה שנייה, אבל כן, היום אני יכול להגיד “תודה לך הפועל”, היה תענוג לראות אותך מפסידה את האליפות, בבית, עם סגל מלא, אחרי שהובלת כבר ב-13 הפרש, בבית, לקבוצה נחותה, בגמר, במשחק אחד, שקובע הכל, בבית. עזרת לי לסיים את העונה העגומה הזאת עם חיוך קטן על הפנים.

 

 

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!