שינוי חיוני

// מאת ניב כהן

ביומיים האחרונים נתקלתי בהרבה ביקורת כלפי ההתנהלות של משה חוגג עם רוני לוי. למה פיטר אותו בעקבות משחק אחד? איך הוא עוקף בצורה כזאת את המנהל הטכני? איך הוא מפטר את המאמן שלו שבוע לפני פתיחת הליגה? בעיני, הטענות האלו שגויות.

רוני לוי, ביתר ירושלים
קרדיט לדף הפייסבוק של בית"ר ירושלים

 

רוני לוי נחשב מהמאמנים המובילים בארץ. שחקנים שלו מדברים על הפן האנושי, איך הוא דואג לכולם ומתייחס באופן שווה לכל שחקן ומבחינה מקצועית הוא מקבל מחמאות בלי סוף. אפילו חוגג כינה אותו "המאמן הכי טוב בארץ", למרות הדיווחים שאינו מחזיק ממנו מקצועית. לכן בניון (ששיחק אצל לוי במכבי חיפה ומחזיק ממנו מאוד) התעקש שהבעלים ישאיר את רוני לוי שכן הצליח להגיע עם הקבוצה ל"אירופה". לטעמי, חוגג השתכנע לתת ללוי עוד שנה מסיבות אחרות.

הראשונה היא כלכלית, חוגג החליט לא לבזבז כספים מיותרים במיוחד בתקופת הקורונה. השנייה היא שאין קהל. במידה והיה קהל במגרשים, רוני לוי היה מפוטר עוד במרץ. הכדורגל של לוי נתפס הגנתי ופחדני בעיני האוהדים, שלא מחבבים אותו במילים קלות. הסיבה השלישית היא חוסר ההיצע במאמנים ישראלים בכירים. אם היה מפטר את רוני לוי, התחליפים לא היו כל כך מושכים (אולי מלבד דראפיץ שגם פוטר ממכבי נתניה). לוזון וקלינגר הגיעו בשיא הקריירה שלהם כמאמנים ונכשלו גם, לכן חוגג היה סקפטי שמאמן אחר יצליח יותר עם הקיים ורצה להאמין שלוי ישפר את הקבוצה.

עם זאת, המשחק נגד טאוטה היה המשך ישיר של סוף העונה המגמגמת. ההגנה הבינונית, שוב אף תבנית התקפית והנעת כדור מסורבלת שרק הראתה כמה לא היה שום שיפור בקיץ. עמדת המגן השמאלי, שהיתה אחת העמדות היותר בעייתיות בעונה שעברה, נחלשה אפילו יותר עם העזיבה של גרצקין בדמותו של אורן ביטון, שהיה הכי חלש באלבניה. המחסור בחלוץ אמיתי זעק כששלומי אזולאי המשיך לפתוח כ9 וגם חוסר הנוכחות בבעל בית בקישור שינהל את המשחק.

המשחק היה מביך. כל אוהד שצפה הרגיש את התחושה החמוצה בבטן ובוודאות גם חוגג הרגיש. ניהול המשחק של לוי המשיך להיות שבלוני ופחדני והחילוף של מגבו במקום ביטון בדקה ה70 לא רק שבר את קש הגמל, אלא ריסק אותו. משחק על הכל או כלום, כשאתה בפיגור 1-0 ונכנס מגן שמאלי עבור מגן שמאלי כשבספסל יש אלטרנטיבות התקפיות.

חוגג הבין שכל מה שהיה בעונה שעברה עם ה"הצלחה" שבמקום ה3, שווה כקליפת השום והתאכזב עוד יותר. אף על פי זה, אין להסיק שהפיטורים הם החלטה רגשית של רגע. כפי שצוין, חוגג לא התחבר ולא האמין במיוחד בלוי. הוא נתן לו עוד הזדמנות בלית ברירה, אך כאשר ראה שהסיפור חוזר על עצמו הוא התייאש. הוא לא רוצה לראות עוד עונה מתישה שסופה להסתיים רחוק מהמכביות עם כדורגל רע. לחוגג עדיף לקחת את הסיכון עם מאמן אחר שאולי יקדם את הקבוצה ויתן לשחקנים הצעירים הזדמנות אמיתית. לאוהדים ולו נמאס לראות את זרגרי ודוגה נכנסים בדקה ה88 והם רוצים לראות כדורגל טוב ושמח שכנראה לא היה קורה עם לוי.

הפיטורים לא יגרמו לתוהו ובוהו, אלא להפך. הם יתנו תקווה לשינוי עם מאמן שהרבה יותר מתאים לדנא של ביתר, וההתפטרות של בניון היא הדובדבן שבקצפת עבור האוהדים, שמגיע להם כדורגל מהנה בטדי.

משה חוגג
קרדיט לעמוד הפייסבוק – מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים – F.C. Beitar Jerusalem

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח