שלום כיתה א’

ליגת העל שלנו חוזרת וכדי להכין אתכם לעונת 2016-2017, הבלוגרים שלנו סוקרים את הקבוצות השונות. ממשיכים עם יוחאי שטנצלר ומ.ס אשדוד.

עברו כבר 19 שנים מאז המשחק הכי מרגש שבו הייתי – משחק העלייה של עירוני אשדוד (העלייה השנייה) לליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה). אשדוד ניצחה 1-3 במחזור האחרון את קריית שמונה ופרצנו לדשא. מאז אשדוד, שהפכה למ.ס. לאחר מכן, הפכה לקבוצה עם הרצף הארוך ביותר בליגה הראשונה, מלבד ארבעת הגדולות.

לפני כמה שנים היא וק”ש אפילו ערכו ביניהן סוג של משחק עונה, כששתיהן הובילו את הטבלה בחלק השני של העונה. הצפונים זכו בתואר בסופו של דבר, אשדוד סיימה, אני מניח, במקום השישי כהרגלה כשהיא מתפרקת בפלייאוף העליון.

והנה, כמה שנים אחרי, קריית שמונה ירדה מנכסיה, כמעט שירדה ליגה בעצמה. לעומתם, הרצף של האשדודים נעצר והם ירדו לפני עונה וחצי לליגה השנייה. חששתי שזאת תהיה ירידה ממנה היא לא תתאושש, בעקבות אובדן האמון מצד האוהדים, הקמת קבוצות האוהדים בליגה ג’, כשגם פרשת הרצת המניות של ג’קי בן זקן לא בדיוק עוזרת. אבל אשדוד שיחקה אותה ועלתה בקלילות מהמקום הראשון, ושבה למקום אליו היא ראויה. השאלה היא האם היא תצליח להישאר שם.

הסגל

אשדוד פחות או יותר שמרה על הסגל שלה מהעונה שעברה. מיקי סירושטיין עבר לבני יהודה אחרי ארבע עונות בדרום, רועי דיין נשאר בליגה השנייה וחתם במכבי נתניה, כמו גם אמיר בן שמעון ועידן מקדש שהושאלו להפועל ירושלים והפועל עפולה.

אשדוד למעשה לא החתימה אף ישראלי משמעותי. חתאם עבד-אל חמיד שנמכר לגנט, ולא שיחק בה בכלל, מושאל העונה בחזרה לאשדוד, והוא אמור לאייש את עמדת המגן הימני, על חשבונו של תום בן זקן, הבן של.

מעבר לכך אשדוד הימרה על שלושה זרים קרואטים – החלוץ דראגן בגאריץ’ והבלם, נינו גלוביץ’, שניהם שחקני RNK ספליט, וקרלו ברוצ’יץ’, שמגיע מלוקומוטיבה וגם הקשר האסטוני, סטניסלב גולדברג.

איך זה יראה?

אשדוד ממשיכה להסתמך על שחקני הבית שלה, אותם שחקנים שעלו בסטייל מהליגה השנייה, אבל גם אותם חבר’ה שירדו ליגה בצורה אדישה ועלובה. שווה לשים לב למיכאל אוחנה, שאמור לעשות העונה את שנת הפריצה שלו, הסוכן שלו, דודו דהאן, כבר מדבר על כך שלשחקן יש כבר מספר הצעות, ויהיה מעניין לראות האם הוא יכול להוביל את אשדוד.

הבעיה של הקבוצה נותרה אותה בעיה. שחקנים רכים וצעירים, לא מספיק משופשפים. יש כמובן כמה ותיקים, ברשות משה אוחיון המצוין, אבל גם הוא מעבר לשיא. אשדוד במשך שנים הסתמכה על הזרים שהביא לה דודו דהאן, כתחנת מעבר בדרך לאירופה. רוג’רס קולה, אפה אמברוס וז’אן זאק גוסו גוסו הם רק כמה משמות של שחקנים שעברו דרך עיר הנמל ויצאו משם לאירופה תמורת סכומים נעים. אלא שהזרים הקרואטים החדשים הם בכלל לא שחקנים של דהאן, שהוריד משמעותית הילוך מבחינת פעילות בקבוצה. לדעתי כולם הגיעו דרך הסוכן החדש, ג’ובאני רוסו.

 שלום כיתה א'
רוסו. הסוכן הפעיל החדש
קרדיט לדף הפייסבוק “מועדון ספורט אשדוד – הדף הרשמי”

כל הקרואטים וגם האסטוני הם בני 23-24, אף אחד מהם לא רשם עדיין הופעה בנבחרת והם סימן שאלה גדול. קבוצה צעירה כמו אשדוד צריכה זרים חזקים שישמשו כעוגן ויקחו את הילדים קדימה. יכול להיות שהם מוכשרים, אבל לאשדוד לא חסר כישרון לא ממומש. ניבאלדו הותיק נשאר אמנם במרכז ההגנה, אבל מה שהיה טוב לליגה הלאומית, לא בטוח שיספיק לליגת העל. לזה צריך להוסיף גם מאמן צעיר וחסר ניסיון בדמותו של רוני אוואט.

אז למה נצפה?

אשדוד למעשה נמצאת עכשיו בכמה שנות מבחן – את השנה הקודמת היא צלחה בהצלחה, וחזרה לליגת העל בניסיון ראשון. העונה המבחן גדול יותר – מסוגלות של הקבוצה להישאר ולא לזגזג בין הליגות. אם תעבור את המבחן הזה, יגיע המבחן השלישי – מבחן העונה השנייה. קבוצות רבות עלו ליגה, נתנו עונה ראשונה מפתיעה כשהן על גלי המומנטום – קריית שמונה, נצרת עלית, רמת השרון, לפני נפילת המתח בעונה השנייה. אבל אשדוד עוד לא שם, ולדעתי היא כרגע מועמדת חזקה לירידה בחזרה. קודם כל היא צריכה להוכיח שהילדים שלה עלו כיתה.

לפרויקט פתיחת הליגה הישראלית 2016-2017

 שלום כיתה א'
קרדיט לדף הפייסבוק “מועדון ספורט אשדוד – הדף הרשמי”
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח