שכחו אותי בקלאס 92

// מאת אלכס שוורצר

מי אחראי להדחה המביכה של יונייטד מאירופה? מי ראה את הגב של משפחת שמייכל? ומי בכל זאת הפכו לשחקני פרמייר ליג ראויים?

קלאס 92 הוא הכינוי שהוענק לקבוצת הנוער של מנצ'סטר יונייטד שזכתה בגביע הנוער בעונת 1991/92 אחרי ניצחון כפול 3:1 ו – 3:2 על קריסטל פאלאס ויצרה כמות בלתי רגילה של שחקנים גדולים ששירתו שנים ארוכות את הקבוצה הבוגרת – גארי נוויל, דיוויד בקהאם, ראיין גיגס (שבאותה עונה למעשה היה כבר שחקן הרכב בקבוצה הבוגרת) וניקי באט. גם פול סקולס משויך אליה, למרות שלא שותף לקמפיין הגביע והיה שחקן שולי בקבוצת הנוער הזו.

סך הכל מתוך 14 השחקנים ששותפו בשני משחקי הגמר מול קריסטל פאלאס, רק 3 לא זכו לאף הופעה בקבוצת הבוגרים של מנצ'סטר יונייטד. בטור הזה נסקור את כל השחקנים שהיו שותפים לקמפיין גביע הנוער ולא הצליחו להשתלב בקבוצה הבוגרת של יונייטד.

*בהכנת הטור נעשה שימוש בכתבה מהדיילי מייל*

פרגוסון, מנצסטר יונייטד קלאס אוף 92
Credit to "Manchester United" Facebook page

 

קווין פילקינגטון

לכמה שוערים קרה שלא הצליחו להתחרות באב ובנו? כנראה רק לפילקינגטון שסומן כיורשו של פיטר שמייכל ביום מן הימים, אך דיבורים לחוד ומציאות לחוד. השוער שעמד בשערה של יונייטד בשני משחקי הגמר, הגיע אליה בגיל 16 מהרואוביי יונייטד החובבנית וערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת כבר בנובמבר 1994 במשחק ליגה נגד קריסטל פאלאס, אך כבר ב – 1996 יונייטד הנחיתה על ראשו את ריימונד ואן דר האו הותיק שישמש כשוער שני קבוע ופילקינגטון נשלח להשאלות לרוצ'דייל, רוזרהאם יונייטד וסלטיק.

סך הכל הוא הגן על שערה של הקבוצה הבוגרת ב–8 משחקים בלבד (מהם 6 בפרמייר ליג), האחרון שבהם בסוף דצמבר 1997 כאשר השדים הפסידו 3:2 לקובנטרי, משחק שבעיני רבים הפך את העונה של הקבוצה. זה היה גם משחקו האחרון בפרמייר ליג בקריירה וביוני 1998 הוא עזב בהעברה חופשית מפורט וייל. אחרי תקופה קצרה בפרמייר ליג של ויילס במדי אייבריטתווית משם המשיך לנדוד בליגות נמוכות של אנגליה – ויגאן, מנספילד, נוטס קאונטי (שם היה מחליף של שמייכל הבן), לוטון טאון ושוב מנספילד.

ב- 2011 החל את קריירת מאמן השוערים שלו, תחילה באילקסטון החובבנית, אבל מהר מאוד חזר לנוטס קאונטי, שם גם המשיך לשמש כשוער חירום לעת צרה. בעונת 2018/19 היה באותו תפקיד בקמברידג' יונייטד והעונה הוא בברנסלי.

ג'ון אוקיין

סקאוט ושחקן העבר המפואר נובי סטילס היה זה שהמליץ על אוקיין. פרגי אישית שיכנע אותו להצטרף במהלך משחק סנוקר. אוקיין שחקן הרכב באותה קבוצת הנוער, ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים יחד עם פול סקולס וסיימון דיוויס(עליו ארחיב בהמשך) במשחק גביע הליגה מול פורט וייל בספטמבר 1994. בקיץ 1995 נשלח יחד עם עוד 2 שחקני נוער של השדים לעזור לוימבלדון באינטרטוטו. סך הכל הקריירה של אוקיין ביונייטד הסתכמה ב – 7 משחקים, כולל שניים בפרמייר ליג. הסיוט האמיתי שלו הגיע במשחק הגומלין נגד רוטור הרוסית בגביע אופ"א בספטמבר 1995. יונייטד הגיעה למשחק עם בעיית פציעות בהגנה, דקות ספורות לפני המשחק פרגי החליף לו תפקוד במגרש ממגן שמאלי לימני. אוקיין נכשל קשות והיה מהאחראים הראשיים להדחה המשפילה, למעשה יחד עם סטיב ברוס הותיק. הוא הוחלף כבר כעבור 26 דקות ע"י סקולס כשהרוסים מובילים 2:0. יונייטד השוותה את התוצאה אך זה לא עזר והיא הודחה בשערי חוץ.
אחרי 2 השאלות בברי, אוקיין נמכר לאברטון בינואר 1998. הווארד קנדאל החזיק ממנו ונתן לו הזדמנויות, אך הכל השתנה כשוולטר סמית הגיע. נשלח להשלות לברנלי ובורנמות, שגם הפכה את ההעברה לקבועה. פרש ב – 2006 בגלל פציעה אחרי 3 עונות שהיה קפטן הייד יונייטד החובבנית. סך הכל הקריירה של אוקיין בפרמייר ליג הסתכמה ב – 16 הופעות בלבד. אוקיין בנה בית ספר לכדורגל ליד ביתו בדרווין שבלנקשיר ובעבר הודה בריאיון שלמרות שהיה טכני יותר מגארי נוויל, הוא שילם את המחיר על מוסר העבודה הירוד.

ג'ורג' סוויצר

המגן השמאלי, יליד סולפורד, שיחק ביונייטד מגיל 8, אך לא זכה ולו לדקת משחק אחת בבוגרים. אחרי שהיה שותף מלא לזכיה בגביע הנוער, סוויצר קיבל חוזה מקצועני, אך פרגי לא תפס ממנו כי חשב שהוא קטן מדי. הוא שוחרר מהמועדון בקיץ 1993 והקריירה המקצוענית שלו מסתכמת ב–14 הופעות בליגה הרביעית במספר במדי דרלינגטון בעונת 1993/94. אחר כך שיחק 19 שנים בקבוצות חובבים של מנצ'סטר והסביבה – הייד יונייטד, סולפורד סיטי (הרבה לפני עידן הבעלות של פיטר לים וקלאס 92), אירלם ומורטון. במקביל סוויצר עבד בתור טכנאי אופטיקה ונהג בחברת משלוחים.

רפאל בורק

וינגר בתפקידו, בורק לא שותף במשחקי הגמר. הוא עזב את יונייטד באפריל 1993 ובעצם פרש מכדורגל. אחרי עבודה בתור מוכר במכולת, הוא החל לאמן ילדים בבריסטול סיטי ואחר כך אימן ילדים במיסיון נוצרי.
בריאיון שנתן ב – 2013 הוא ציין את הרעב הגדול שייחד את חבריו שהפכו לשחקנים גדולים ביונייטד.

 

סיימון דיוויס

הקשר הוולשי, שבנוער שיחק גם בהתקפה, שותף במשחק השני בגביע, בו גם כבש ובעונת 1993/94 שיחק תקופה בהשאלה באקזטר, לפני שערך את הבכורה בבוגרים של יונייטד באותו משחק גביע הליגה נגד פורט וייל בספטמבר 1994 שכבר הוזכר קודם. סך הכל הוא הופיע ב – 20 משחקים ביונייטד, מחציתם בעונת 1994/95 במהלכה כבש את שערו היחיד במשחק ליגת האלופות מול גלטסראי בו הוא פתח והשדים ניצחו 4:0 באולד טרפורד. 11 מההופעות היו במסגרת הפרמייר ליג כולל 6 באליפות של 1995/96. כמו כן ערך הופעה בודדת בנבחרת ויילס.

בסופו של דבר דיוויס לא ניצל את הקרדיט היחסית רחב שקיבל מפרגי ודעך במהרה. אחרי השאלה להדרספילד, הוא נמכר בקיץ 1997 ללוטון טאון תמורת 150 אלף פאונד. הוא לא הרשים גם בליגות נמוכות באנגליה, בהם שיחק בהמשך גם במקלספילד ורוצ'דייל. ב–2001 עבר לפרמייר ליג, זו של ויילס – תחילה בבאנגור סיטי (במדיה זכה בתואר שחקן העונה של הליגה בעונת 2002/03), אחר כך TNS ובהמשך גם רייל.

ב–2007 החל את קריירת האימון בתפקיד עוזר מאמן של צ'סטר, שם גם בהמשך שימש כמנג'ר תקופה קצרה. ב–2010 הצטרף לאקדמיה של מנצ'סטר סיטי ובסופו של דבר התקדם עד לאימון קבוצת המילואים.

בקיץ האחרון וינסאן קומפאני לקח אותו לאנדרלכט. התכנון המקורי היה שקומפאני ישמש כמאמן-שחקן ואילו דיוויס ינהל את הדברים מהקווים. מהר מאוד קומפאני החליט להתמקד בתפקידו כשחקן ודיוויס מונה למאמן ראשי, אך תוצאות רעות החזירו אותו לעמדת עוזר המאמן באוקטובר, הפעם של פרנקי ורקאוטרן.
הערה: אל תבלבלו בינו לבין הוינגר הוולשי עם שם פרטי ושם משפחה זהים, שעשה קריירה משמעותית בפרמייר ליג – במדי טוטנהאם, אברטון ופולהאם וגם ערך 58 הופעות בנבחרת ויילס. אין קשר משפחתי אפילו. סיימון דיוויס של יונייטד גדול ב – 5 שנים מסיימון דיוויס היותר מפורסם.

בן תורנלי

כנראה השחקן הכי מוכשר של קלאס 92 (להוציא את גיגס שכאמור היה כבר שחקן בוגרים באותה תקופה), וינגר שמאלי שנובי סטילס תיאר "כשחקן הכי קרוב בכישרון לג'ורג' בסט". תורנלי, שכבש את השער הראשון בגמר השני מול קריסטל פאלאס 3:2, נפל קורבן לתאקל חריף מצד ניקי מארקר במשחק מילואים נגד בלקברן ב–1994. הפציעה הוציאה אותו מהמגרשים לתקופה של מעל לשנה והגיעה חודשיים אחרי שערך בכורה במשחק פרמייר ליג מול ווסט האם שנגמר בתיקו 2:2 וכשפרגי כבר שקל לשלב אותו ברוטציה. הוא לא חזר מהפציעה אותו שחקן כשאיבד ממהירותו. תורנלי שותף במשחק ליגה אחד באליפות של 1995/96 ועוד בשניים באליפות של עונה אחר כך. סך הכל שיחק 14 פעמים בקבוצת הבוגרים של יונייטד, מהם 9 בפרמייר ליג, משחק אחד בנבחרת אנגליה הצעירה ובסופו של דבר הוא נמכר להאדרספילד בקיץ 1998 תמורת 250 אלף פאונד, אליה היה מושאל קודם לכן.

הקריירה שלו מעולם לא התרוממה גם אחר כך – באברדין, בלקפול, ברי והאליפקס טאון כאשר הוא המשיך לסבול מפציעות, נלחם בהתמכרות לאלכוהול ובבעיות אישיות אחרות. ב- 5 השנים האחרונות שלו שיחק בנון ליג ופרש ב- 2010. אחר כך עבד כנהג מונית, מנהל מסעדה ואפילו רצף, לפני שהתקבל לעבודה בערוץ מנצ'סטר יונייטד – MUTV. תורנלי ללא ספק הסיפור הכי עצוב של הקבוצה הזו והפספוס הכי גדול שלה. כל חבריו ציינו את כשרונו הבלתי רגיל בימיהם בנוער.

