בשורה התחתונה, המטרה הושגה. ברזיל סיימה את שלב הבתים במקום הראשון ועלתה לשמינית הגמר. הדרך לא היתה קלה במיוחד, אבל צ'יצ'ה וחניכיו יכולים לסמן וי ולהתכונן לנוקאאוט בראש שקט.

הדבר המשמעותי ביותר הוא התהליך שהנבחרת הזאת עברה בזמן הקצר של שלושת המשחקים והשיפור שניכר ממשחק למשחק. מול שוויץ ברזיל הראתה ניצוצות בפתיחה, אבל דעכה מהר מאד. מול קוסטה ריקה היתה מחצית ראשונה איומה ומחצית שניה טובה, אבל מאד לא תכליתית, עד לתוספת הזמן. מול סרביה ברזיל הראתה קודם כל אופי.

אחרי ההדחה הבלתי-נתפסת של אלופת העולם במשחק המוקדם, היתה תחושה שגם ברזיל בכלל לא בטוחה, במיוחד לאור היכולת הפושרת משני המשחקים הראשונים. במחצית הראשונה זה היה משחק שקול, סרביה כצפוי שיחקה סגור וצפוף וברזיל התקשתה לפרוץ את המערך, עד לכדור העומק המופלא של קוטיניו לפאוליניו. נכון שהמונדיאל עוד לא הסתיים, אבל קוטיניו אחראי בינתיים גם לשער וגם לבישול הכי יפים. חתיכת הספק לשחקן במונדיאל הראשון שלו.

במחצית השניה לסרבים לא היתה ברירה והם היו חייבים לפתוח את המשחק ולתקוף, והם עשו את זה נהדר. לסרביה, לצד כל הקשיחות והאתלטיות, יש גם יכולת טכנית לא רעה בכלל והם עשו סדרת התקפות יפות מאד שלרוע מזלם לא הצליחה להניב שום דבר, וכמו מול שוויץ, גם הפעם הם שילמו את מחיר ההחמצות. ברזיל נלחמה והתגוננה בחירוף נפש ובעיצומו של מומנטום סרבי השיגה את כדור הקרן שכנגד מהלך המשחק הביא את השער השני. קבוצות גדולות צריכות לדעת לעשות את המקסימום גם במשחק לא טוב, וברזיל עשתה את זה מושלם.

אחרי השער השני ועד לסיום אלה היו ללא ספק הדקות הכי טובות של ברזיל בשלב הבתים. השחקנים נראו כאילו הורידו להם משקולות של טון וחצי מהרגליים והחלו לרקוד על הדשא, תוך כדי שהם מנצלים את העובדה שהסרבים שלחו את כולם למעלה באקט של ייאוש וההגנה היתה דלילה. אמנם לא יצא מזה עוד שער, אבל היה מהנה מאד לראות את משחק הצירופים בהתקפה של ברזיל בדקות הסיום. מה שכן, במשחקים הבאים הם יהיו חייבים לעשות את זה יותר יעיל.

ואי-אפשר בלי מילה על ניימאר. עושה רושם שהשער מול קוסטה ריקה שחרר גם אצלו משהו, ולא רק דמעות. הוא נראה יותר רגוע, יותר מחויב ויותר חד. הוא אמנם לא כבש, אבל ייצר לא מעט מצבים בסדרת פעולות נהדרות בהתקפה וגם הרים מצוין את כדור הקרן לראש של טיאגו סילבה בשער השני. ברזיל תצטרך את ניימאר חד ורעב לשלב הנוקאאוט ואם להסתמך על ההופעה שלו מול סרביה, יש על מי לסמוך. רק שיפסיק עם ההצגות כל פעם שנוגעים בו, זה ממש מיותר.

ומה הלאה? מקסיקו נבחרת מצוינת, אלא שקשה להעריך איך היא תגיע למשחק בשמינית, אחרי המהלומה משבדיה. המקסיקנים נראו מצוין בשני המשחקים הראשונים שלהם ואולי באו למשחק האחרון עם קצת עודף ביטחון. למזלם גרמניה מודל 2018 התגלתה כנבחרת פאתטית והצליחה להפסיד אפילו לדרום קוריאה. מקסיקו משחקת כדורגל מהיר וטכני שלפרקים יכול לגרום לכולנו ללקק את האצבעות, אבל באותה נשימה משהו בביטחון שלה מתפוגג כל פעם מחדש כשהיא מגיעה למאני טיים במונדיאל. 6 הדחות רצופות בשמינית הגמר זה בוודאי לא מקרי. ברזיל נבחרת חזקה יותר ממקסיקו ואני מאמין שתעבור אותה, אבל תצטרך להזיע בדרך.

ולסיום אי-אפשר בלי כמה מילים באופן כללי לסיכום שלב הבתים: וואו. פשוט ככה. בימים הראשונים זה עוד היה בהילוך נמוך עם כמה משחקים אפורים ומשעממים וחששתי שזה בדרך להיות אחד המונדיאלים המבאסים, אבל מהר מאד זה הלך והשתפר. המון דרמות, שערים, הפתעות ובעיקר כיף. שרק יימשך ככה.