רובי סבאג'

השחקן שעשה את הקריירה הכי משמעותית מכל הרשימה הזו ודווקא הוא אחד מאלה שלא זכה לקבל אף דקה בבוגרים של השדים, אולי כי בנוער הוא שיחק כחלוץ. נכנס כמחליף בשני משחקי הגמר, וקיבל חוזה מקצועני בקיץ 1993, אך אחרי עונה בה לא נספר אפילו במילואים, עבר לקרו אלכסנדרה. שם עבר הסבה למרכז שדה וזה שינה לו את הקריירה. הוא כיכב בקבוצה במשך 3 עונות ובעונתו האחרונה עזר לה לעלות לליגת המשנה. הוא נמכר ללסטר סיטי תמורת 400 אלף פאונד ומאוד התאים לקונספט של השועלים אז – קבוצה בריטית קשוחה עם שחקנים שהגיעו בזול. בכך החלה קריירה בפרמייר ליג שנמשכה 11 עונות שנמשכה אחרי לסטר (איתה זכה בגביע הליגה בעונת 1999/00), בבירמינגהאם סיטי (שילמה עליו 1.25 מיליון פאונד) ובלקברן רוברס( נקנה ב – 3 מיליון פאונד). בינואר 2008 דרבי קאונטי שילמה עליו מיליון וחצי פאונד, אך הוא לא הצליח לעזור לקבוצתו להמנע מקמפיין מביש. הוא המשיך בדרבי עד הפרישה ב – 2011, עם השאלה קצרה בברייטון בתווך.

סך הכל סבאג' ערך 346 הופעות בפרמייר ליג, כבש 20 שערים ובישל עוד 23. בנבחרת ויילס שיתף פעולה עם חברו מיונייטד ראיין גיגס, ערך 39 הופעות וכבש פעמיים. האכזבה הכי גדולה שלו היה הפסד ביתי לרוסיה 1:0 בהצלבה ליורו 2004.
בנוסף שיחק 12 משחקים במפעלים אירופיים, רובם במדי בלקברן וכבש פעמיים.
אחרי הפרישה סבאג' הפך לפרשן כדורגל מוכר בבריטניה וגם השתתף בגרסה הבריטית של "רוקדים עם כוכבים".

 

קית גילספי

הנה עוד שחקן שפיתח קריירה משמעותית, קית גילספי שמו, וינגר ימני צפון אירי שהגיע ליונייטד ב–1991 בגיל 16. הוא נכנס כמחליף במשחק השני של גמר הגביע, אך ערך את הבכורה כבר בינואר 1993 בניצחון 2:0 על ברי בגביע, משחק בו גם כבש. אחרי השאלה מוצלחת לויגאן אתלטיק ב–1993, גילספי קיווה להמשיך את המסורת המצליחה של שחקנים צפון אירים במועדון, אך בסופו של דבר הוא לא היווה תחרות לקנצ'לסקיס באגף ימין כשגם בקהאם נלקח בחשבון לקראת העתיד. בינואר 1995 עבר לניוקאסל של קווין קיגאן כחלק מעסקת אנדי קול. הקריירה של גילספי במדי השדים הסתכמה ב – 14 הופעות ושני שערים, כולל 9 הופעות ושער אחד בליגה בחצי השנה האחרונה שלו במועדון.

גילספי הפך לשחקן הרכב בניוקאסל, אך פספס את האליפות בעונת 1995/96 ועונה אחר כך שוב סיים במקום השני (בשני המקרים אחרי קבוצת האם) וגם שיחק בליגת האלופות בעונת 1997/98. בדצמבר 1998 בלקברן שילמה עליו 2.3 מיליון פאונד, שם שיחק 4.5 שנים והיה שותף גם לירידה וגם לעליה, גם זכה בגביע הליגה בעונת 2001/02. אחרי שעזב את בלקברן, הקריירה של גילספי דעכה – הוא ירד לליגות נמוכות לשפילד יונייטד, איתה זכה לשחק עונה אחת בפרמייר ליג 2006/07, ובהמשך שיחק בצ'רלטון, ברדפורד ודרלינגטון. ב – 2009 חזר למולדתו כשחתם בגלנטורן ואת הקריירה סיים בקובצה צפון אירית אחרת – לונגפורד יונייטד.

גילספי בהחלט ידע שנים יפות בפרמייר ליג בה ערך 238 הופעות, כבש 17 שערים ובישל עוד 25. שיחק 14 שנים בנבחרת צפון אירלנד בה ערך 86 הופ' וכבש 2 שערים אך לא הצליח להעפיל לטורניר גדול. הוא גם רשם 18 הופעות במפעלים אירופיים ללא שערים.
עם השנים גילספי התמכר להימורים והוכרז כפושט רגל ב–2010 אחרי הפסדים של כ–7 מיליון פאונד.

Embed from Getty Images

כריס קאספר

בלם פותח של קלאס 92, יליד ברנלי, שותף מלא לזכיה בגביע הגיע ליונייטד ב–1991 בגיל 16. בינואר 1993 חתם על חוזה מקצועני וחיכה עד אוקטובר 1994 לבכורה בבוגרים כששיחק בגומלין גביע הליגה מול פורט וייל. קאספר הושאל לבורנמות, סווינדון ורדינג במשך השנים ונמכר לרדינג בנובמבר 1998 תמורת 300 אלף פאונד אחרי 7 הופעות בלבד במדי הקבוצה הבוגרת, רק 2 מהן בפרמייר ליג. בבוקסינג דיי של שנת 1999 קאספר ספג שבר כפול ברגלו במשחק ליגה שלישית מול קרדיף סיטי ונאלץ לפרוש שנה אחר כך. הוא תבע את השחקן שפצע אותו ריצ'רד קרפנטר וזכה בסכום שלא פורסם, 4 שנים מאוחר יותר – פסיקה בהחלט תקדימית.

בעקבות הפרישה קאספר החל לאמן במחלקות צעירות של ברי, אחר כך היה מנג'ר קבוצת חובבים טים באת' ואחר כך חזר לברי כדי לאמן את המילואים שלה. ב- 2005 הפך למנג'ר ברי, תפקיד בו החזיק מעמד עד שפוטר בינואר 2008.
הוא המשיך למשרת אימון נוער בברדפורד סיטי ואחר כך היה עוזר מאמן גרימסבי טאון, אך הקבוצה נפרדה מהפוטבול ליג. ב–2010 החל לעבוד עם הפרמייר ליג כמטמיע תוכניות חינוכיות באקדמיות. היום הוא מנהלה המקצועי של סולפורד סיטי, שכמובן נמצאת בבעלות חבריו מקלאס 92.

קולין מאקי

וינגר סקוטי, יליד גלזגו, הגיע ליונייטד ב–1989 בגיל 16. כבש את השער השלישי במשחק הגמר השני, שנה אחרי שחתם על חוזה מקצועני. בעונת 1992/93 נשלח להשאלה קצרה לברי וגם זכה בתואר שחקן העונה של מילואי יונייטד, כמו גם בתואר מלך השערים שלה עם 14 גולים. ההופעה היחידה שלו במדי הקבוצה הבוגרת הגיעה במחזור האחרון של עונת 1993/94 מול קובנטרי. 5 חודשים אחר כך הוא נמכר לקילמרנוק הסקוטית תמורת 265 אלף פאונד. עד לפרישתו ב – 2001 הוא ספיק לטייל רבות ברחבי סקוטלנד כששיחק גם במדי פרטיק תיסתל, פאלקירק, קווין אוף דה סאות, רוס קאונטי, סטירלינג אלביון וקווינס פארק. הייתה לו גם גיחה קצרה לויקינגור האיסלנדית.

לני טיילור

בלם/מגן יליד בירמינגהאם, שלא זכה לשחק בגמר הגביע, אלא שותף רק בשלבים קודמים יותר. שוחרר זמן קצר אחרי הגמר. אחרי שכשל במבחנים בפורט וייל ווולסול, הוא חתם בסוליהאל בורו החובבנית, אבל פרש לאחר זמן לא רב ופנה לקריירה בחברת החשמל.

ג'ו רוברטס

חלוץ שלא שיחק באף אחד משני המשחקים בגמר אלא רק בשלבים יותר מוקדמים. חתם ביולי 1993 על חוזה מקצועני, אך שוחרר שנה אחר כך ועזב את הכדורגל.

מרק גורדון

קשר יליד סולפורד, גם הוא כמו רוברטס וטיילור לא שיחק בגמר הגביע אלא רק בשלבים היותר מוקדמים. ביוני 1991 חתם על חוזה מקצועני, אך שוחרר זמן קצר אחרי הגמר וסיים עם הכדורגל די מהר.

על כל הלהקה ניצח מאמן הנוער המיתולוגי של מנצ'סטר יונייטד אריק האריסון שאף קיבל על פועלו את תואר חבר במסדר אבירות בריטי (MBE)

סקולס, נוויל, בקהאם, מנצ'סטר יונייטד
Credit to "Manchester United" Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח